מורים בעידן החדש
מאדאם הלנה בלאוואצקי
האם הגדולה של האזוטריקה המודרנית
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סיגל זעירא

מאדאם הלנה בלאוואצקי (1831-1891)הֶלֵנָה בְּלָוָואצְקִי נחשבת לאם הגדולה של כל התנועות האזוטריות שצמחו במאה השנים האחרונות בעולם המערבי. הלנה ביקשה לפתוח דלת עבור כל אדם אל התחומים האוקולטיים (הנסתרים), בטענה כי כל אדם ראוי ויכול לחוות אותם, והם אינם שמורים רק ליחידי סגולה, כפי שנטען בדתות שונות. היא שילבה וחיברה בין תורות שונות, ביניהן: קבלה, בודהיזם, הינדואיזם ועוד.

הֶלֵנָה פֶּטְרוֹבְנָה בְּלָוָואצְקִי נולדה ב-12 באוגוסט בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרופטרובסק) שבאוקראינה, בדרומה של רוסיה הצאריסטית, כבת הבכורה של הזוג פטר פון האן, קצין גרמני בצבא הצאר, ורעייתו הלנה אנדרייבנה, בת אצילים רוסיה. בשל שירותו הצבאי של אביה, ומחלת אימה שנפטרה בצעירותה, בילתה הלנה חלק מילדותה אצל סבה וסבתה, שם ספגה השפעה רבה בתחום המוזיקה. שם גם ניתן לה החופש לפתח את דמיונה. הלנה מתוארת בצעירותה כילדה רגישה, אשר חשה כי חיים ותודעה ממלאים את עולם הדומם והחי כאחד. כבר בילדותה היוותה הלנה מוקד משיכה לאנשים סביבה, בשל יכולתה להעלות על הכתב תיאורים של עובדות או השקפות מתוך התת מודע שלה, ללא קשר לתודעתה היומיומית. על כך כתבה הלנה:  "במשך שש שנים, מגיל שמונה או תשע, עד גיל חמש עשרה, שכן בי מעין "דיבוק" אשר בא כל לילה וכתב באמצעותי. הדפים נכתבו בכתב יד ברור, מיושן, בגרמנית, שפה שלא ידעתי לכתוב בה ואף לא לדבר בה כהלכה, וכן ברוסית. באותם ימים כינו תופעה זו רוח רעה". (מתוך: והר, גרהרד. אשת המיסתורין- הלנה בלוואצקי-חלוצת התיאוסופיה, חייה ופועלה, הוצאת הומני, 2010, עמוד 14) 

בגיל 18 יצאה הלנה לחיים עצמאיים, כאשר התארסה לניקיפור בלוואצקי, סגן מושל מחוז יריבאן. נישואים אלו פתחו עבורה צוהר אל מסעות לימודיים רבים בעולם אשר מומנו ע"י אביה, ביניהם: יוון, טורקיה, מצרים, קנדה, מקסיקו הודו ועוד. נישואיה הסתיימו במהרה, ובגיל 20 חשה בצורך להתכנס על מנת לפתח את כישוריה הפנימיים. התנסויותיה כללו מפגשים עם מאסטרים רוחניים אשר הופיעו לעיני רוחה בלבד, וביניהם מפגש עם מאסטר הודי אשר ניגש אליה ברחוב בזמן ששהתה עם אביה בלונדון. האיש ניבא לה את עתידה, ואמר לה כי היא עומדת לנסוע ל-3 שנים להודו על מנת להכשיר את עצמה לייעודה. לאחר פגישתה עם המורה ההודי הקדישה עצמה למשימה לה יועדה, על ידי מסעות ולימודים רבים. במשך שנות ההכנה הארוכות, למדה הלנה לשלוט בכוחותיה הרוחניים ובתופעות הרוחניות שסבבו אותה, ולכפוף אותם לרצונה, מתוך אמונה עמוקה, שיש חשיבות עליונה לכך שתלמיד חכמת הנסתר ישתמש בכוח הרצון החופשי שלו, ולא ישמש כמתווך בלבד לתופעות על טבעיות, בדומה לאותם מדיומים הנכנסים לטרנס ומשאילים את גופם ל"רוחות", דבר שהיה נפוץ ואופנתי בסלונים של אותם הימים. 

מאדאם הלנה בלוואצקי בחברת תיאוסופים הודיםמסעה להודו החל בצפון ובדרום אמריקה, שם נחשפה לספירטואליות האינדיאנית, ומשם המשיכה להודו. הלנה טענה שמעבר להרי ההימלאיה מצויים מורים רוחניים אשר עומדים בקשר עם נציגים מיבשות שונות. מוצאם של המאסטרים שלה לדבריה היו מפנג'אב ומקאשמיר. השנים בהם הייתה בהודו הן עלומות בביוגרפיה שלה, אך מדבריה נראה, כי לנוף החיצוני של הודו לא הייתה משמעות גדולה בעיניה. לפי דבריה: "....אם להיות כנה, אין כלל צורך לנסוע לטיבט או להודו, על מנת להשיג משהו שנמצא גנוז בכל נפש אנושית." (מתוך:.והר, גרהרד. אשת המיסתורין - הלנה בלוואצקי - חלוצת התיאוסופיה, חייה ופועלה, הוצאת הומני,2010, עמוד 21) 

הלנה דחתה את העיסוק בספירטואליזם נמוך, על אף שהייתה בעלת יכולות על-חושיות נרחבות. יכולתה של הלנה לקרוא מחשבות אושר ע"י אנשים רבים, אך היא לא ייחסה לכך חשיבות רבה, והתייחסה ליכולת זאת כמו ליכולת לראות או לשמוע. על כך היא כותבת, ".. קריאת מחשבות וכל השאר, הן בגדר יכולתו של כל אדם, המסוגל לבצע פעולות גופניות באמצעות גופו האסטראלי. יכולת זו הייתה לי מאז היותי ילדה בת ארבע, כפי שבני משפחתי יכולים לאשר. יכולתי להזיז רהיטים ולהעיף עצמים באוויר, בעוד שזרועות הגוף האסטראלי שלי היו בלתי נראות". (מתוך: והר, גרהרד. אשת המיסתורין - הלנה בלוואצקי - חלוצת התיאוסופיה, חייה ופועלה, הוצאת הומני,2010, עמוד 28)

משאת נפשה של הלנה היה הבהרת המימד הספירטואליסטי העלום המסתתר מאחורי התופעות החיצוניות. היא שאפה לעלות מן העיסוק הנמוך ברוחות ובתופעות פראפסיכולוגיות אשר רווחו בתקופתה ואותו דחתה נחרצות, לרוחניות עמוקה, שבה מתחבר האדם לאני האמיתי שלו. 

לוגו האגודה התיאוסופית המורכב מסמלי כל הדתותבשנת 1875, בגיל 44, התגשמה מטרתה להקים אגודה פילוסופית. בתחילת ספטמבר אותה שנה, התכנסו 17 אנשים, רובם מלומדים בתחום המדעים והתחומים האוקולטיים (תחום הנסתר) בדירתה של הלנה, ושם עלתה ההחלטה לייסד אגודה תיאוסופית (אשר משמעה חוכמה אלוהית). מטרת התנועה התיאוסופית הייתה להכשיר אנשים לפתח את הכישורים הנסתרים שלהם, להציג את התורה העיונית של התיאוסופיה, ולהציג דרך התפתחותית קונקרטית להשגת ידע עילאי אשר מסוגל לזרוע אור על תעלומות היקום, ולהעניק לבני האדם את הבנת משמעות החיים. התיאוסופיה לא הסתפקה רק בצד העיוני, אלא גם קראה לאדם להגשים אידיאלים רוחניים בחייו, ובכך להפוך את האידיאה לדרך חיים אשר יש לשאוף אליה. 

התיאוסופיה משכה אליה אנשים רבים מכל הדתות, אשר עייפו מן השמרנות הנוקשה של המסורת הדתית ומן הפילוגים הדתיים שהובילו לפיצול חברתי. גדולתה של התיאוסופיה הייתה בכך, שהיא חשה כבוד כלפי כל הדתות כשוות, וסיסמתה הייתה "הכמיהה הדתית היא אחת". התיאוסופיה גילתה פתיחות מרבית כלפי כל חבריה, ולא שמרה סודות גבוהים ליחידי סגולה בלבד. התיאוסופיה לא ביקשה לראות עצמה כדת או כתחליף לדת, אלא להיות מעל לדת, ובכך לחזור לגרעין הפנימי של כל דת. 

על פי נוסח האגודה משנת 1882, הציבה התנועה התיאוסופית בפני אוהדיה שלושה יעדים שיש לשאוף אליהם:
-  ליצור אחווה כלל אנושית שבה לא יהיה הבדל על פי מוצא, אמונה, מין וצבע העור.
-  לעודד לימוד וחקר הדתות, השקפות העולם ומדעים.
-  לחדור לסודות הכמוסים של חוקי הטבע, האדם והיקום, ולהרחיב את ידיעותיו של האדם מעבר לגבולותיו הצרים הנהוגים כיום. 

#ספרה של מאדם בלוואצקיבשנת 1877 פירסמה הלנה את ספרה הראשון "איזיס החשופה", אשר היווה ספר יסוד באגודה התיאוסופית. הספר היה בעל השפעה עצומה על קוראיו, וגרר ביקורות חיוביות נרחבות מפי קוראים ומדענים רבים, אשר הביעו התפעלות נוכח ידיעותיה הרבות. בעקבות פרסום הספר העבירו ראשי התנועה, וביניהם הלנה, את פועלם להודו, על מנת לבנות גשר מחבר בין המערב למזרח. הבשורה התיאוסופית ביקשה להפיץ בהודו, לא רק חוכמה רוחנית חובקת כל, אלא גם שאפה לתיקונים חברתיים יסודיים, כגון: שיפור מעמד הנשים, מתן זכויות למעמד הטמאים ולמנושלים, שיפור מעמד וזכויות הילדים, ועוד, וכל זה עשרות שנים לפני שקמו להודו מנהיגים כגון גנדי וחבריו.

לאחר שהות של שנתיים בהודו, במהלכן ערכו, הלנה ועמיתה אולקוט, מסעות רבים ברחבי הארץ, הרצו ונפגשו עם מלומדים רבים, הוקם המרכז התיאוסופי העולמי באדיאר במרכז מדראס שבהודו. 

עם שובה של הלנה מהודו לאירופה בשנת 1885, גופה של הלנה התמוטט ונראה היה שהמוות מרחף מעל ראשה, אולם היא החלימה. באותה השנה, הגיעה הלנה לחוף נאפולי, ולמרות חולשתה הפיזית החליטה להמשיך בייעודה. היא התמסרה באותה שנה בשלווה להשלמת ספר חייה "התורה הסודית" אשר ראתה בו משימה גורלית. היא הקדישה את רוב מרצה לכתיבת הספר, על אף חולשתה הפיזית ומצבה הנפשי המתוח, בשל מחלוקות בין אנשי התנועה. ב-1886 היא נסעה לבלגיה כדי לבלות עם אחותה ואחייניתה על החוף, ושם פקד אותה משבר בריאותי נוסף. היא לא נכנעה לו בשל התחושה העזה כי היא חייבת לסיים את המשימה שנטלה על עצמה. מבלגיה המשיכה ללונדון, לאחר שאוהדיה לחצו עליה להגיע לשם, בטענה כי התנועה התיאוסופית זקוקה למשב רוח מרענן שיקדם אותה, ושרק היא יכולה לעשות זאת. בלונדון היא התמסרה באין מפריע לסיום ספרה הגדול בעזרתם של עוזרים מסורים אשר סייעו לה לערוך אותו ולהביאו לדפוס.

מאדאם בלוואצקי בחברת התיאוסוף אולקוט, 1888הכרך הראשון של הספר הופיע ב-20 באוקטובר 1888 והכרך השני הופיע 3 חודשים אחריו. שני הכרכים כללו 1500 עמודים. פרסום הספר גרר תגובות נלהבות והתפעלות רבה לנוכח ידיעותיה המופלגות בנושא הדתות, ובשל כך הצטרפו אוהדים רבים לתנועה התיאוסופית והאמון בה בקרב הציבור גדל. 

באביב 1887 הגיעה הלנה לתחנת חייה הסופית בלונדון, לאחר שהשלימה את ספרה השני "התורה הסודית" וספרים קטנים יותר "המפתח לתיאוסופיה" ו"קול הדממה",היא יסדה את כתב העת "לוציפר"וערכה אותו.

 בסתיו 1888 הקימה וניהלה את החוג האזוטרי, אשר מטרתו הייתה לסייע לחסידי התנועה לקבל ידע אודות הדרך ההתפתחותית לתועלת עצמית, וגם לשם הגשמת יעדים חברתיים ומדעיים. באפריל 1891 פרצה מגיפת שפעת בלונדון ואף הלנה חלתה בה בצורה קשה. ב-8 במאי 1891 אחר הצהריים, נרדמה הלנה לנצח כשהיא בת 60 בלבד. ב-10 במאי נערך טקס שריפת גופתה בלונדון בנוכחות קהל רב. 

על דמותה ואישיותה של הלנה כתבה הרוזנת וכטמייסטר:
"אין אדם שיוכל לטעון, כי הוא פיענח את סוד אישיותה. עבורי, ששהיתי איתה כל כך הרבה חודשים, היא נשארה חידה עם כישוריה הייחודים, הידע העצום שלה, מבטה החודר לנפש האדם וחייה המסתוריים, שהתחוללו במחוזות סגורים לבני תמותה רגילים." (מתוך: והר, גרהרד. אשת המיסתורין - הלנה בלוואצקי - חלוצת התיאוסופיה, חייה ופועלה, הוצאת הומני, 2010, עמוד 85)

לאסופת סרטי וידאו על מאדאם הלנה בלוואצקי

לצפיה ברצף הסרטים:

מקורות

1. והר, גרהרד. אשת המיסתורין - הלנה בלוואצקי- חלוצת התיאוסופיה, חייה ופועלה, הוצאת הומני, 2010.
2. אתר האגודה התיאוסופית  http://www.theosophia.co.il

תגיות: