קפלהבהטי הוא אחד משש הקריות. זהו תרגיל פראנה יאמה המטהר את מעברי האף והריאות ומלמד לשלוט על תנועת הסרעפת. קפלהבהטי ממריץ את המוח ומעורר מרכזים נסתרים האחראיים על התפישה המעודנת שלנו.
פירוש השם ומשמעותו
קפלהבהטי, KAPALA - גולגולת, או מצח, BHATI - אור, זוהר, חדירה פנימה, וגם תפיסה וידע.
כלומר, הגורם לגולגולת להבהיק. מבחינה פיסית ההתייחסות היא לגולגולת ולמעברי האף, ומהבחינה הרוחנית - הגדלת כמות החמצן בריאות מביאה להשקטת ההכרה, מבהירה את התפישה ומשפרת את הריכוז. תרגום השם באנגלית הוא frontal brain cleansing וזאת משום שבקליפה הקדם-מצחית של המוח מצויים מרכזי הלמידה והזיכרון.
הקשר בין קפלהבהטי ומדיטציה
בעת הריכוז המוח זקוק לחופש, החושים צריכים להיות תחת שליטה מוחלטת, וההכרה - יציבה. משום כך על העצבים והוורידים העיקריים העובדים למען המוח להיות רגועים.
באזור המצח שוכן הכוח שבעזרתו אנו עושים מדיטציה. הנשיפה המהירה ממריצה את זרימת הדם למעלה אל כיוון המצח והאזור נרגע. העיניים נרגעות אף הן.
שני המדענים ANDRE ו – LYSEBETH גילו, כי בזמן השאיפה נדחס הנוזל המקיף את המוח וגורם לו להתכווץ קמעה, ועם הנשיפה משתחרר אותו נוזל מהלחץ ומתפשט מעט, וכך משפיע מחזור הנשימה על מבנה המוח. הנשיפות הנמרצות בקפלהבהטי מגדילות את השפעת העיסוי על המוח תוך הגברה ויצירת אפקט של שחרור לחץ בכל נשיפה ונשיפה. אנו נושמים בממוצע 15-16 נשימות לדקה, בהן המוח נדחס ומורפה מספר פעמים זהה, אולם בנשימת קפהלבהטי הוא מומרץ פי כמה.
הסרעפת: בשאיפה הסרעפת יורדת ובנשיפה היא עולה. ההתכווצות הפתאומית של שרירי הבטן מרימה את הסרעפת, זו דוחפת את הריאות כלפי מעלה והאוויר נפלט. עם הרפיית הבטן הסרעפת יורדת ואוויר נקי מתפרץ פנימה. התוצאה היא שכמויות גדולות של פחמן דו חמצני מורחקות מהריאות, ותחתית הריאה מתנקה מאוויר משומש. כניסת החמצן הטרי מעשירה את הדם ומחדשת את רקמות הגוף, וזו גם הסיבה לכך שאחרי קפלהבהטי הנשימה נעצרת באופן טבעי.
איברים פנימיים: תנועת הסרעפת מעלה ומטה מעסה איברים פנימיים, כגון: הכבד, הלבלב, הקיבה ושרירי הבטן.
קפלהבהטי מביאה הקלה במקרים של בעיות ריאה (אסטמה ושחפת) ודופק לב מהיר; בעיות בכליות משתפרות, וכן בקע, אפנדיציט ובעיות בבטן תחתונה. נשימה זו אינה עוזרת במקרים של בעיות בקיבה.
קפלהבהטי שומרת על ניקיון מעברי האף, משיבה את ההרגל של נשימה דרך האף, מטהרת את הריאות, מסלקת ליחה ועוזרת במקרים של הצטננות. היא מלמדת לשלוט בתנועת הסרעפת וממלאת את מקלעת השמש בחיוניות.
מתי לתרגל: אחרי אסאנות, לפני מדיטציה, כהכנה לפראנה יאמה, ובכל זמן נוח כ- 3 שעות לאחר הארוחה.
אסור לתרגל: במקרים של מחלות לב, לחץ דם גבוה, סחרחורת, אפילפסיה, אולקוס בקיבה.
תיאור התרגול
בשלבים הראשונים יש לבצע את התרגיל לאט כאשר כפות הידיים מונחות על הבטן ועוזרות בביצוע, מומלץ לשבת מול מראה כדי לבדוק ולשפר טעויות בביצוע.
דגשים בתרגול: יש לבצע את השאיפה תוך הרפיית בטן, על הנשיפה להיות חזקה ומהירה ויש לדמיין כאילו מדביקים את הבטן לעמוד השדרה.
יש לשבת ישיבה זקופה כאשר הגוף מוחזק היטב.
לנשוף החוצה ולנשום פנימה חצי נשימה לבטן ולצלעות.
לבצע 20-60 נשיפות חזקות ומהירות בכל מחזור.
בסיום - קומבהאק: לנשוף ולהוציא את כל האוויר שבריאות, לנשום פנימה בנוחות ולהכניס אוויר טרי, לעצור נשימה ללא מאמץ, ואז לנשוף.
ריכוז בזמן הקומבהאק: בטריפוטי.
ביבליוגרפיה
1. ס, ו. (1980), ספר היוגה השלם. ישראל: רשפים
2. יסודיאן, ס. הייך, א. (1953), יוגה ובריאות. ירושלים: מרכוס
3. שיבוג’י, (1996), הרצאות על בריגהו יוגה. ישראל
4. Iyengar, BKS, (1992), Light on Yoga, Calcutta: Indus