כתבי היוגה העתיקים

הוודות

הראמאיאנה

המהאבהראטה

בהאגוואד גיטה

הבהאגווד גיטה לתלמידים - הספר השלם

הסוטרות של פטאנג’לי

הארי האריה - אגדה ודנטית

טָאיטִירִיָה אוּפָּנִישַאד:בְּרִיגהוּ-וָאלִי

כיסופים אל הנכון - פרק ד’
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סואמי וינקאטסננדה
תרגום: א. ליסוד
הקלדת הספר: גלה שגב חפץ
האם לא שמעת "אין חדש תחת השמש?" השמש יודעת את כל הפילוסופיה הזו מיום שנבראה. כי אלוהים לימד את היוגה של אי-אנוכיות לאל-שמש. איננו יודעים כמה זמן השמש זורחת, אך יודעים אנו שרק הודות לה, חיים בני-האדם, החיות והצמחים. היא הנותנת לנו מרץ, היא נותנת לנו אור. היא מגשימה בחיים מה שהורה לה האלוהים. כולה מסורה לאחרים. האם מצפה היא לדבר מה מאתנו? לא. האם מונעת היא את האנרגיה שלה ממישהו ויהי הרשע שברשעים? לא. אתה יכול לגנותה. יכול אתה להגיד: "השמש אינה יצור אלוהי, כי אם גוש-אש פשוט". לא אכפת לה: היא מברכת אותך כמקודם באנרגיה. בשקט ובאותו הזמן ביעילות ובדייקנות עושה מה שציווה לה אלוהים לעשות. לצורך הדרכת היצורים האנושיים. האל-שמש מלמד את היוגה הזו למאנו: האם שמעתם עליו, על המחוקק הראשון? הוא היה הראשון שהגדיר את חוקי ההתנהגות שלנו. מאנו למדנו את תורתו של איקשואקו, אביו הקדמון של רמה. מהאב אל הבן מהגורו (המורה) אל התלמיד, עברה התורה הזו כהלכה, כקובץ של מלים, אך לא תמיד כאמונה חיה.
האל-שמש נושא בעול המעשי והרציני של היוגה, אך אנו היצורים העלובים איננו דואגים לנהוג כמוהו.
אנו רק מדברים. איננו מגשימים. ומכיוון שאיננו מגשימים איננו יודעים. אנו רק מבינים זאת, אך לא במידה מספיקה (אולי פשוט, מפני שאנו עומדים למטה מיוגה זו, הנמצאת רחוק מאוד מעל לנו). אם נגשימה בחיים, אז נדע למעשה מה פירושה, אם לא נעשה כך – לא נוכל להבין כהוגן מה מלמדים אותנו. אין ביכולתנו לדעת, אנחנו רק נשער שאנו יודעים. אנו נלמד אחרים וזה שנלמד לא יהיה מה שלמדנו: תמיד יהיה סילוף מה, מוטעה ופגום, ודעת היוגה הולכת ונעלמת באופן הדרגתי.
איך יש להבין זאת. פירוש הדבר, שאנשים אינם מגשימים בחיים תורת אי-האנוכיות. האנוכיות מתרבה בחברה. הקנאה שולטת באדם. האדם יורד בהדרגה מדרגתו האנושית לדרגת החיה. כאן מה שקוראים אדהארמה (ההיפך מדהארמה) או אי-הצדק שבעולם. וזה מפני שהיוגה שלימד אלוהים את אלוהי השמש, נשכחה כשזלזלו בהגשמתה בחיים.
אלוהים הוא אסיר תודה. הוא אינו נוהג אתנו קשות. בסבלנות הוא חוזר אלינו שוב בדמות זו או אחרת: או בדמות אואטארה (התגשמות אלוהית בגוף האדם) או בדמות קדושים ונביאים גדולים ופעם נוספת מלמדנו את היוגה של אי-האנוכיות. הרבה אנשים לומדים יוגה זו מהם. שוב הם מגשימים בחיים את אי-האנוכיות. הדהארמה שבה לתחיה. חוזר השלום, השמחה וההצלחה עלי אדמות. אנו זוכים לגן העדן.
 
"בכל תקופה שבה קיימת ירידת הצדק, הה ארג’ונה, ועליית אי-הצדק – הנני מתגלה. למען הגנה על הטוב, למען השמדת הרע, למען הקמת הצדק – הנני נולד בכל עידן".
 
האנשים באים לידי מבוכה, אם מדברים אנו בנוגע לאלוהים שנולד כאן. הם חושבים שהוא עזב את כיסא מלכותו באיזה מקום אחר, או שהוא, בהיותו הווה בכל, יצמצם את עצמו על ידי הופעתו כאן באיזו דמות שהיא. אין לחשוש מזה. הרוח נפוצה בכל מקום. לפעמים היא מתרכזת ומנשבת ממקום אחד למקום שני. לפעמים מופיעה כסערה כמות גדולה של אויר שכמעט נראה לנו בעין! אך כל זה איננו משפיע על הכמות הכללית של האוויר שמסביב לאדמה. המים (הנראים לעין) יכולים להתאדות (לבלתי נראה), להיהפך לעננים (הנראים) ולהמטיר על הארץ גשם (הנראה) – אך כמות המים על הכוכב שלנו נשארת ללא שינוי. בדומה לכך האלוהים שוכן בכל. גם אם הוא לובש דמויות שונות באלפי מקומות על פני העולם. כבודו תמיד מלא עולם!
וישנם אנשים החושבים, שאלוהים בכבודו ובעצמו לא ירד אלינו ממרום, כי אם שלח את בנו או שליחו. הם שוכחים את ההיגיון הפשוט; בנו של אדם הוא אדם ובנו של אלוהים הוא אלוהים. אלוהים הוא אחד והשליח שהוא שולח מוכרח להיות גם הוא אלוהים – "חלק" אלוה ממעל, בדומה לסערה שתוארה לעיל.
וישנם עוד אחרים המרגישים, שבזמן שאלוהים מגלה את עצמו, מוכרח להיות משהו מיוחד סביבו.
בקראכם את הסיפור על לידתו של ישו או שרי קרישנה תבינו זאת. אך שרי קרישנה מבקש אתכם לא לשים לב לזה. עם התגלותו של האלוהים הוא "מביא את הטוב לעולם, הורס את הרע ובאופן כזה הוא מחיה את ה"דהארמה". במקום שלפנינו, זהו ה"גורו" העושה זאת. באופן כזה אנו רואים ב"גורו" עצמו את דמותו של אלוהים! הוא עוזר לנו לראות ולהרוס את הרע שבתוכנו ועוזר לנו לגדול באווירה של הטוב והצדק.
מי שמקיים למעשה את היוגה יבין תהילתו של הגורו.
דבר פחות ועשה יותר. אם הנך לומד דבר מה טוב, הנך מוכרח להגשימו. ורק אז תדע את מהותו. הדבר נכנס רק למוחך ותיכף תשכחנו. אם התאמנת בוא היטב למד אותו גם לאחרים. זוהי חובתך. שרי קרישנה רואה בכך את דרך החסד הגדול ביותר. אין בעולמנו דבר יותר יקר ובעל ערך מהדעת. בעזרתה של רפסודה זו של הדעת, החוטא הגדול ביותר ייהפך לקדוש. אנו חוטאים רק בגלל בורותנו. הסר בורות זו בעזרתה של הדעת האמיתית. הרגלי העבר, בכוחם להישאר זמן מה. הך התאמן ביוגה. הם גם כן יעלמו ותהיה אלוהי.
 
"עדיפה ההקרבה עם דעת – הפצת דעת רוחנית עדיפה להקרבת חפצים, הה ארג’ונה, כל המעשים כולם – פסגתם בדעת".
 
שרי קרישנה מבטיח זאת.
תגיות: