קוֹפּוּסְוָואמִי (שמו המקורי של שיבננדה) נולד ב-8 בספטמבר 1887, בכפר פָּאטָאמָאדָיי השוכן לגדות הנהר טָמְרָפָּרָאנִי במדינת מאדרס שבדרום הודו. הוא היה בן זקונים (הילד השלישי במספר) לאביו, סרי וֵנְגוּ אָיֵיר, שהיה פקיד מס הכנסה ומאמין גדול של האל שיווה. כבר בילדותו נהג קוֹפּוּסְוָואמִי לחלק אוכל לחיות, להאכיל את העניים ולהביא פרחים למקום התפילה של אביו. הוא היה נער אינטליגנטי במיוחד והצטיין בכל לימודיו, וכשהתבגר למד אמנות ודרמה. עוד מגיל צעיר השתוקק לקריירה רפואית, וכבן למשפחה מהקאסטה הגבוהה - קאסטת הברהמינים, התקבל ללימודי רפואה בביה"ס לרפואה בטנז'ור, סיים אותם בהצטיינות ונחשב להבטחה בתחום זה. לאחר שסיים את לימודיו הוא הוציא עיתון רפואי בשם "אמברוזיה".

בשנת 1913, מעט אחרי מות אביו, עבר להתגורר במלזיה, שם שימש כרופא ומנהל בית חולים. הוא הוערך כרופא אדיב, מוכשר ובעל התנהגות אצילית ולב חם, וראה בעבודתו שליחות וחובה. שמו התפרסם כמחולל ניסים וכמי שנחן במתנת האל, שכן הצליח לרפא מקרים רפואיים רבים שנחשבו חסרי סיכוי. במרפאתו הפרטית נהג פעמים רבות לקבל חולים עניים ללא כל תמורה, ואף נתן להם כסף לתרופות או לאוכל המיוחד שעליהם היה לרכוש. למרות המרחק מביתו שמר תמיד על טוהר המזון כמצוות דתו, ואף הגיע לאירועים חברתיים מתוך אמונה בשמירת הקשר החברתי.

עם הזמן חש קוֹפּוּסְוָואמִי כי הרפואה מרפאה רק באופן שטחי והחל לחפש תשובה במישור אחר. הוא פגש סאדהו (אדם קדוש החי בפרישות) שנתן לו ספר בשם "גִ'יוָוה בְּרָהמָה אַייקִיָאם" שנכתב ע"י שרי סְוָואמִי סָטְצִ'יטְאָנָנְדָה. אירוע זה פתח עבורו צוהר חדש ולא מוכר, ובעקבותיו החל ללמוד ספרים רבים בנושאי רוח ודת, למד כתבי קודש ואף החל בתרגול יוגה ותפילה יומיומיים. קוֹפּוּסְוָואמִי העביר בהג'נים וקירטנים (שירה וריקוד מקודשים) ותרגל אנהטה, ליה יוגה וסוורה סדהנה^[1]. בזכות רוחו הפילנטרופית, נדיבות ליבו ובחירתו בחיי פרישות כונה בשם "לב האהבה" (או – לב של אהבה).

בשנת 1923, כאשר היה בשיא הקריירה שלו, החליט לוותר על הכל ולחזור להודו על מנת לתפקד כרופא נודד ולנהל חיפוש רוחני. הוא הגיע למדרס ופתח במסע צלייני, אשר כלל ביקור במקדשים והקדיש עצמו לתרגולים רוחניים. ב- 1924 ביקר קוֹפּוּסְוָואמִי ברישיקש, שם פגש את הנזיר שרי סְוָואמִי וִישְוָונָנְדָה סָרָאסְוָוטִי, והכיר בו כגורו שלו. סוואמי וישווננדה הכיר בו כתלמידו, וחנך אותו כסניאנס (תלמיד פרוש). עם תום תקופת חניכתו צרף אותו וישווננדה למסדר הסניאסים שלו, ונתן לו את השם הנזירי בו התפרסם - סוואמי שיבננדה סָרָאסְוָוטִי.

סוואמי שיבננדה התיישב ברישיקש והתמסר לתרגולים רוחניים. הוא חי בצניעות ובסגפנות, הירבה בצומות והקדיש יותר משתים-עשרה שעות ביום למדיטציות. יחד עם זאת הוא שרת אנשים קדושים, צליינים ועניים, הן בנתינת טיפול רפואי ותרופות והן בתרומת מזון. בכספי הביטוח שלו הקים שיבננדה בית מרקחת לשרות עולי הרגל, בהם ראה את התגלמות האל.

בתקופה זו תרגל שיבננדה את כל סוגי היוגה, ובמקביל, את כתבי הקודש. לאחר שנים של תרגול אינטנסיבי ומשמעת רוחנית רצופה ללא כל הפסקה, הגיע לרמת האושר של נִירְוִיקָאלְפָּה סָמָאדְהִי[2], והשלים את מסעו הרוחני.

שיבננדה יצא למסע צליינות (Parivrajaka) בכל רחבי הודו. הוא ניהל אורח חיים של נזיר נודד, מדט במקדשים קדושים ולמד יחד עם מורים רוחניים. גם בתקופת שהייתו ברישקש, וגם במהלך מסעותיו, נהגו רבים לפנות אליו כדי לקבל את הדרכתו בדרך הרוחנית וכך התאספו סביבו תלמידים. שיבננדה ביקש מהם להעתיק את מאמריו הקצרים ולפרסמם, וכך יצא שמעו, ומעגל תלמידיו התרחב.

בשנת 1936 השלים שיבננדה את נדודיו וחזר לרישיקש. הוא מצא בקתה מוזנחת ונטושה, בעלת ארבעה חדרים על גדת נהר הגנגס, והחליט לנקות אותה ולשכן בה את תלמידיו. עם הזמן הלך מספר התלמידים וגדל והבקתה היתה קטנה מלהכיל את כולם. שיבננדה מצא רפת גדולה, שבאחד מתאיה שכנו פרות, ושאר השטח היה מלא בחציר וגללים. לאחר כשנה הפרות פונו, וכל השטח הועמד לרשותו. זו היתה התקופה הראשונה לקיומה של 'אגודת החיים האלוהיים' (Divine Life Society). האגודה שימשה כארגון דתי ומטרתה היתה, בין היתר, הפצת ספרים ומאמרים בנושאי יוגה וודנטה, וכן הקמת מרכזים ברחבי העולם ללימוד יוגה, הפצת ידע רוחני ושרותי והתנדבות לטובת האנושות.

כל העת נמשכה חלוקה חופשית של ספרות רוחנית, והודות לכך, כל העת נמשכו אליו חסידים חדשים, ביניהם סוואמי סאטיאננדה סאראסוואטי, מייסד ה'סאטיאננדה יוגה'[3]. שיבננדה פתח במקום מחלקות שונות אשר מטרתן קידום פעולות לטיהור הלב (הרוחני), והתפתחות רוחנית. 

בשנת 1945 ארגן שיבננדה את 'פדרציית הדתות הכלל עולמיות' ((All-world Religions Federation, ובשנת 1953 כינס ברישיקש את 'הפרלמנט העולמי של הדתות'.

מתוך אמונתו ב'סינתזה בכל', הן ביוגה, והן בהפחתת סבלו של האדם, המשיך לטפל בכל מי שנצרך לשרותיו. שיבננדה פתח בית מרקחת קטן, ובשנת 1945 פתח מרפאה איורוודית[4] (רפואה טבעית בתרופות צמחיות). המרפאה התפתח' עם הזמן והפכה להיות בית חולים רגיל אשר כלל גם שלוחה לטיפולי עיניים. עם הזמן הקים את האגודה "שיבננדה תרופות איורוודיות^' ((Sivananda Ayurvedic Pharmacy.

בשנת 1947 הקים שיבננדה את 'פדרציית האנשים הרוחניים הכלל עולמית' (All-world Sadhus’ Federation).

בשנת 1948 הוקמה 'אקדמיית היער של היוגה וודנטה [5] (Yoga-Vedanta Forest Academy) הפצת  הידע הרוחני ואימון האנשים ביוגה וודנטה. שיבננדה קרא ליוגה שלו 'היוגה של מיזוג תחומים'. 

ענף היוגה אשר פותח על ידי שיבננדה הוא 'היוגה של המיזוג' ('Yoga of Synthesis'), הממזג את זרמי היוגה השונים להשגת התפתחות הרמונית מושלמת: שילוב של תרגול של ג'נאנה יוגה (יוגה של חכמה, ידיעת אלוהים באמצעות ניתוח שכלי), קרמה יוגה (יוגה של התעלות העצמי דרך עשיה והבנת אלוהים באמצעות שירות לא אנוכי), בהאקטי יוגה (יוגה של סגידה והתמסרות לאלוהים) והאתא יוגה (יוגה של עוצמה פיזית. תרגול נשימה ותנוחות לייצוב האנרגיה בגוף). הוא נודע במשפט המפורסם שלו: "גרם של תרגול עדיף על טונות של תיאוריה". 

תלמידו, סוואמי וישנו דיבננדה ("הסוואמי המעופף"), יצא בשליחותו למערב כבר ב-1957 והפיץ שם את תורתו של שיבננדה. בעקבות כך הוקמו מרכזי 'שיבננדה ליוגה וודנטה' רבים בעולם המערבי. בהודו עצמה רישומו אינו בולט יחסית למורים רוחניים אחרים.

שיבננדה כתב כשלוש מאות ספרים, שעוסקים במטאפיזיקה, יוגה, חינוך, אתיקה, אומנות, סיפורים, דרמות ועוד. ספריו הדגישו את עדיפות היישום המעשי של פילוסופיית היוגה על ידע תיאורטי בלבד. רוב הספרים יצאו לאור על ידי 'אגודת החיים האלוהיים' ותורגמו לאנגלית. ספרים רבים שימשו נושא למחקרים של תלמידיו, מחקרים אשר הביאו בשנת 1958 להקמת 'מוסד שיבננדה למחקר ספרותי' (Sivananda Literature Research Institute). מטרת המוסד היתה, בין השאר, לתרגם את כתבי שיבננדה לכל השפות ההודיות האזוריות.

עיקרי הפילוסופיה שלו היו: 'בראהמן (הנשמה העילאית), הינו היחיד והמציאות. כל דבר ביקום מתמזג בסופו של דבר בבראהמן. מות האדם איננו הסוף, אלא אירוע בחיים הגשמיים. האור של חכמה טהורה מאפשר לחיים, לגִ'יוָה (הנפש האינדיבידואלית) לממש את דמותו של בראהמן. אבל, תשוקה ותאווה מכלות את הפוטנציאל, את ההכרה, ואת האברים[6] של האדם. העולם והאגו אינם אמיתיים. העולם אינו אלא פניה הרבות של האשליה. ההכרה לבדה היא היקום אשר אינו אלא ההכרה המתגלה כך רק באמצעות עצמתו של בראהמן. אלה אשר אינם חוקרים את העצמי, יראו עולם זה כאמיתי, בעוד שהוא אינו אלא דמיון Sankalpa)). רק הדמיון מגלה את עצמו כג'יוה ('הנפש האינדיבידואלית'), כאלוהים (Ishvara) וכיקום. ליקום זה, כיקום, אין כל ממשות. אין עולם בשלושת ממדי הזמן. כל הדברים אף על פי שמופיעים בצורה שונה אינם אלא אור בראהמי, כלומר עולם יציב הינו בראהמן. בראהמן בתנועה הינו העולם'.

שיבננדה עזב את גופו ב-14 ביולי 1963 בבקתתו שעל שפת הגנגס והוא בן 76 שנים. 

דרכו סוכמה בשש מלים: שרת, אהב, תן, טהר, מדוט והגשם. 

מעיקרי תורתו

במאמרו '20 הנחיות רוחניות’ סוואמי שיבננדה מתמצת את מהות הסדהאנה (תרגול רוחני עקבי) היוגית על ארבעת זרמיה וקורא להנחיות אלו: מפתחות שאינם מכזיבים, להתפתחות מהירה ואפקטיבית של העצמי הפיזי, מנטלי, מוסרי ורוחני באדם.

1. ברהמה מוהורטה Brahmamuhurta

קום בארבע לפנות בבוקר בכל יום ואת כל התרגול הרוחני בצע בין השעות 4:00 ל-6.30 או 7 בבוקר. סדהאנה כזו מעניקה את מירב ההתקדמות.

2. אסאנה Asana

שב בישיבת לוטוס או בישיבה נוחה אחרת לתרגול ומדיטציה במשך חצי שעה כשפניך פונות למזרח או לצפון. בהדרגה הרחב את זמן התרגול לשלוש שעות. תרגל עמידת ראש ועמידת נר לשמירה על טוהר ובריאות. כל יום תרגל תרגול פיזי מתון, כגון הליכה ו-20 מחזורים של תרגילי נשימה. חשוב שהנשימה לא תהיה מאומצת.

3. ג'אפה Japa

חזור על מנטרה לבחירתך בין 108 ל-21,600 פעמים ביום.

4. תזונה מוקפדת Dietetic Discipline

אכול אוכל סאטווי (טהור), ותר על צ'ילי, תמרהינד, שום, בצל, שמן, חרדל, חמוצים והינג. שמור על תזונה מאוזנת. ותר על מאכלים שמוחך אוהב במיוחד – למשך שבועיים, פעם או פעמים בשנה. אכול אוכל פשוט. חלב ופירות עוזרים לריכוז. אכול אוכל כתרופה להמשך הקיום. אכילה לשם תענוג היא חטא. ותר על מלח וסוכר למשך שבוע או שבועיים. עליך להיות מסוגל לחיות על אורז, עדשים ולחם, ללא מאכלים חמוצים. אוכלי בשר צריכים להשקיע את מירב המאמצים לוותר בהדרגה על אכילתו, ומצבם אז יוטב במידה עצומה.

5. מדיטציה Meditation

החזק חדר מדיטציה נפרד ונעל אותו כשאינך נמצא בו. אם אין הדבר אפשרי, צור מחיצה עם וילון בפינת החדר ושמור את החדר נקי ללא רבב.

6. סוודיאיה Svadhyaya

קרא בכתבי הקודש באופן יומיומי בין חצי שעה לשעה ונהג לחשוב מחשבות טהורות.

7. רומם את ההכרה Elevate the Mind

למד בעל פה תפילות ומזמורים רוחניים וחזור עליהם בתחילת כל תרגול. דבר זה ירומם את ההכרה עד מהרה.

8. ברהמצריה Brahmachrya

שמור על הכוח הויטלי (מיני-veerya) בזהירות רבה. זוהי התגלמות האל בתנועה, המהות של החיים, המחשבה והאינטלגנציה. זוהי הנחיה לרווקים ונשואים כאחד, עליהם למתן את קשריהם עם נשותיהם למינימום האפשרי. דבר זה חשוב מאד.

9. צדקה Charity

תן צדקה באופן קבוע ועלפי תזמונים ברורים. אל תכשל בכך. אם יש צורך ותר על רצונות אישיים אך המשך בנתינת צדקה.

10. קיים "מפגשים עם האמת" (סאטסאנג) Have Satsang

ותר על חברה רעה, עישון, בשר ואלכוהול לחלוטין. קיים סאטסאנג באופן קבוע (חבירות עם אנשים קדושים). אל תפתח הרגלים רעים. התאמץ בכוונה על מנת לפתח איכויות חיוביות ומוסריות.

11. צום Fast

צום או אכול רק חלב ופירות יום בשבועיים.

12. ג'אפה מאלה Japa Mala

החזק מחרוזת תפילה (ג'אפה מאלה) סביב צווארך, בכיס או מתחת לכרית. זה יזכיר לך את האל. סובב את החרוזים בזמנך החופשי . עליך לחזור על שם האל כל הזמן, ללא תלות במשימה אותה הנך מבצע.

13. שמור על שתיקה Observe Mouna

שמור על שתיקה למשך שעתיים כל יום. אל תרמוז או תעשה תנועות לא ברורות במשך זמן זה.

14. משמעת בדיבור Discipline of Speech

דבר אמת בכל מחיר. דבר בנועם. תמיד אמור מילים מעודדות. לעולם אל תאמר דברים מייאשים, ביקורתיים או בגנות . אל תרים קולך על ילדים קטנים או אנשים הכפופים לך.

15. הייה שבע-רצון Be Content

הפחת את רצונותיך ואת הדברים שברשותך. המנע מדאגות מיותרות. אל תהייה צמוד לדברים. נהל חיים פשוטים ושמחים וחשיבה גבוהה. חשוב על אלו שאין להם עשירית ממה שיש לך. חלוק עם אחרים.

16. תרגל אהבה Practice Love

לעולם אל תפגע, אי פגיעה היא המעלה הגבוהה ביותר. שלוט על הכעס בעזרת אהבה, סליחה וחמלה. שרת את החולים והעניים עם חיבה ואהבה- זהו שרות האל.

17. סמוך על עצמך   Be Self Reliant

אל תהיה תלוי במשרתים. הסתמכות על עצמי היא הנעלה שבמעלות.

18. נתח את העצמי Have Self-Analysis

19. מלא את חובותיך  Do Your Duty

זכור שהמוות מחכה לך ועלול להגיע בכל רגע. אל תכשל לעולם במילוי משימותיך. התנהג בטוהרה.

20. זכור את האל Remember God

חשוב על האל מרגע יקיצתך בבוקר ולפני שכבך לישון ובכל זמן אחר, בין אם אתה עסוק ובין אם לא. חזור על שמו כל העת. הכנע עצמך לאל לחלוטין.

זוהי המהות של כל תרגול רוחני והיא תוביל אותך לשחרור. יש לשמור על כל החוקים הרוחניים הללו ולא להניח להכרה להתנהל ביד רכה.

מקורות