מאמרים
תגיות חיפוש עברית

טנטרה

בריגהו יוגה

כתבי יוגה

כיסופים אל הנכון - פרק י’
כיסופים אל הנכון - פרק א’
כיסופים אל הנכון - פרק ט’
כיסופים אל הנכון - פרק י"ח
כיסופים אל הנכון - פרק י"ז
כיסופים אל הנכון - פרק ט"ז
כיסופים אל הנכון - פרק ט"ו
כיסופים אל הנכון - פרק י"ד
כיסופים אל הנכון - פרק י"ג
בהאגוואד גיטה
כיסופים אל הנכון - מבוא והקדמה
המהאבהראטה
כיסופים אל הנכון - פרק ח’
כיסופים אל הנכון - פרק ז’
כיסופים אל הנכון - פרק ו’
כיסופים אל הנכון - פרק ה’
כיסופים אל הנכון - פרק ד’
כיסופים אל הנכון - פרק ג’
כיסופים אל הנכון - פרק ב’
כיסופים אל הנכון - פרק י"א
כיסופים אל הנכון - מהי הבהגאואדגיטה?
כיסופים אל הנכון - פרק י"ב
מסע היוגה - פרק ה’: השקטת המאנאס
מבוא לספר ראמאינה של ואלמיקי
פירוש הראמאיאנה כפילוסופיה של החיים
מילון מושגים
מסע היוגה - פרק י"ג: אחדות
מסע היוגה - פרק י"ב: סאמפראג’יאת סמאדהי — ארבעת חלקי הבראהמה
מסע היוגה - פרק י"א: בראהמה - הנשמה
מסע היוגה - פרק י’: המעבר דרך המעגלים — הספירות
מסע היוגה - פרק ט’: סאמפראג’יאת סמאדהי
מסע היוגה - פרק ח’: הדרכים להתפתחות רוחנית
כיסופים אל הנכון - סיכום ונספח
מסע היוגה - פרק ו’: סאמסקארות
הראמאיאנה
מסע היוגה - פרק ד’: מכשולים בדרך
מסע היוגה - פרק ג’: סמאדהי
מסע היוגה - פרק ג’: סמאדהי
מסע היוגה - פרק ב’: שלושת המצבים והאיכויות
מסע היוגה - פרק א’: אושר, נשמה ויוגה
מסע היוגה - הקדמה ומבוא
הארי האריה - אגדה ודנטית
אוסף הכתבים של שרי ראמאנה מהארישי
הוודות
מסע היוגה - פרק ז’: שלבים ראשונים של סמאדהי

בהאגוואד גיטה

יוגאננדה

קריה יוגה

מהאוואתאר באבאג’י

שרי טאילנג סוואמי

מאסטרים

שרימאטי מירה באיי
שרי שרי פארמאהאמסה טאילנג סוואמי
שרימאטי אננדה מאי-מה
שרי אורובינדו גוש
הכלב וזנבו
סדהאנה או הכנה לחיים במישור גבוה יותר
הקרמה והשפעתה על אופיינו
מימוש רוחני: מטרת הבהקטי-יוגה
הגדרת הבהקטי
מבוא לרג’ה יוגה
מאיה, מאת סוואמי ויווקאננדה
הגוספל, כרך 1, פרק 1: מאסטר ותלמיד
סוואמי ויווקאננדה - ביוגרפיה
המאסטר במצבי רוח שונים
על סוטרות היוגה של פטאנג’לי מהארישי
שרי שיאמה צ’אראן לאהירי מהאסאיה
שרי שרי סודהיר ראנג’אן בהדורי
שרימאטי סאראדה דווי - האם האלוהית
מהארישי ויאסה
המסטרים
שרי שרי מהאוואתאר באבאג’י
המאסטרים הקשורים לשושלת המורים
פארמאהאמסה יוגננדה - מאמר I
פארמאהאמסה יוגננדה - מאמר II
ודנטה הלכה למעשה
שילוב כוח המחשבה בתרגול האתה יוגה
החיים הקודמים והחיים הבאים
שרי שרי סאי באבא משירדי
סוואמי ראמדאס
סוואמי שיבננדה - מאמר II
המהלך הראשון ביוגה
שרימאטי שנקארי מאי
ראיון עם פאפהג’י - חלק ב
ראיון עם פאפהג’י - חלק א
ספק, פחד ומכשולים
מדע היוגה
שרי ראמאקרישנה פארמאהאמסה
חמש הדרישות מעצמנו להשגת אושר אמיתי
מהאסמאדהי
31 הנחיות של שרי טאילנג סוואמי ברוסית
שנים עשר קווים מנחים
טיהור הלב
האשליה - Maya
שרי סוואמי שיבננדה - מאמר I
Jnana ו-Bhakti
אלמוות מודע
אוסף הכתבים של שרי ראמאנה מהארישי
נצחיות מודעת
שרי ראמאנה מהארישי
שאלות ותשובות עם ס. ייסודיאן

פראניאמה

נשימה

סוואמי ויווקאננדה

ניאנה יוגה

סאי באבא

תנוחות יוגה

מנטרה

בהקטי

האתה יוגה

קרמה יוגה

רג'ה יוגה

ניאנה

קונדליני

צ'קרות

קרמה

מושגים ביוגה

מורים במאה העשרים

וודות

יוגה ומדע

יוגה ומדע

סמאדהי

סוטרות

מאיה

שיטות יוגה

אשטנגה

פלדנקרייז

יוגה לגיל השלישי

בהאדורי

יוגה בהריון

להירי מאהאשיה

ד"ר אודי בילו

יוגה בחינוך המיוחד

אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן

ד"ר פול ברונטון

גורו

ראמאנה מאהארישי

שרי ראמאקרישנה

פטאנג’אלי מהארישי

שיבננדה

איורוודה

מוות והמשכיות

יוגה לילדים

הנשימה והשפעתה על מנגנוני הגוף והנפש
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: ד"ר נירה מתיא
תרגול הנשימה מהווה ענף מרכזי ביוגה ונקרא פראניאמה. לתרגול זה השפעות מיטיבות רבות, ביניהן, שמירה על בריאות תקינה, הפגת מתחים והגברת תחושת רגיעה ושקט נפשי. קיימים תרגילי נשימה רבים וייחודיים, הנבדלים ביניהם באופן הביצוע ובהשפעות הגופניות והנפשיות שלהם על המתרגל. האלמנט העיקרי המשותף לרבים מבין התרגילים הוא הדגש על האטת קצב הנשימה. היוגה רואה חשיבות רבה בהאטת קצב הנשימה והארכת משך כל מחזור של שאיפה ונשיפה. 
גם במדע קיימת התייחסות נרחבת לתהליך הנשימה. המנגנון הפיזיולוגי של מערכת הנשימה ידוע ומאופיין, ובנוסף למנגנון עצמו, בדקו מחקרים רבים כיצד שינויים באופן הנשימה משפיעים על המצב הגופני והנפשי של האדם.

אברי מערכת הנשימהתפקידה של מערכת הנשימה הוא לספק חמצן לגוף ולפנות ממנו פחמן דו חמצני. תהליך זה מתבצע באמצעות מערכת הנשימה, הכוללת מספר איברים. האוויר נכנס אל הגוף דרך האף, שבו נמצאות מערות האף המפותלות המכוסות שכבה רירית, וכן שערות שתפקידן להגן על הגוף מכניסת מזהמים שונים. מערות האף מתחברות לקנה הנשימה, המתפצל לשתי סימפונות הריאה המגיעות לריאות. גם הסרעפת, הממוקמת מתחת לריאות, נכללת במערכת הנשימה. מהריאות עובר החמצן הנמצא באוויר לכל תאי הגוף באמצעות זרם הדם.
בתאי הגוף מתרחש תהליך הנקרא נשימה תאית, שבו חמצן וסוכר מתרכבים, ומתקבלת אנרגיה. אנרגיה זו משמשת לכל תהליכי החיים, ולא יתכנו חיים בלעדיה. בתהליך זה נוצר תוצר לוואי - פחמן דו חמצני, שהוא רעיל לגוף ויש לסלקו החוצה. הפחמן הדו חמצני עובר בזרם הדם עד לריאות ומשם מתפנה מהגוף. כלומר, בשאיפה נכנס חמצן לגוף, ובנשיפה יוצא פחמן דו חמצני אל מחוץ לגוף.
התהליכים שתוארו לעיל הם קריטיים לשמירה על מערכות הגוף במצב מאוזן, ומכאן ניתן להבין כי נשימה תקינה היא הכרחית לשמירה על בריאות הגוף.
מאמרים מדעיים רבים עוסקים באופני נשימה והשפעותיהם על הגוף. להלן מובאים מספר מאמרים העוסקים בנושא:
 
השפעות הנשימה על הפיזיולוגיה

יתר לחץ-דם נחשב לגורם סיכון קריטי בהתפתחות מחלות לב וכלי דם. הטיפול התרופתי המקובל עלול ליצור תופעות לוואי שונות, ולכן, מציאת דרכים חלופיות לטיפול ביתר לחץ-דם היא משמעותית ביותר עבור החולים.
מחקרים רבים מצביעים על כך שתרגול נשימות איטיות מוריד לחץ דם. מחקר[1] שנערך בישראל בשנת 2001 ופורסם בכתב העת Journal of Human Hypertension, בדק את השפעת תרגול נשימות איטיות על חולים ביתר לחץ דם. החולים התבקשו לבצע נשימות איטיות במשך עשר דקות ביום, לאורך שמונה שבועות. לחץ הדם נמדד לאחר ארבעה שבועות, ושוב לאחר שמונה שבועות. במחקר השתתפו שתי קבוצות:
- קבוצת ניסוי, ובה מטופלים שהקשיבו למוסיקה ותרגלו נשימות איטיות במהלכה.
- קבוצת ביקורת, שבה המטופלים רק הקשיבו למוסיקה.
תוצאות המחקר הראו ירידה של 7.5 mm Hg (יחידות בהן נמדד לחץ דם) בלחץ הדם בקבוצת הניסוי, לעומת ירידה של 2.5 mm Hg בלבד בקבוצת הביקורת. כלומר, בקבוצת הניסוי שתרגלה נשימות איטיות, הירידה בלחץ הדם היתה גדולה בכמעט 40% מירידת לחץ הדם בקבוצת הביקורת, שלא תרגלה נשימות איטיות, וזאת לאחר חודשיים של תרגול. יש לציין, כי כבר לאחר חודש נצפתה ירידה מסוימת בלחץ הדם בקבוצת הניסוי, אם כי קטנה מזו שנצפתה לאחר חודשיים.

מסקנת המחקר: תרגול קבוע של נשימות איטיות במשך 10 דקות ביום מביא לירידה בלחץ הדם.

חיזוק נוסף ליתרונות הבריאותיים של תרגול הנשימה מגיע ממחקרים שנערכו במכון קאיווליאדהאמה (Kaivalyadhama) שבהודו. מכון קאיווליאדהאמה הוא אחד ממכוני המחקר ליוגה הוותיקים בעולם. המכון הוקם בשנת 1924 בפונה שבהודו, על-ידי סוואמי קווליאננדה (Swami Kuvalayananda), ומאז חוקר ומפרסם מחקרים מדעיים העוסקים בהשפעות היוגה על בריאות האדם. המחקרים מבוססים היטב מדעית ועומדים ברמת המחקר הבינלאומית.

אחד המחקרים[2] בדק השפעות של תרגילי נשימה ומדיטציה יוגית על תלמידי בית ספר. 30 תלמידי בית ספר בגילאי 12-15 שנים התנדבו מרצונם החופשי, ללא כל לחץ, להשתתף במחקר. הם חולקו לשתי קבוצות:
- קבוצת ניסוי, שכללה 15 תלמידים שתרגלו פראניאמה ומדיטציה בבוקר ובערב במשך 12 שבועות
- קבוצת ביקורת, ובה 15 תלמידים שלא תרגלו כלל.
החוקרים בדקו מספר מדדים פיזיולוגיים בקרב משתתפי המחקר - לפני תקופת התרגול ואחריה. תוצאות המחקר הראו שינוי ניכר לטובה שחל בקבוצת בני הנוער שתרגלו יוגה, לעומת קבוצת הביקורת שלא תרגלה כלל, במדדים הבאים: דופק, קצב נשימות, משך היכולת לעצור נשימה וגמישות גופנית. השינוי נבדק גם מבחינה סטטיסטית ונמצא מובהק, כלומר אמיתי. בשני מדדים נוספים שנבדקו - לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, לא נצפו הבדלים ניכרים בין שתי הקבוצות.
תוצאות מחקר זה, יחד עם תוצאות מחקרים קודמים שהתבצעו במכון המחקר קאיוואלידהאמה מראים, שתרגול יוגה הכולל אסאנות, פראניאמה ומדיטציה, תורם באופן משמעותי להטבות במדדים פיזיולוגיים, כגון לחץ דם, דופק, קצב נשימתי, משך היכולת לעצור נשימה וגמישות גופנית.

בהינתן כי היתרונות הפיזיולוגיים של תרגילי נשימה נבדקו והוכחו במחקרים רבים, עולות בעקבותיהם השאלות: מהו המנגנון המולקולרי העומד בבסיס ההשפעה המיטיבה של תרגול הפראניאמה? אילו גנים מעורבים בתהליכים? ואילו מנגנונים תוך תאיים מופעלים?
לפני כשנה פורסם מאמר השופך אור על שאלות אלו: 


המנגנון המולקולרי של הנשימה האיטית

ידוע כי נשימה איטית גורמת למצב רגיעה בגוף. ידוע גם, כי ישנם רופאים הממליצים למטופלים הסובלים ממחלות כמו יתר לחץ דם, או מצבים נפשיים כגון חרדה, לתרגל נשימות איטיות. לעומת זאת, הנשימה המהירה גורמת למצב עוררות. מצב זה, המוגדר כמצב פסיכולוגי ופיזיולוגי של ערנות, מביא להגברת קצב הלב ולחץ הדם, ולמצב של דריכות חושית ונכונות לנוע ולהגיב - מצב המשויך לתחושת מתח.
נשאלת השאלה: מדוע הדבר קורה? למה נשימה איטית משפיעה כך על גופנו? תשובה לשאלה זו עשויה לתרום להבנת המנגנון הביולוגי ולפיתוח דרכי טיפול קונבנציונליות, וכן לחיזוק ההכרה בנשימה האיטית כדרך טיפול יעילה במחלות וכדרך לאורח חיים בריא ומאוזן.

בשנת 1991 פורסם מאמר[3] בכתב העת היוקרתי Science על-ידי פרופסור ג'ק פלדמן, ובו דווח על קבוצה קטנה של 3000 תאי עצב, נוירונים, הנמצאים בגזע המוח ומעורבים בקביעת סוג הנשימה. פרופסור ג'ק פלדמן קרא להם 'קוצב הנשימה במוח'. בדומה לקוצב הלב הנמצא בלב וקובע את קצב הלב, כך תאים אלו מעורבים בקביעת סוג הנשימה בכל רגע נתון.
תגלית זו העלתה שאלות רבות: כיצד תאי העצב בקוצב הנשימה במוח משפיעים על סוג הנשימה? האם כל תא או קבוצת תאים במבנה זה אחראים על סוג נשימה מסוים? והאם ניתן יהיה לשפוך אור על העובדה שנשימה איטית משרה רוגע, ולהבין, בעצם, כיצד הנשימה קשורה למצב נפשי?

מחקר המשך (4), שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Science על-ידי פרופסור מארק קראסנו בשיתוף עם פרופסור ג'ק פלדמן, עונה על שאלות אלו. החוקרים בדקו את תפקיד קוצב הנשימה בעכברי מעבדה. העכברים הינם מודל המחקר הקרוב ביותר לאדם, ולמרות השוני הרב במראה, האדם והעכבר חולקים כ-99% גנים משותפים, בעלי אותה פעילות. חלקים נרחבים בגנום העכבר זהים לחלקים בגנום האדם. תרופות למחלות רבות, שהיו חשוכות מרפא קודם לכן, פותחו באמצעות מחקר המתבסס על עכברים כמודל.
לעכברים ישנו קוצב נשימה במוח, שהוא בעל תפקיד דומה לקוצב הנשימה באדם. החוקרים בדקו את תפקידן של קבוצות קטנות של תאי עצב בקוצב הנשימה, וגילו שני ממצאים עיקריים:

1.  קבוצה אחת של תאי עצב בקוצב הנשימה התגלתה כאחראית על סוג נשימה, הנקרא אנחה. בדיקת קבוצת תאים זו בעכברים גילתה עכברים שלא נאנחים! כל שאר סוגי הנשימה נשארו ללא שינוי, מלבד סוג אחד - אנחה. ממצא זה מחזק את ההשערה, שכל קבוצת תאים זעירה בקוצב, אחראית על סוג נשימה מסוים, וזו הסיבה לכך שמצבים שונים מאופיינים בסוגי נשימה ייחודיים כגון רגיעה, התרגשות, חרדה ועוד.

2.  קבוצת תאי עצב נוספת שנבדקה - 175 תאים בקוצב הנשימה - הביאה לגילוי הקשר בין אופן הנשימה למצב הנפשי. על מנת לבדוק מהו תפקידם, ייצרו החוקרים עכברים החסרים את 175 תאי העצב הללו בקוצב הנשימה, ובדקו כיצד השתנה אופן נשימתם. השינוי באופן הנשימה נובע ישירות מחוסר בפעילות של קבוצת תאי העצב החסרים, ומגלה מהו תפקידם. התוצאות שהתקבלו מהמחקר הן:

כל סוגי הנשימה נשארו ללא שינוי, אולם האחוז היחסי של סוגי הנשימה השתנה. העכברים החסרים את קבוצת תאי העצב הנ"ל,  נשמו רוב הזמן נשימות איטיות, ופחות נשימות מהירות. בנוסף, התברר כי חל שינוי בהתנהגותם של העכברים. התנהגות אקטיבית של עכברים, הכוללת רחרוח ובדיקת הסביבה, קשורה למצבי לחץ, בעוד שישיבה במקום וטיפוח עצמי קשורים למצבי רוגע. עכברים אלו נראו רגועים להפליא. רוב הזמן הם ישבו במקומם ועסקו בטיפוח עצמי. התנהגות העכברים השתנתה, מהתנהגות שכללה מצבים משתנים ובהם מצבי לחץ ומתח, להתנהגות רגועה. העכברים הפכו להיות רגועים כמעט כל הזמן. כלומר, שינוי בקבוצה של 175 תאי עצב בקוצב הנשימה במוח, גרם לעכברים לנשום יותר נשימות איטיות, ולהתנהגותם-  להיות רגועה.

בהמשך המחקר הראו החוקרים, שתאים אלו מעבירים מסר עצבי לתאי עצב אחרים במוח, הנקראים תאי עצב נוראנדרגנים. תאים אלו הם תאי עצב האחראים על העברת מסר עצבי למוח הנוגע למצב עוררות בגוף, וגורמים למערכות הגוף להגיב למצב זה בהעלאת דופק, בנשימה מהירה ועוד.

על בסיס ממצאים אלו הציעו החוקרים מודל:
קבוצת תאי העצב בקוצב הנשימה חשה בשינוי נשימתי שבו הנשימה הופכת מהירה. השינוי  יכול להיווצר כתגובה למצבי עקה ולחץ. השינוי הנשימתי מצריך שינוי התנהגותי - להתנהגות דרוכה ויכולת תגובה מהירה. קבוצת תאי העצב מעבירה מסר לתאי העצב הנוראנדרגנים, ואלו מעבירים לשאר המוח מסר, המביא להיווצרות מצב עוררות בגוף. קצב הלב ולחץ הדם עולים, וקצב הנשימה מוגבר אף יותר. בעת נשימה איטית נוצר מצב מנוגד - המסר העצבי לתאי העצב הנוראנדרגנים לא מועבר, והגוף חווה מצב רגיעה.
בשעת סכנה מנגנון העוררות הוא הכרחי לתפקוד. אולם אורח חיינו גורם במקרים רבים להפעלת המנגנון שלא צורך, ואף מביא למצב של הפעלה תמידית, העלולה לפגוע בבריאות הגוף, ולהוביל למצבי מתח וחרדה מתמשכים.
מכאן ניתן ללמוד כיצד נשימה איטית משפיעה על העברת מסרים עצביים במוח ועל היכולת האישית להביא למצב רגיעה. ניתן לאמץ שיטה פשוטה ויעילה כל כך, כמו אופן הנשימה שלנו, על מנת להביא את עצמנו באופן נשלט למצב של רגיעה. 

ממחקרים אלו ניתן לראות כי המדע תומך בראייה היוגית, שלפיה תרגול נשימות איטיות מביא להשפעות מרגיעות ומיטיבות לגוף. המדע מתאר אלו מנגנונים בגופנו מושפעים מכך - החל בתהליכים פיזיולוגיים כדוגמת לחץ דם תקין, וכלה בתהליכים תוך תאיים, מולקולריים, כדוגמת ההשפעה של נשימות איטיות על הפרשת הורמונים והעברת מסרים עצביים התורמים לתחושת רוגע. מכאן, שהיוגה תומכת בממצאי המדע, וממצאי המדע מחזקים את חשיבות השפעתם של תרגולי היוגה על בריאות הגוף. 

 

ביבליוגרפיה 

[1]   Breathing-control lowers blood pressure. E Grossman1, A Grossman1, MH Schein2, R Zimlichman3 and B Gavish4
Internal Medicine D, The Chaim Sheba Medical Center, Tel-Hashomer, Israel; 2Family Medicine Unit,Hadassah University Hospital, Jerusalem; 3Internal Medicine F Wolfson Hospital Holon; 4InterCure Ltd, Neve Ilan, Israel. Journal of Human Hypertension (2001)

[2]   Effect of yogic pranayama and meditation on selected physical and physiological variables in adolescent. Ramesh V. * and Subramaniam, P. K. ** yoga mimamsa October 2010 

[3]   PreBötzinger Complex: A brain region that may generate respiratory rhthm in mammals. Smith JC, Ellenberger HH, Ballanyi K, Richter DW, Feldman JL, Science, 1991; 254: 726-729

[4]   Breathing control center neurons that promote arousal in mice.
Yackle K1, Schwarz LA2, Kam K3,4, Sorokin JM5, Huguenard JR5, Feldman JL3, Luo L2, Krasnow MA6. Science (2017) 


תגיות: