רשם: ד"ר אהוד בילו

על מנת לסלק דעות מוטעות על אודות תורת הטנטרה יש לבחון תחילה את מקורה של משנה זו. התורות הרוחניות של הודו מובאות בכתבי הקודש העתיקים שלה, כאשר קטגוריות הכתובים הן:
השרוטי^[1], הסמירטי^[2] והפוראנה^[3].
 

השרוטי
אלו הם הכתובים הנגלים של הודו שמקורם בהתגלות, והם כוללים את ארבע הוודות^[4]:
1. ריג וודה – התורה הראשונה עליה מבוססות שלוש התורות האחרות. מנטרה: מנ= מיינד,  טרה= העברה. על ידי המנטרה אנו מעבירים את ההכרה לרמה גבוהה יותר. המנטרה היא צליל, וכשחוזרים עליה בתבנית קבועה היא משפיעה על התודעה. על המנטרה אפשר לחזור באופן מנטלי או בצליל נשמע.
2. יאז’ור וודה - מדע הפעולה. כל הטקסים הפולחניים, הטקסים הדתיים, התנועות.
3. סאמה וודה -  מהסאמ-וודה נוצרו כל הראגות (שירים). הידע והמנטרות מועברים באמצעות שירים. קיימים שירי ראגה שונים לזמנים שונים של היום, לתקופות שונות בשנה וכו’.
4.  אתרווה וודה -  מדע הפסיכולוגיה – ההגנה הפסיכולוגית על הגוף, הכישוף, המדע האחראי על בריאות הגוף והנפש של כל היצורים והצמחים.
האופנישדות הן חלק מהוודות. זוהי הקטגוריה הסמכותית ביותר מבין הכתבים של הודו.
 
הסמירטי
ספרי החוק של הודו, כמו בתורה של היהדות - תרי"ג מצוות, המשנה והתלמוד, מהווים את החוקים הרוחניים שעל פיהם חיי האדם צריכים להתנהל. אצל ההודים לכל עידן ועידן ישנו ספר חוקים חדש.
 
פוראנה
בפוראנות מוסברות התורות הכתובות בוודות באופן עממי – דרך סיפורים, משלים ומיתולוגיות, וכך כל ילד יכול להבין את האמיתות הכתובות בוודות. בפוראנות ישנו בנוסף גם אלמנט של בהקטי, שהוא מפתח האהבה לאלוהים.
 
אגמה
כמו הוודות, גם האגמה היא מקבץ של כתובים הנחשבים סמכות בפני עצמה ובמקומות מסויימים נקראים הוודה החמישית, והם לא שואבים את סמכותם מהוודות. כתובים אלו מחולקים לשלושה:
א.  וישנו אגמה – אספקט האלוהות המשמר את הבריאה.
ב.  שיווה אגמה – אספקט האלוהות המחריב את הבריאה.
ג.  שקטה אגמה – כוח האלוהות שבורא את הבריאה. השקטה אגמה היא טנטרה אגמה המכילה 77 כתבי טנטרות, וכל תורות הטנטרה נובעות מכתבים אלו, המכילים ידע מעשי בנושאים של טנטרה^[5], מנטרה^[6] ו-ינטרה, ומסבירים את עבודת אלוהים באופנים שונים.
הטנטרה שאנו לומדים נקראת בריגהו טנטרה ומקורה בוודות העתיקות שהן המפתח לכל ידע, ובעיקר באטרווה וודה. בריגהו היה רישי ודרך מדיטציה הוא העניק ליוגה את שמה - בריגהו יוגה. ספר זה הוא עתיק מאוד, גילו הוא 1000 שנה.
 
ארבעת עידני ההסטוריה האנושית
ההסטוריה האנושית מחולקת לארבעה עידנים^[7], וכיום אנו נמצאים בעידן האחרון שאורכו 43,2000 שנים ושהחל בשנת 3200 לפנה"ס. העידן  שלפניו היה כפול באורכו, זה שלפניו ארך פי 3 מקודמו, וזה שלפניו - פי 4.
העידן  הנוכחי נקרא עידן הברזל והוא מאופיין, כמו הברזל, באטימות רוחנית למציאות הפנימית והרוחנית.  בעידן זה יש לאמת 25 אחוזי אחיזה ולשקר - 75.
העידן הקודם היה טוב יותר, ויחסי האמת והשקר היו 50 – 50.
עידן הכסף,TRETA , התאפיין ב- 75 אחוזי אמת ו- 25 אחוזי שקר.
העידן הראשון, סאטייה - עידן הזהב, התאפיין ב- 100 אחוזי צדק ואמת.
כל עידן ועידן נדרש לכתבים מיוחדים שתפקידם להסביר לאנשים ולהנחותם כיצד להגיע לאמת רוחנית ולהגשמה עצמית:
העידן הראשון – שרוטיס – וודות
העידן השני – הסמירטי – חוקי עשה ולא תעשה.
העידן השלישי – הפוראנות – בתקופה זו היה צורך להסביר את החוקים לאנשים כמו שמסבירים לילדים - דרך סיפורים ומשלים.
בין עידן לעידן ישנה אתנחתה, כמו המעבר בין לילה ויום, הנקראת סאנדיה. משך המעבר הוא 1000 שנה לערך, וזו מהווה מעין תקופה של רנסאנס.
הכתובים שהוענקו לאנושות בתקופה הנוכחית הם כתבי הטנטרה במטרה לעשות עבודה רוחנית בעידן החשוך מכולם.
בעידן הראשון – בני האדם הבינו וידעו את יעודם בחיים לפי קרמה ולפי גונה – האיכויות המולדות, והכל שרר אז בהרמוניה, כאשר ארבע הכיתות התקיימו באופן טבעי – כוהנים, לוחמים, בעלי המלאכה, השרתים. כל זה לא הונהג מלמעלה.
אך ככל שחלפו העידנים הבינו בני האדם פחות ופחות מתוך עצמם את פשר הקרמה והגונה וכך החלו אנשים אחרים לשייך אותם לכיתות השונות עד שנוצר מצב של ניצול כיתות על ידי כיתות אחרות והסדר הטבעי אבד, וכך, אנשים כמו בודהה יצאו נגד התופעה.
 
 
ארבעת שלבי החיים
אותה הבנה כללה גם את ארבעת שלבי החיים^[8]
א. ברהמצ’ריה עד גיל 25 - לומדים כיצד להיות אדם שלם המכיר את עצמו ואת תכליתו. כיום מלמדים כיצד להשיג קריירה וצרכים חומריים.
ב. GRATHASTHA עד גיל 50 – שלב בעל המשפחה - לומדים כיצד להקריב ולחיות עבור אחרים.
ג.  ואנאפרשתה בגיל 50 - שלב החזרה ליער להשלמת הלימודים הרוחניים.
ד. סאניאס בגיל 75 - שלב הפרישות המוחלטת.
כיום קיימים רק שני שלבים: שלב בעלי המשפחה ושלב הפרישות.
 
מה מלמדת תורת הטנטרה?
בשל היותנו נתונים במצב של חושך נדרשה תורה מתאימה. פרוש המילה טנטרה: התמרה, להתמיר דבר אחד לאחר כמו באלכימיה.
 
העקרונות היסודיים של תורת הטנטרה
שיווה^[9] – זוהי המהות הנמצאת מאחורי כל עולם התופעות. מאחורי העולם המשתנה קיימת מהות שאינה משתנה הנקראת שיווה. זוהי תודעה מוחלטת, אינסופית ושאינה משתנה. שיווה מתואר כתודעה אינסופית וכל עולם התופעות נובע מתוכה ושוקע לתוכה.
שקטי^[10] – זהו הכוח של אותה תודעה מוחלטת. התודעה המוחלטת אינה תודעה סטאטית אלא דינמית, והיא בעלת כוח. בשל כוח השקטי עולה עולם התופעות מתוך התודעה המוחלטת ושוקע לתוכה. כל הקורה סביבנו - עולם של בריאה, קיום וחורבן, כל עולם התופעות, הוא הביטוי של פעולת השקטי.
 
בריאת העולם
העולם נברא כל הזמן. בתחילה התקיימה אחדות מוחלטת בתוך הבריאה, ואז עלה בתוך התודעה רצון המתואר כמשל, כששיווה אמר: "אני הוא אחד, מי יתן ואהיה רבים", זהו הרצון הראשון שביטא את דחף הבריאה. לשיווה קוראים האבא, ושקטי היא האימא. שקטי מתוארת כמו הרחם של הבריאה. שיווה הוא התודעה, הרצון ההתחלתי, הזרע שנזרע בתוך הרחם.
 
השקטי מורכבת משלושה כוחות^[11]:
סטווה  –כוח מגלה
טאמאס – כוח מסתיר
רג’אס – כוח מפעיל
לפני הבריאה התקיימו שלושת הכוחות הללו במצב של שיווי משקל מוחלט. ברגע שמתוך התודעה המוחלטת עלה הרצון הראשוני, הוא עורר את הרג’אס לפעולה. פעולת הרג’אס מתבטאת בהפעלת הכוחות האחרים. וכך התחילה תגובת שרשרת המפעילה את הבריאה כולה. הבריאה היא תוצאת פעולתן ההדדית והמשולבת של שלוש הגונות שעל ידי פעולתן ההדדית, ביחסים שונים ביניהן, מתרחשת הבריאה.
 
מהו הדבר הראשון שנוצר עם היווצרות הבריאה?  
א. המציאות מודעת בפעם הראשונה לכך שהיא מורכבת משני אספקטים – שיווה ושקטי.
ב. שיווה מודע לשקטי המופיעה בעצם בתור העולם. ישנה תודעה המודעת לעולם שנתפש כנפרד ממנה -  אך זהו עדיין עולם הומוגני.
ג. העולם הופך למפורד – העולם חדל מלהיות הומוגני ונהייה לעולם מפורד.
 
מהו תהליך הבריאה?
הדבר הראשון שנברא הוא המאהאט^[12], ההכרה הקוסמית. בתוך אותה הכרה קוסמית מופיע האגו הקוסמי. לאחר מכן מופיעים החושים הקוסמיים (החלק הסאטווי). לאחר מכן מתחילים לראות בריאה של שמות וצורות וזוהי הופעתם של חמשת היסודות^[13]
א.  חלל
ב. מופיעה התנועה – התנועה נקראת רוח. כאשר יש תנועה מופיע גם הזמן ואז מופיעה האש.
ג. אור – פעם ראשונה אפשר לראות בתוך ההכרה אורות אך אין להם צורה
ד. מים – היסוד של השינוי בהכרה, מחשבות מופיעות ונעלמות כמו מים.
ה. אדמה – רואים צורות ושמות ברורים.
כל זאת מתרחש ברמת ההכרה הקוסמית. אך מה שהיה בהכרה הקוסמית עבר התמרה נוספת וכך הופיע היקום הפיסי.
חלל – בתוכו מופיע אויר (גם לפי הפיסיקה, הדבר הראשון שהופיע בחלל היה פרודות של מימן. מימן הופך להליום וישנן ריאקציות ההופכות אותו לשמשות ולכוכבים. וזהו יסוד האש. מים - הופעת המצב הנוזלי בתוך חיי הכוכב. ואדמה.
 
לפי הטנטרה, כאשר הכוח שברא את הבריאה סיים את עבודתו, לא היה לו יותר מה לעשות לאחר ההתמרה למוצק. הוא פסק מתהליך הבריאה, נח בחומר המוצק שנקרא אדמה, וחכמי הטנטרה קראו לו קונדליני שקטי.
שקטי- כוח הבריאה, קונדליני – הכוח שנח.
 
לבריאה שבעה שלבים
- תודעה טהורה
- הכרה קוסמית
- חמשת האלמנטים
השלבים תואמים את שבעת ימי הבריאה – "ביום השביעי שבת אלוהים מכל מלאכתו", וכך שבתה גם השקטי מהבריאה בתוך התהליך.
 
מיקרוקוסמוס ומאקרוקוסמוס
מה שקורה בעולם הגדול מתרחש בכל חלקי הבריאה. ישנו יקום גדול וישנו יקום קטן. היקום הקטן הוא גוף האדם, ואותם שלבי בריאה קיימים בגוף האדם ומסומלים בו בשבע הצ’קרות.
הצ’קרות מסמלות את שבע רמות הבריאה, וכל צ’קרה היא שלב מסויים של הבריאה ונקראת עולם.
העולמות שקדמו לעולמות המאוחרים לא נעלמו כמו יקומים מקבילים הקיימים האחד בתוך השני.
תהליך הבריאה מתואר בטנטרה כחצי מתהליך הבריאה. המחצית השנייה של התהליך נתונה בידי האדם.
בתורה כתוב "אשר ברא אלוהים לעשות". הכוונה היא שלאדם נותר משהו לעשות. מה נותר לו לעשות? להשלים את הבריאה.
אותה השקטי שיצרה את הכל צריכה להשלים את היצירה. כיצד? עליה לחזור אל המקור שלה. כיצד? כמו שהיא בראה את היקום כך היא צריכה להחריבו וההחרבה הזו נתונה בידי האדם.
השקטי מתעוררת ועולה חזרה אל המקור שלה שהוא התודעה הטהורה. היא חוזרת למצבה ההתחלתי, ובתהליך זה היא ממוססת את העולמות שהיא יצרה ומתאחדת עם שיווה.
וזה נקרא – קונדליני יוגה – האיחוד המחודש של קונדליני עם התודעה הטהורה.
 
מטרת תורת הטנטרה
ללמוד את העיקרון של שיווה ושקטי וכיצד לאחד ביניהם.
מה היא התכלית של חיי האדם? לגלות את המהות של כל הקיים.
תורת הטנטרה מגדירה מטרה מאוד מסויימת: לגלות בתוך המציאות החומרית את המהות שלה, שהיא התודעה המוחלטת, גילוי שלם של התודעה - בריאה והתמוססות.
מדוע קיים עולם של חומר  –מאפיין אותו יסוד ההסתרה וההתנגדות לשינוי. הטמאס.
ברמות המנטליות – יסוד הרג’אס הוא דומיננטי, בעולם הרוח יסוד הסטווה דומיננטי.
האדם חייב לעשות ספיריטואליזציה של החומר, כלומר לבטל את הקיטוב בין החומר לרוח. אנו מבדילים בין הרוחני לחומרי, אך בטנטרה אומרים כי זוהי בורות. להפוך את החומר לרוחני זה להחדיר לו תודעה עד שהוא הופך להיות כמו הרוח, והטנטרה עוסקת בגילוי המהות שבחומר, בהסתרה הכי גדולה. מטרתה היא להפוך את כל העולם לקדוש.
טנטרה – הפיכת החומר לרוח.
 
 
סדהאנה
גוף האדם מתואר כמהות ויש בתוכו עולמות שנבראו בכדי לגלות את התודעה. גוף האדם נברא כחמישה עולמות, או מעטים, שנועדו לגלות את התודעה, אך הם מסתירים אותה. ועבודתו של האדם היא להתמירם בכדי להביא לגילוי התודעה.
בעולם קיימות שלוש הוויות – אינפורמציה – אנרגיה – חומר.
האינפורמציה מנחה את האנרגיה ליצור בחומר. לכן חשוב להכיר את הנאדים.
הצ’קרות – בעזרתן לומדים לעבור מעולם לעולם.
תורת הטנטרה היא סודית – גם אם יינתנו כל ספרי הטנטרה אי אפשר יהיה להבין מהם דבר. אופן הוראת הטנטרה הוא על ידי חניכה. המורה מעוניין להכיר לתלמידו את כוח השקטי בכדי שיידע כיצד להשלים בעצמו את העבודה.
סדהאנה - הסדהאנה מנסה לשבור את המחיצה שבין העולם הפנימי לחיצוני, וישנו תרגול רוחני מיוחד לכך. לומדים בו ליצור את הקשר במחשבה בדיבור ובמעשה.
פוג’ה - פעולה חיצונית שבה עושים ספיריטואליזציה של החומר – ביטול ההבדל בין העולם החיצוני והפנימי.
מנטרה – הכל נברא באמצעות צליל. כאשר הייתה התחברות בין התודעה והכוח של הבריאה נוצר צליל הבריאה. כל האנרגיות קיימות בצורות של צלילים. ואנרגיות הבריאה האלה, אנרגיות אלוהיות שבוראות ומחריבות, נקראות מנטרות. הן יכולות גם להחזיר אותנו למקור שממנו באנו. הכל בנוי מצליל.
המנטרה היא כמו האנרגיה, והאנרגיה הזו יוצרת תבנית שאומרת לחומר מה לעשות, והתבנית הזו זו ינטרה. והינטרה מנחה את החומר מה לעשות, היא אומרת לחומר כיצד לבנות את עצמו ואז יש ידיעה שתודעה קיימת.
מאחורי המנטרה מסתתרת הדיווטה – האינטיליגנציה.
מנטרה – אנרגיה אלוהית
דיווטה – אינטלינציה אלוהית
ינטרה – בריאה אלוהית.
המתרגל לומד לעשות את מה שמתרחש בבריאה. ולכן הוא לומד להשתמש בזה כדי ליצור גילוי של תודעה.
מודרה – עבודה רוחנית נעשית במחשבה בדיבור ובמעשה. ביטוי מעשי לכוונות פנימיות. ולכן עושים מדיטציה (מחשבה) – חוזרים על מנטרה (דיבור), ועם הידיים מבצעים מודרות – כוונות באמצעות הגוף המייצרות התרחשויות רוחניות.
 

מילון מונחים מתוך הספר "בהקטי יוגה"

[1] שְרוּטִי(ם) מילולית: ’אלה שנשמעו’. הוודות, אשר בהודו העתיקה הועברו בעל-פה ממורה לתלמיד. אין להם מחבר, ועל-פי האמונה אלו הם דברי אמת קוסמית אשר נשמעו והועברו לאנושות על-ידי הרישים. יש הכוללים בֹשְרוּטים, מלבד הוודות, גם את המאהאבהארטה, הנקראת לעתים ’הוודה החמישית’, ויש הכוללים מתוכה רק את פרק ה’בְּהָאגָאוַואד-גיטה’.
[2] סְמְרִיטִי(ם) מילולית: ’אלה שנזכרו’. ספרי הקודש ההינדים המשניים לוודות, העוסקים בהנחיות לניהול חיי היומיום; כלולים בהם האפוסים, הפוראנות והמאנוּ-סאמהיטה, או חוקי מאנוּ. הסמריטים הנם משניים בחשיבותם לֹשְרוּטים. יש הכוללים בהם גם את הסוטרות בשש הקטגוריות – שיקשה, ויאקאראנה, צ’אנדאס, נירוקטה, ג’יוטיש וקאלפה; תורות המנטרה, טנטרה וינטרה; ושש הפילוסופיות הדתיות (דארשאנה) – נִיַאיָה, וַאישֵשִיקָה, סַאמְקְהִיָה, יוגה, פּוּרְוָוה מִימָמְסָה, ואוּטָארָה מִימָמְסָה, המכונה גם ודנטה.
[3] פּוּרָאנָה(ות) מילולית: העָתיק. שמונה-עשר ספרי מיתולוגיה הינדית המיוחסים לחכם ויאסה המכילים עקרונות רוחניים והנחיות, המובאים באמצעות סיפורים אודות דמויות היסטוריות קדושות, שמשניותיהן כתובות לעתים קרובות במבנה של שיחה.
[4] וֶדות החלק הנגלה (שרוטי) של כתבי הקודש ההינדים. כוללים את הרִיג-וֶדה, סָאמָה-וֶדה, יָאג’וּר-וֶדה, אָתַארְוָוה-וֶדה. אלו הם הכתבים הדתיים העתיקים ביותר הידועים כיום, המבוססים על ידע שנחשף על-ידי הרישים ושעבר בעל-פה מדור לדור, עד שנאספו והועלו על הכתב בידי ויאסה (’האוסף’). הוודות מכילות מנטרות והמנונים, נושאים פולחניים, תאולוגיה, ופרשנות פילוסופית.
ה’וֶדות’ כוללות: ארבע וֶדות; מאה ושמונה אופאנישאדות המכילות את החלק הפילוסופי של הוודות; התוסף ’הוודה החמישית’ שבו שמונה-עשרה פוראנות; המָאהָאבְּהָרָאטָה המכילה את הבְּהָאגָאוַואד-גיטה; הוודנטה סוטרות ועוד.
החלק הבסיסי בוודות נקרא סאמהיטות – קובץ תפילות והמנונים לאלים, החלק השני הוא הבראהמאנות – הנחיות טקסי ההקרבה, החלקים הנוספים הם האראניאקות והאופאנישאדות הנקראים גם ודנטה, או סוף הוודות, וכוללים את החלק הפילוסופי והרוחני של הוודות, המהווה את הבסיס לאסכולת הוודנטה.
היסטוריונים מתארכים את כתיבתן בין השנים 2500 ל-500 לפנה"ס.
[5] טנטרה שיטת פילוסופיה דתית, לפיה האם האלוקית, או הכוח, ושיווה, או המוחלט, נתפשים כממשות המוחלטת.
[6] מנטרה מילה קדושה או קובץ מילים הניתנות מהמורה הרוחני לתלמידו ואשר באמצעות חזרה עליהם או התבוננות בהם, מושגת שלמות או הכרה עצמית; מזמור וודי; באופן כללי, מילה קדושה.
[7] יוּגָה עידן או עידן עולמי. כל יוּגה קצרה מזו שלפניה, דבר המעיד על נסיגה בערכים המוסריים והגשמיים של האנושות. ארבע יוּגות נקראות מאהא-יוּגה. אלפיים מאהא-יוּגה הם עידן בסיסי בחיי היקום הנקרא קָאלְפָּה. היוּגה הראשונה – הסאטיה-יוּגה, או הקריטה-יוּגה, היוותה את עידן השלמות והרוחניות ונמשכה 1,728,000 שנה; היוּגה השנייה – הטְרֵטָה-יוּגה, אופיינה בכוח מנטלי ונמשכה 1,296,000 שנה; השלישית היא הדוואפארה-יוּגה, שבה שגשג המדע, נמשכה 864,000 שנה; הרביעית והמדורדרת ביותר מבחינה מוסרית היא הקאלי-יוּגה, העידן של ימינו, שהחל בשנת 3102 לפנה"ס ומשכו הוא 432,000 שנה שבסיומו יבוא הקץ על עולמנו והוא יווצר מחדש לאחר הפוגה.
[8] אשראמה כל אחד מארבעת שלבי החיים: שלב התלמיד הפרוש, הרווק (בְּרָהמאָצָ’רְיָה), שלב בעל המשפחה (גַרְהָאשְטְהִיָה), שלב הפרישה וההתבוננות (וָאנָאפְּרָאשְטָה), ושלב ההתנזרות הדתית (סַאנְיָאסָה).
[9] שיווה האל ההורס; האחרון בשילוש ההינדי, שתי הישויות האחרות הן בראהמה ווִישנו. בת-זוגו היא שאקטי.
[10] שאקטי ההבט הנשי של האנרגיה הפנימית, לעתים מופיע גם ככוחו של אלוהים; בת-זוגו של שיווה.
[11] גונות מונח הלקוח מפילוסופיית הסַאמְקְהִיָה, על-פיה הפְרַקְרִיטִי (הטבע או החומר) מורכב משלוש גונות המתורגמות בדרך-כלל כ"אכויות", הידועות כסאטווה, רג’אס, וטאמאס. טאמאס מייצג עצלות, אי-פעולה; ראג’אס – פעילות וחוסר-מנוח; וסאטווה – איזון או חוכמה.
[12] מַהַאט ההכרה הקוסמית.
[13] פָּנְצָ’אבְּהוּט חמשת האלמנטים מהם מורכב היקום: אתר (שמים, חלל), אויר, אש, מים ואדמה.
 
*סוואמי סווארופאננדה הוא מתלמידיו הבכירים של סוואמי וישנו דבננדה, מחבר ’ספר היוגה השלם’ והספר ’מדיטציה ומנטרות’. שנים רבות ניהל את מרכז שיבננדה בארץ וכיום הוא האצ’ריה, המורה הרוחני, של המרכזים והאשרמים באיי הבהאמאס, בקליפורניה ובישראל. סוואמי סווארופאננדה מקדיש את חייו להפצת היוגה בדרך של הרצאות לקהל הרחב ובקורסים להכשרת מורים אותם הוא מעביר במהלך השנה.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: