מאת: ציפי גרינפלד

יוגה היא אחד מששת הזרמים המסורתיים העיקריים בפילוסופיה ההודית. היא נרשמה והפכה לשיטה בידי פטנג'לי מהארישי[1] לפני כאלפיים שנה.
פירוש המילה יוגה בסנסקריט הוא: איחוד, חיבור, מפגש, הרמוניה. מטרת היוגה היא להסיר את מעטה האשליה, "המאיה", ולהגיע לידיעה עצמית מושלמת ע"י שליטה מבפנים על הטבע הפנימי והחיצוני.
קיימות דרכים שונות להשגת המטרה והבחירה ביניהן קשורה לתכונות הנפשיות והפיזיות של התלמיד. עם זאת, השוני בין הדרכים הוא רק בנקודת המוצא ובדרך התרגול. המטרה שלהן משותפת והיא שחרור הנשמה באמצעות ידיעה עצמית מושלמת. השיטה להשיג זאת היא – היוגה.

רג'ה יוגה
רג'ה יוגה היא אחד מארבעת הענפים הקלאסיים של היוגה. שלושת הענפים הנוספים הם: קארמה יוגה - דרך העבודה; ניאנה יוגה –דרך הידע; בהקטי יוגה – דרך האהבה.
האתה יוגה - דרך הגוף, המוכרת יותר במערב - היא היבט של הרג'ה יוגה.
רג'ה יוגה - היוגה המלכותית, דרך המלך לשליטה בהכרה, יוגה של המדיטציה, גישה פסיכולוגית שמתמקדת בריכוז ובמדיטציה.
מובן המילה רג'ה הוא מלכותי. סוואמי ונקטסננדה (2008, ע' 16) מביא שני הסברים מדוע שיטה זו נקראת מלכותית:
1. היא ראויה למלכים ומתאימה רק לחכמים שרוחם אמיצה והרפתקנית.
2. הדרך עצמה מלכותית. ההליכה בה ישירה, היישר אל שורש הבעיה.

בכתבי הוֶודוֹת נאמר שרק כאשר אדם הבין את האמת, נוכח בה והרגיש אותה בעומק לבו, הספקות ייעלמו מליבו והכול יתבהר. רג'ה יוגה הינה שיטה מדעית עתיקה, אשר מלמדת כיצד לחוות אמת זו בהתנסות ישירה. התהליך הוא מדעי במובן זה שלרג'ה יוגה יש שיטה (מדיטציה) שמאפשרת לכל אדם לבסס בתוכו מצב תפיסה מנטלי בו הוא יכול לחוש בכל הרבדים המנטליים השונים בתוכו.
בדומה למחקר המדעי במערב, ישנה מטרה – ניתוח ההכרה; ישנה שיטה – התבוננות ברמות הפנימיות; וישנו המכשיר – ההכרה עצמה. זוהי שיטה לחקירה עצמית של ההכרה, שמעבירה את האדם שינויים אישיים באופן הדרגתי, שלב אחרי שלב.
הטקסט העיקרי של הרג'ה יוגה הוא "היוגה סוטרא של פטנג'לי". הספר מרכז פסוקי יוגה (סוטרות) אשר מהוות את הפילוסופיה של היוגה. פטנג'לי מהארישי כותב בסוטרא השנייה שלו שיוגה היא הפסקת גלי המחשבה, ובסוטרא השלישית הוא כותב: "בזמן הזה (כשגלי המחשבה דוממים) נח המתבונן בטבעו האמיתי" (דיבננדה 2005, ע' 146-7). מטרת הרג'ה יוגה היא להביא את האדם למצב שבו הוא ישלוט בגלי המחשבה שלו ויהיה ה"מלך" בממלכתו הפנימית.

פטנג'לי מהארישי מדגיש כי המקור לכל הבעיות והסבל הוא אחד–והוא בתוכנו[2]. לכן הוא מציע להתרכז בעולם הפנימי, על ידי כך ללמוד על הטבע הפנימי, ודרך לימוד זה להגיע לשליטה הן על הטבע הפנימי והן על הטבע החיצוני. הרג'ה יוגה מלמדת כיצד לממש זאת. היא מורה כיצד לרכז את ההכרה, לאחר מכן כיצד לגלות את מסתורי הנפש, כיצד לעשות הכללה מהתכנים המתגלים וכיצד לעצב מהם את המסקנות.
התרגול מתמקד בריכוז ובמדיטציה, אשר מהווים את האמצעי להתבוננות פנימה. התרגול מבוסס על תרגול מנטלי שמוביל להשקטה של התודעה ובסופו של דבר לשחרור מהסבל. עובדים ישירות על גלי ההכרה (המחשבות), שהם הצורה העדינה והמעודנת ביותר של אנרגיית החיים.

סוטרות היוגה מתארות את היוגה כדרך להתפתחות עצמית, ומציינות שמונה שלבים, "איברים", אשר מסייעים להליכה בה. שמונת השלבים, שהם התרגול הבסיסי ברג'ה יוגה, נחשבים כמדע ההכרה ופטנג'לי מהארישי מונה בהם את האמצעים הנכונים בכדי להשיג את מטרת היוגה: יאם – השלב הראשון, עוסק בטיהור פנימי של ההכרה (אי-פגיעה, אמיתות, אי-חמדנות, טהרה ואי קבלת מתנות מאחרים). ניאם – השלב השני, עוסק בטיהור חיצוני – הרגלים ומצוות (סיגופים, לימוד, הסתפקות, טוהר ועבודת אלוהים).
(ויוקננדה,2005, ע' 98-100).

שני השלבים הראשונים הינם תכונות נרכשות, כישורים בסיסיים של אורח חיים ומוסר, הדרושים על מנת לתרגל יוגה.ליוגי אסור לפגוע באף אדם ובאף נברא- במחשבה, בדיבור ובמעשה. פיתוח היאם והניאם חיוני להמשך ההתפתחות והצמיחה וכאשר המתרגל מתבסס בהם הוא מתחיל להיווכח בפירות התרגול.
על ידי תרגול התנוחות – אסנה, השלב השלישי, המתרגל מבסס בריאות ושלווה נפשית. תרגול פראניאם – השלב הרביעי, מייצב את ההכרה. וע"י שליטה בחושים – פרטיהאר, השלב החמישי, המתרגל משיג שליטה על ההכרה ומעצים אותה. כאשר המתרגל מגיע לשלב זה הוא בשל לריכוז- דהארנה, השלב השישי, ובעזרת הריכוז הוא מתרגל מדיטציה – דיהאנה, השלב השביעי, ונכנס לסמדהי (מצב תודעה עילאי , אחדות) – השלב השמיני.
שלושת השלבים הראשונים עוסקים באימון הפיזי וקשורים לגוף, שהוא הרובד הגס. שלושת השלבים הבאים עוסקים באימון של ההכרה שהוא הרובד העדין יותר של הגוף והכלי השני של הנשמה. כאשר מושגת השפעה על ההכרה (שלב שביעי) הרוח פועלת בגוף הסיבתי[3], שהוא המקור לכל. המתרגל שולט על ההכרה ויכול לגרום לה לעבוד ולרכז את כוחותיה על פי רצונו. בשלב השמיני, הסופי, הרוח מתעלה מעבר לכל המחסומים השונים של ההכרה ומתבטאת במלוא הפוטנציאל שלה. המתרגל, שלמד וגילה כיצד לשלוט בכוחות הפנימיים, יכול לשלוט בטבע כולו. הוא האדון של הטבע כולו – הפנימי והחיצוני.
ניתן להמשיל את שמונת השלבים לתהליך של ירי בחץ וקשת: יאם וניאם הם כיוון הירי. הגוף – אסנה- הוא הקשת. פראניאם היא האנרגיה הדרושה למתיחת המיתר. פרטיהאר היא האחיזה בקשת והשלב שבו המיתר מתוח. דהארנה הוא הכיוון של החץ והמטרה. דיהאנה הוא השלב שבו קצה החץ והמטרה מתאחדים. סמדהי הוא השלב של חדירת החץ למטרה (בילו וכץ, 2005, ע' 75).
התרגולים מעניקים כוח רב ועל מנת שהם לא ינוצלו לרעה על המתרגל להיות מעוגן היטב ביאם וניאם.
עפ"י הרג'ה יוגה, תרגול המידות (יאם וניאם), מבוסס על עבודה פנימית עם ששת ה"אויבים" ותשעת ה"מכשולים". כל אדם מתמודד עם ששה אויבים פנימיים - מין ותשוקות, כעס, חמדנות, הצמדות, גאווה, אגו ותשוקה - שהן תכונות אשר מעוררות אצלו תגובה אוטומטית שלילית. המכשולים בתרגול הרוחני - מחלה, יאוש, ספק, פיזור, עצלות, השתוקקות להנאות החושים, אשליה, חוסר סיפוק, חוסר ארגון ומשמעת - מופיעים כבר בתחילת הדרך והמתרגל נזקק לכוח רצון חזק ביותר על מנת להמשיך ולהתקדם.

רג'ה יוגה וטנטרה
טנטרה היא כתב קודש שמכיל טקסטים גדולים מאד של ידע רוחני, שנגלה לחכמים הקדומים (ה"רישים"- אלה ששמעו או ראו את האמת) ובשלב כלשהו הועלה לכתב. פירוש המילה טנטרה הוא המשחרר מהגוף (טאנו – גוף, טרה – להשתחרר). זוהי שיטה פילוסופית דתית לפיה שאקטי (האם האלוהית, הכוח) ושיווה (האל בבטוי של המוחלט) נתפסים כממשות מוחלטת. מדובר בתהליך של התמרה, הפיכת החומר לרוח, שיחרור מהגוף. הנשמה היא האלמנט היחיד שאינו חומר בדרגה כלשהי.
עפ"י הטנטרה ההבחנה בין חומר לרוח היא בורות. על האדם לעשות ספיריטואליזציה של החומר – להפוך את החומר לרוחני, כלומר, להחדיר לו תודעה עד שהופך להיות כמו הרוח. המטרה של תורת הטנטרה היא לגלות בתוך המציאות החומרית את המהות של ההכרה, שהיא התודעה המוחלטת, הרוח. היא עוסקת בגילוי המהות של החומר. התהליך הטנטרי כולל תפקודים של הגוף ושל ההכרה. "הנפש חודרת לגוף באמצעות מערכת העצבים" (יסודיאן, 1973, ע' 42). התהליך מאפשר להגיע למקור האנרגיה (שאקטי) של חמשת האלמנטים מהם הגוף מורכב (אדמה, מים, אש, אויר ושמים) וע"י שימוש בכוח זה להעביר את הריסון לגוף ולמקד את ההכרה, אשר נוטה לקפוץ מדבר לדבר.  יסודיאן (1973, ע' 26) מדגיש כי תנאי עיקרי לבריאות הנפשית והפיזית הוא הרחבה הדרגתית של התודעה העצמית והכוונתה לכל חלקי הגוף. התהליך כולל שימוש בכוח של ההכרה עצמה על מנת לחקור אותה. ההכרה לומדת את עצמה ומביאה את הידע מתוך עצמה. כאשר כל ההכרה הופכת לגל אחד, לצורה אחת, נשארת רק משמעות המחשבה (המהות), וזהו הסמדהי .
רג'ה יוגה קשורה לטנטרה והיא אחת הצורות של סמדהי יוגה. צורות נוספות הן קרמה יוגה, ניאנה יוגה, ובהקטי יוגה.

מקורות
1.    בהדורי, ג'.ק. (2000) דרשה על היוגה, המרכז לבריגו-יוגה, ורנאסי
2.    בילו, א. וכץ, ר. (2005) בריגהו יוגה, בילו וכץ, ישראל
3.    דיבננדה, ו. (2005) מדיטציה ומנטרות, מרכז שיבננדה ליוגה ודנטה, תל-אביב
4.    ויוקננדה (2005) רג'ה יוגה, הצליל הפנימי, תל-אביב
5.    ונקטסננדה (2006) קסם היוגה, תמר, תל-אביב
6.    ונקטסננדה (2008) סוטרות היוגה של פטנג'לי, מודן, בן שמן
7.    יסודיאן, ס. והייך, א (1973) יוגה ובריאות, מרכוס, ירושלים

הרצאות
1.    בהדורי ג'.ק. (2001) מהי בריגו יוגה, מצפה רמון, ישראל
2.    סוורופננדה, ס. (2002) טנטרה ויוגה, תל-אביב, ישראל

 

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: