הצורך בגורו - סוואמי ס. סארסווטי
אין זה משנה מי או מה אתה, הגורו הוא צורך בחייך. כולנו נוודים אבודים באוקיינוס החיים. אנחנו צריכים כיוון, יעד ומטרה להחזיק אותנו. כל כולו של משך הקיום עובר בחיפוש מטרה. אנחנו מחפשים אחר זה בעושר, במעמד, במערכות יחסים, אך בסופו של דבר אנו מבינים את האיכות האשלייתית של תענוגות אלה. וכאשר מגיע אדם לגיל זקנה, הוא מרגיש שהחיים רימו אותו. הוא מרגיש שהכל היה חסר ערך וחסר משמעות. הוא נותר פושט רגל.
אם תהרהר מקרוב על חייך, תגלה שהם הועברו לחלוטין בחיפוש אחר משהו. אתה דופק על הרבה דלתות, וחוזר מנוצח. אתה מחפש אחר אהבה נצחית, אך היא חומקת ממך. אתה יוצא לצוד כסף ומעמד, אך זהו רק מסע זמני. וגם אחרי שמשיגים זאת, אתה עדיין מרגיש לא מרוצה ולא מסופק. גם אם נניח שיש לך את כל הנחוץ לחיים מאושרים ומוצלחים, כמו יופי, חברים, עושר והצלחה, עדיין אינך יכול לחסל את חוסר הביטחון המציק אשר רודף אותך ברגעי ההרהור שלך. הפחד לאבד את הכל, הפחד להזדקן, הפחד מהמוות. ברגעים של בדידות פחדים אלו הופכים למציאות חיה ואתה מרגיש מעורער.
האדם נשאר לנצח באשליה, מעורפל על ידי רעיונות כוזבים אשר מפייסים את הדחפים הבסיסיים יותר. פעמים רבות נסיבות החיים מנערים אותך מהאשליה שלך על מנת לעזור לך לתפוס את האמת, אך אינכם שמים לב לכך כלל.
אלו רק החכמים אשר מזהים מה החיים מנסים לומר להם, אשר מזהים את הסימנים. הם מודים שיש בחיים יותר מהתענוגות גרידא אשר קיימו אותם. זה הזמן בו הם פונים פנימה ומחפשים אחר קשר יותר משמעותי עם החיים. וזו ההבנה אשר מביאה אותם למסע אל האני הפנימי.
אחרי הכל, הבעייה אינה נעוצה בעולם ובאיכויות שאנו מייחסים לו, אלא בעצמנו. מכיוון שאנו מנסים לייחס איכות של חוסר שינוי וקביעות נצחית למשהו אשר לעולם משתנה ואשלייתי. העולם לגבינו הוא תהליך מתמשך. הוא אינו סטטי, אלא תמיד בתנועה. בריאה, שימור והתפוררות הם החוקים הפנימיים של הטבע. אין דבר שביכולתנו לעשות אשר יכול לעצור את התהליך הזה.
ישנו מקור אחד, בכל אופן, אשר הוא מוחלט, אינסופי ונצחי, אך מקור זה קיים בתוכנו. איננו צריכים לחפש אותו בעולם החיצוני. זה כל כך קרוב, אך עם זאת כה רחוק. בעקבות אשלייה ובורות, אנו נשארים לנצח מופרדים ממנו.
האנשים הקדושים והחכמים תיארו את המקור הזה כהעצמי האמיתי. לא העצמי אשר אתם רגילים להזדהות איתו, אלא עצמי אחר אשר קיים בתוככם ומשווע לתשומת ליבכם ומאיץ בכם לחפש פנימה אחר אושר נצחי.
אך מהו אותו עצמי אמיתי? האם הוא באמת קיים ואיך אנו יכולים למצוא אותו? בנקודה זו, ובראש ובראשונה מסיבה זו, הגורו הופך להיות הכרחי. הנתיב אל העצמי הפנימי הוא ארוך ומסוכן, צר כקצהו של סכין גילוח, מלא במלכודות. ואיך עלינו לדעת את הדרך? זה לא רק עניין פשוט של לצאת למסע ארוך ומסוכן – איננו יודעים אפילו מהו היעד. אז מה עלינו לעשות. אנו חייבים למצוא מישהו אשר עבר את אותה הדרך, אשר למעשה, הגיע אל היעד ויכול להוביל אותנו אליו.
לקדושים אשר הורישו את יחסי הגורו/תלמיד הייתה תובנה מאוד ברורה אודות המוגבליות של היחסים הארציים יותר והגסים יותר. אחרי הכל, איך אנו יכולים לצפות ממישהו שיש לו את אותה רמת מודעות כמונו, להדריך אותנו במסע? זהו מקרה של עיוור מוליך עיוור. אנשים רבים אשר הבינו נקודה זו בבהירות, חיפשו אחר מישהו עם חוכמה ונסיון גדולים יותר אשר יוכל להוביל אותם להגשמה גדולה יותר בחיים. הם מצאו גורו.
בכתבי הקודש ישנו דגש חוזר על העובדה שאדם אינו יכול להתקדם בחיים הרוחניים ללא הדרכתו של גורו. מכל נקודות המבט זו נראית כטענה הגיונית. ללא עזרה של מורה, איננו יכולים ללמוד מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, מתמטיקה, אומנות או ארכיטקטורה. באותו האופן, בשביל ידע רוחני, אנחנו חייבים להסכים לקבל גורו.
אנשים רבים טענו שגורו אינו הכרחי, שהגורו האמיתי נמצא בתוכנו. זו אמת. אך כמה מאיתנו יכולים לטעון שהם שומעים אותו, מבינים אותו, או שהולכים בעקבות ההנחיות שלו? למעשה, אנחנו אפילו נוטים לפקפק בקיומו. התפיסות המנטליות של האדם הן מוגבלות ומגושמות. ההכרה היא המולה תוססת של תאוות, תשוקות ושאיפות. בתוך כל המהומה הזו, איך זה אפשרי עבורך לשמוע את הקול של הגורו שלך, שהוא קול הדממה? זה חסר תועלת כמו לנהל שיחה עם אדם כבד שמיעה, בחדר בו להקה מנגנת בעוצמת קול מירבית. על מנת שהוא יוכל להבין חלק כלשהו ממה שאתה אומר, יש לכבות את המוזיקה.
באותו האופן, אנחנו חייבים לכבות את הרעש בתוך ההכרה שלנו, אם ברצוננו להבין את קול הדממה אשר שייך לגורו הפנימי שלנו. אבל האם אפשרי לעשות זאת, כאשר אפילו איננו מבינים את הדפוסים של ההכרה שלנו? איננו יודעים מדוע אנו מרגישים שנאה, אהבה, קינאה, כעס או תשוקה. אז איך אנחנו הולכים לסלק אותם ולעצור את השאון הנורא המתקיים בתוכנו כל עשרים וארבע שעות היממה? למעשה, ככל שאנחנו מנסים לדכא אותו, כך הוא הופך עוצמתי יותר.
כדי לעצור את המהומה הפנימית הזו, דרוש לנו גורו. זה הוא אשר רכש שליטה על החוקים ששולטים בהכרה, בגוף וברוח. הוא לבדו יכול להראות את הדרך לשנות את הדפוסים השליליים של הכרתנו העומדים ביננו ובין הגורו הפנימי שלנו. זה הוא אשר מגלה את הגורו הפנימי שלנו כחלק מאישיותנו.
זה הגורו החי המוביל אותנו פנימה. הוא משמש כנפץ המפוצץ את הכוח העצום הרדום בתוכנו. כאשר זה נעשה וביכולתנו ליצור קשר עם העצמי הפנימי ברצון, אז אנו יכולים לומר שאיננו צריכים גורו; אבל לא לפני זה.
נראה כי אלו אשר דוחים את הצורך בגורו, עושים זאת עקב תקריות מסוימות בחייהם הפרטיים. אף על פי שניתן להבין את הספקנות שלהם, לאור החוויות שלהם, לא ניתן לקבל את השלילה המוחלטת שלהם ליחסי הגורו/תלמיד. רק בגלל שהם עצמם לא היו ברי מזל לחוות את מערכת היחסים הזו בצורה חיובית, אין זו הצדקה לדחייה המוחלטת שלהם. בחינה קפדנית של של החיים וההיסטוריה של האנשים אשר גינו את הרעיון של גורו תראה כי זו אמת.
זו שגיאה גדולה להטעות אנשים בגלל חוסר הבטחון והמגבלות המנטליות של מישהו אחד. אם יש לך תגובות שליליות בהתיחסותך לגורו מסוים, אז אתה יכול להוקיע את הגורו הזה ולסלק את השפעתו מחייך. אבל בודאי אינך יכול להשתמש בחוויה יחידה זו כהרשעה אוניברסלית של כל הגורואים. זה דומה לאדם שנישואיו נכשלו. אז הוא מכריז לעולם שכל הנשים רעות ושנישואין הם חסרי ערך. האם הוא צודק? האם איזשהו אדם נבון יחשיב את ההצהרה שלו כאמת אוניברסלית? אם אדם זה היה מסוגל לשכנע אחרים שכל הנשים הן רעות ושנישואין הם אסון, הוא יכשיל באופן רציני את התפתחותו של המין האנושי.
באופן מוזר למדי, לעיתים קרובות אלו אותם אנשים, שמגנים את הגורו ומצהירים שיחסי הגורו/תלמיד אינם מוליכים לצמיחה מנטלית, אשר עם הזמן מנסים לרכוש את המעמד של גורו בעצמם. הם טוענים להארה ולכוח להעביר את הידע שלהם! איך אדם שלא היה מסוגל לעמוד בדרישות של תלמיד, יהפוך לגורו?
כדי להיות גורו, אדם צריך להיות תלמיד טוב. האדם צריך להתנסות בקשיים, כאב, נסיונות, עלבונות ופגיעות שתלמיד פוגש. אדם צריך להשמיד את האגו ולהפוך לצנוע כעלה של דשא המתכופף עם הרוח. רק אז יכול אדם לפרוח כגורו, לא באופן אחר. ראינו בעבר, ולאחרונה, את הסכנות שעולות בגורלם של אלו שהגיעו להיות גורו כהרף עין ושלא חשפו את עצמם לחיי המשמעת של תלמיד. זה רק במקרים של צדיקים גדולים שהיו מוארים מלידה שמשמעת זו לא תהיה הכרחית.
הגורו הוא האור המנחה. ייתכן והוא בגוף הפיזי, אך רוחו מגביהה-עוף לתחומים לא ידועים. זה הצרכים שלנו, לא שלו, הקושרים אותו לכדור הארץ. המניעים שלו נטולי אנוכיות, תשוקותיו נעלמו לנצח – אין לו כל מטרות ושאיפות. אף על פי שייתכן וייראה למתבונן מן הצד שהוא מאוד מעורב ושקוע במה שהוא עושה, עבורו הכל זה מאיה
(Maya). יש לו את היכולת המיוחדת להיות חלק מהכל ועדיין להשאר מבחוץ כעד. הוא יכול למשוך את עצמו בכל רגע.
הגורו הוא המימוש של חייך. הוא מייצג טוהר, שלווה, אהבה וחוכמה והוא מחזיק באחריות למשוך החוצה איכויות אלו מתוכך. רק כאשר אתה מתאמץ לפתח חלק זה באישיותך הגורו הופך לצורך. כל הקשרים האחרים שבססת בחייך לא יכולים לעורר בך השראה או להנחות אותך להגשמת המטרה הזו. בדיוק כשם שתמימותו וטוהרו של ילד גורמים לך להיות אוהב, טוב לב ועדין, הגורו, דרך הטוהר של המניעים שלו, מאלץ אותך לגדול מבפנים.
בכל אופן, ייתכן וחלק מכם לא שואפים לדעת את העצמי הפנימי הזה. חוויות החיים אולי לא השפיעו עליכם לעומק, אולי אתם רוצים להמשיך את החיפוש אחר אושר בעולם החיצוני. אפילו אם זה המצב, הגורו הוא עדיין חלק חיוני בחייכם.
אינכם יכולים להכחיש שהיו זמנים שסבלתם עקב אי יכולתכם להתמודד עם הנסיבות והאכזריות שהתרחשו לכם. ייתכן ויש לכם עושר עצום, אך בריאותכם הדלה אינה מאפשרת לכם להנות ממנו. יש לכם ילדים, אך הם נופלים טרף לסמים, סכיזופרניה ואי שפיות. יש לכם עבודה טובה, אך אינכם מפיקים ממנה את הסיפוק המנטלי שאתם מחפשים. או שאולי העסק שלכם אינו יציב. לפעמים ההשפעות הרעות והשליליות של מישהו הרוצה ברעתכם משליכות כישוף על משפחתכם. לא חשוב באיזו דרך שתסתכלו על זה, זה נראה כמו קרב אבוד.
ניסיתם כל שיטה לעבור קשיים אלו, אך לשווא. הלכתם לפסיכיאטרים ורופאים, אפילו מאמציכם האישיים לא הצליחו. אך אם אתם מבינים שהגורו הוא התרופה הפשוטה ביותר אפילו בעבור המכאובים האלו, אתם תחסכו לעצמכם הרבה צרות. בהודו, אנשים הולכים אל הגורו לא רק בשביל ידע רוחני. הם מטפחים קשר מתמיד עם הגורו כי הם מודעים היטב שהגורו יכול לעזור להם בכל הקשיים של החיים.
הגורו שם כדי לטפל בקשיים המעשיים שלך כמו גם ברוחניים. הוא יכול לרפא את החולי שלכם. השפעתו החיובית יכולה לחסל כל כישוף רע המשפיע על חייך. ייתכן וילדיך לא מתייחסים לעצותיך אבל הם לבטח יקשיבו לו. אם העסק שלך בסכנה, אתה יכול להיוועץ בו על כל סכנה קרובה.
הגורו אינו קיים בתחום החושים. הוא השיג ראייה על טבעית והידע שלו התקדם מעבר למגבלות של זמן וחלל. הוא פיתח את כוח האינטואיציה, ולכן הוא יכול לדעת את העבר, הווה ועתיד שלך. כוחות אלוהיים עובדים דרכו, לכן, התחברות עימו תמיד מביאה לך תוצאות טובות.
עצתו מדוייקת ושיפוטו איתן. הוא מודע לחלוטין לסכנות שעלולות להתרחש לך, ואם אתה מבקש את עצתו, הוא יכול להזהיר אותך היטב מבעוד מועד. אבל, על מנת להבין אותו, אתה חייב להיות פתוח למילותיו. אתה חייב לבנות קשר מתמיד איתו, כדי, שכשתצטרך אותו, הוא יהיה שם בשביל להנחות אותך ולהגן עליך.
ללא קשר לתפקיד אותו אתה משחק בחיים, באם אתה עשיר או עני, מאושר או לא מאושר, בריא או לא בריא, זקן או צעיר, באם יש לך תודעה מפותחת או לא, לגורו יש משהו ללמד אותך. יש לו בשורה לכולם. אפילו האדם שלא חווה קשיים לא יכול להכחיש שהיו רגעים של חוסר סיפוק, יאוש ותחושה של להיות בחלל ריק. זהו חלל ריק זה בחייך שהגורו ממלא.