כאב הפרידה הושיב אותי ביומיים האחרונים מול המחשב, והוביל אותי לצלילה ארוכה אל תוך מאות המיילים שלנו, בתוכם נרקמה עבודתינו המשותפת וחברותנו האמיצה. 

שם מתגולל כל סיפור חייך - המפגש עם ידידה, חוויותיך כילד, כחייל, כאבא וכבעל מקצוע ולבסוף כמחפש רוחני, הטווה בנחישות ובענווה את דרכו שלו אל מה שתמיד אהבת לצטט: "האמת" או "הארץ ללא הדרך" כדבריו של קרישנמורטי. 

באחד המיילים כתבת לי:

"העובדה שאני מרגיש שפניי פונות לאלוהים אינה מעידה על כך שאני קרוב אליו. בכל אופן נדמה לי שאני מבין את מהותו או את מסריו. הלוואי והייתי יודע שהאמת כל כך קרובה אליי ובהישג ידי.

המוות כלל לא מטריד אותי. הנשמה ניתנה כפיקדון לגוף הנוכחי שלי ואירוע המוות הוא בסך הכל העברתה לגוף הבא." 

עוד הוספת, כי דבר אחד הוא בטוח – אותו הגוף שיקבל את נשמתך במחזור החיים הבא יקבל אותה במצב משופר ממצבה בתחילת המחזור הנוכחי. בזאת אני מסכימה אתך בהחלט. הגוף שיזכה להשכין בתוכו את נשמתך ירווה בודאי  נחת ועדנה גדולה.

אחד הציטוטים האחרונים ששלחת לי היו "החיים מתבהרים רק במבט לאחור, אך עלינו לחיות אותם כשמבטנו מופנה קדימה". 

אני קוראת את המשפטים האלה ומנסה ללכת בדרך זו שהתווית אתה, ומוריי ואבי זכרונו לברכה, אך לצד החסד והאור והבנייה לאורך כל הדרך, לא ניתן להתעלם מן הייסורים והחורבן ומכאב הפרידה.

שיבוג'י בספרו "מסע היוגה" כתב "אין דבר הנמשך לנצח, הכל הוא בר חלוף, כל זאת הודות לכוח אלוהי אשר יוצר ומחריב בו זמנית."

הרב קוק ניסח זאת אחרת: "יש קדושה בונה ויש קדושה מחרבת. הקדושה הבונה – טוּבה גלוי. המחרבת – טוּבה גנוז, שהיא מחריבה כדי לבנות דבר יותר נעלה ממה שכבר בנוי..." 

עמרם יקר, היית לי מורה סבלני וחכם, שותף מופלא ונדיר לכל שאיפה, חלום ומימוש בתחום היוגה, תחליף לאב אשר יודע בנזיפות מלאות הומור או במחמאות וחיזוקים להשיב אותי תמיד אל דרך הישר, אך יותר מכל היית לי חבר נפש יחיד ומיוחד.

החברות שלך הייתה בגדר של קדושה בונה ועזיבתך שוברת את ליבי.

אני מאחלת לך שהמשך המסע יהווה הגשמה של חלומותיך ושאיפותיך ויוביל אותך אל אותה ארץ ללא דרך, בה אין בנייה ואין חורבן, אין לידה ואין מוות, רק אותה אמת טהורה ונצחית, אותה כל כך ביקשת.

שלך

חברתך לתמיד

גלה

היית מלומד, אינטלקטואל וחכם, וגם מאוד ביקורתי וציני כלפי כל דבר שלא נתפס על ידי השכל החריף שלך. תכונה חזקה שלך הייתה מידת האמיתות. פעמים רבות הקשתה עליך תכונה זו שהיא לא תמיד נוחה לסובבים.

בשנת 1991 נפגשת עם המורה שלנו ליוגה שלנו נועה בלאס ז"ל, ויצאת מהפגישה נסער מאוד. השכל המבריק שלך לא הצליח להסביר את תופעת הטלפתיה שנתקלת בה אצל נועה. בדקת אותה עם כל הביקורת וההיגיון והחלטת ששווה לבדוק אם יש אמת בסיפורים על היוגה.

הפכת להיות תלמיד של נועה בגיל 62 והיית מתלמידיה המוערכים.

מתוך ההקדמה לספר שאבא תרגם, "מסע היוגה":

"במהלך שנות התשעים של המאה שעברה השתתפתי בסדנא של נעה בלאס ז"ל אשר לימדה ותרגלה אותנו בנושא הצ'אקרות.
אחד המשתתפים בסדנא היה טייס באל-על שהכרתי מחיל האוויר אשר סיפר לנו על הסיבה שהביאה אותו להתעניין ביוגה: לאחר שקיבל התקף לב, התדרדר מצבו, הוא קורקע, ונמנע ממנו לטוס. בנו, שבאותה העת טייל בהודו, נפגש עם יוגי אחד וסיפר לו על מצבו של אביו. מששמע היוגי את הסיפור, נתן לבן תכשיט בתור תרופה עבור האב. הבן הביא לאביו את התכשיט והוא ענד אותה. להפתעתו, השתפר מצבו הרפואי עד כדי כך שחזר לטוס באל-על. נעה התרשמה מכך, יצרה קשר עם היוגי, והזמינה אותו לבוא לישראל לביקור." 

כך זכינו לפגוש את שיבוג'י. בשנת 1994 נפגשת עם שיבוג'י התחלת להעמיק ביוגה דרך תרגול ומדיטציה. במשפחה אמרו שאם עמרם נשבה, כפי הנראה יש בזה אמת. בשנת 1999 נסעת אתנו לסדנא הראשונה בווראנאסי. הגדרת זאת כאחת החוויות היפות והחשובות שהיו לך בחיים.

לאבא הייתה יכולת כתיבה יסודית עמוקה ומיוחדת שנותבה בעשרים השנים האחרונות לכתיבה על הפילוסופיה של היוגה. שיבוג'י זיהה את זה כבר בהתחלה ונתן לאבא חומר בכתב ידו שהסביר את תורת היוגה מההתחלה ועד להארה. את זה תרגם אבא במשך 20 שנה עד שיצא לאור כספר "מסע היוגה". 
המתנות היחידות שאבא ביקש שאביא לו מהודו היו ספרים בפילוסופיית היוגה. 

פרק תהילים בו אני מוצא קוים לדמותו של אבא:

א אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
ב כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ; וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
ג וְהָיָה, כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
ד לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים: כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.

ה עַל-כֵּן, לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים--בַּמִּשְׁפָּט; וְחַטָּאִים, בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
ו כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה, דֶּרֶךְ צַדִּיקִים; וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.