
בסוף שנת 1985 בישר לי בחגיגיות אברהם גודל, המורה שלי ליוגה, כי גילה היכן גרים ומלמדים אליזבת הָייך וסֶלְבָרָגָ’אן יֶסוּדִיָאן, מחברי הספר "יוגה ובריאות". הוא החליט לנסוע ולפגוש אותם, ובכך להגשים חלום ישן ולסגור מעגל. אברמל’ה חשב שגם עלי מוטלת החובה לפגוש אותם, ואמר לי שאם אפגוש אותם עכשיו אזי בעתיד אנשים שעוסקים ביוגה ירצו לפגוש אותי ולשמוע עליהם ועל הלימוד שלהם. הוא אכן צדק. הזיכרונות המיוחדים מהמפגש חיים בתוכי ומעניקים לי השראה עד היום.
בנובמבר 2014 הוזמנתי על ידי הוצאת "חד קרן" לערב שנערך לכבוד השקת הספר "התקדשות" מאת אליזבת הייך, שם סיפרתי לקהל על נסיעתנו לשווייץ ועל המפגש עם שני המורים העצומים.
כשהגענו, שכרנו בתחילה דירת קרקע קטנה מחוץ לאשראם וביקשנו ממזכירו של סלברג’אן יסודיאן לסייע לנו למצוא מגורים זולים יותר. כעבור מספר ימים התבשרנו שנמצא לנו חדר בעליית הגג של האשראם שאף אחד לא היה מעוניין לגור בו בשל החום הגדול ששרר בו. הודות לכך נחסך מאיתנו כסף רב.
יסודיאן, שבדרך כלל לא הסכים שאנשים יכתבו במהלך השיחות, אפשר לי באופן חריג לעשות זאת, על מנת שאוכל לתרגם לאברמל’ה את הנאמר.
בכל הפסקת צהריים ישבתי וערכתי את מה שכתבתי. אברמל’ה קרא זאת רק כשחזרנו לארץ. ההתלהבות שלו הרקיעה שחקים. אברמל’ה נהג להשכים כל בוקר בארבע וחצי לערך, היה יוצא לטיול, ולאחר מכן חוזר ומקדיש עצמו לסדהאנה שלו.
בכל בוקר התקיים מפגש עם יסודיאן, שכלל שעה אחת של האתא יוגה תחת הדרכתו, ולאחריה שיח של שאלות ותשובות לשאלות אשר היו מגישים בכתב יום קודם לכן. יסודיאן היה דן בנושאים האישיים ביותר בפורום הגדול, אך הדבר לא היווה בעיה, כי רק זה ששאל ידע שהתשובה מכוונת אליו, ובאופן זה גם שאר הנוכחים יצאו נשכרים מהשאלה.
בערב נערך מפגש שכלל מדיטציה בת חצי שעה עד ארבעים וחמש דקות, ולאחריה שיחה בנושא רוחני. יסודיאן לימד את השיעורים בשפה האנגלית ואליזבת הייך נתנה שיעורים בשפה הגרמנית.
בתקופת ביקורנו היה יסודיאן בן שבעים ואליזבת הייך הייתה בת תשעים. שררה ביניהם מערכת יחסים קרובה מאוד כשל אימא ובן. לאחר שפגשתי אותם הגעתי למסקנה שכל מה שנכתב בספרים שלהם הוא אמיתי. הכיוונים בהם לימדו היו של המסטרים הגדולים של היוגה, כגון, סוואמי ויווקננדה, מורו ראמאקרישנה פארמהאמסה, וראמאנה מהארישי. יסודיאן שילב בלימודו את כל הזרמים העיקריים של היוגה: האתה-יוגה, קרמה-יוגה, בהאקטי-יוגה, רג’ה-יוגה וניאנה-יוגה.


בתשובה לשאלתי על ספרי יוגה חשובים כתב לי סלבראג’אן יסודיאן לקרוא את הספרים הבאים:

יסודיאן סיפר לנו שבן גוריון הציע להם להקים את האשרם שלהם בישראל במקום בשוויץ.
אליזבת הייך נפטרה ב- 1 ביולי, 1994. להלן מובאה ממכתב שכתב יסודיאן ב- 28 באוקטובר 1994 לתלמידי בית הספר ליוגה יסודיאן-הייך לאחר מותה של אליזבת הייך: "היא עזבה את כולנו בגיל מופלא של 98, בריאה לחלוטין, מודעת רוחנית ובהכרה ערה, רק גופה לא יכול היה להכיל יותר את רוחה הגדולה. מילותיה האחרונות היו: ’אני אשא את עול התרגול, ולא אף אחד אחר’. מילים נחושות אלו יתממשו בחייה הבאים. היא מעולם לא היתה לנטל על אלו שדאגו לצרכיה הפיסיים, עד לרגע האחרון. היא עזבה לאחר שהגשימה את ייעודה. היא תמשיך להתקיים ולהשפיע באמצעות ספריה המופלאים, ובאמצעות האנשים שקיבלו ממנה את המסר המואר ויעבירו אותו הלאה לאלו הזקוקים לו. אישית, אני חסר את חברתה מאוד, לאחר 55 שנה של חיים משותפים תמידית. היתה זו זכות גדולה עבורי לשאת עימה בנטל אשר דרש כוח רב, ואשר הוענק לי ככל ששירתתי אותה יותר. היא תמיד היתה סמל לכח אשר יעניק את השראתו לכל מי שהכיר אותה אישית".
כשייסודיאן עזב את גופו בגיל 83 התקשרתי למרכז היוגה בציריך ושאלתי את אחת התלמידות כיצד עזב את הגוף, כי הרי היה בריא בצורה יוצאת דופן. היא השיבה שאכן היה בריא עד יומו האחרון, וכי הוא נכנס למדיטציה בחצות ליל ועזב את גופו לאחר שהכין לכך מראש את תלמידיו.
לאחר שחזרתי משוויץ, השתנתה השקפתי על היוגה עד מאוד. אמונתי ביוגה התחזקה. חשתי כי פגשתי יוגים עצומים.
הרצאתו של ד"ר אודי בילו, מתרגם הספר "ראג'ה יוגה" מאת סלברג'אן יסודיאן ואליזבת הייך, בערב ההשקה לרגל הוצאת הספר, שהתקיים ביוני 2016