הוודות

בהינדואיזם קיים מגוון רחב של כתבי קודש, המסווגים כ'שרוטי' ('אלה שנשמעו', כלומר התקבלו בהתגלות) ו'סמריטי' ('אלה שנזכרו', כלומר מן המסורת). ה'שרוטי'ס' הם הכתבים המהווים את גוף החשיבה, הפילוסופיה והספרות הוודית.

ה'שרוטי'ס' כוללים את הוודות - הכתבים העתיקים והמהימנים ביותר מבין הטקסטים ההינדואים, המכילים בתוכם את ה'סמהיטות' - אוספים העוסקים בטקסים דתיים; ה'בראהמנות' - פרשנויות על הוודות; ה'ארניאקות' - המכוננות את הפילוסופיה העומדת בבסיסם של טקסי הקורבנות המובאות בוודות; וה'אופנישדות'- טקסטים פילוסופיים ומטפיזיים.

ה'סמריטי'ס' כוללים את האפוסים ה'ראמיאנה' וה'מהאבהרטה'; הפוראנות - טקסטים מיתולוגיים; אגאמא - כתבים תיאולוגיים; ודארשאנות - טקסטים פילוסופיים. הבהגוואד גיטה, שנכתבה כחלק מאפוס המהבהארטה, נחשבת אף היא ל'סמריטי' בשל היותה תמצית רבת עוצמה של החשיבה הוודית כולה.

ה'שרוטי'ס' ('אלה שנשמעו') נחשבים לטקסטים שלא חוברו על ידי בני אנוש. הם הועברו מפה לאוזן לאורך הדורות בלימוד ישיר ממורה לתלמיד, כאשר לבסוף נאספו וקובעו על ידי מהארישי ויאסה. לעומתם ה'סמריטי'ס' ('אלה שנזכרו') מתייחסים לטקסטים מן המסורת שנכתבו על ידי מחברים שונים וזכו למגוון גרסאות במהלך השנים.

הוודות

מקור המילה וודה הוא בשורש 'ויד', לדעת, ופירוש המילה וודה הוא ידע. הוודות נחשבות לכתבים מהעתיקים ביותר בציביליזציה האנושית, ומעריכים כי הם קיימים זה 4000 שנה ויותר.

הוודות הן טקסטים ייחודיים שאינם פרי מחשבתו של בן אנוש (Apauruṣeya). מקורם הוא בנביעה של אור וידע נשגבים שירדו אל העולם. בהודו אין רואים בהם כתבי דת בלבד, אלא תמציתה של פילוסופיית החיים. הוודות נחשבות למקור האמיתות הנצחיות האלוהיות, והידע המקודש המובא בהן היה קיים מאז ומעולם, למן ראשית הבריאה, ונועד לכלל האנושות. ידע זה נחשף בפני הרישים - חכמי הודו הקדמונים, שהתוודעו אליו בהתגלות, והפיצו אותו הלאה מפה לאוזן, ממורה לתלמיד.

מקור המילה Rishi הוא מן השורש Dris, לראות, הרישי הוא חוזה, רואה. הרישי נקרא גם מנטרה-דרשטה - זה ש'רואה' מחשבות קיימות, שלא נבעו ממוחו שלו; הרישי לא כתב ולא יצר אותן מתוך הכרתו, אלא היה זה ש'ראה' מחשבה קיימת ושימש כמגלה הרוחני שלה באמצעות התנסות ישירה (Anubhava), בהיותו שרוי בהגות מדיטטיבית עמוקה. ידע מקודש זה רוכז לתוך אוסף הוודות הנקרא סמהיטות.

ידע הוודות הוא מוחלט, שלם ונצחי, וקיים מעבר למגבלות הזמן. הידע נוגע לכל תחומי החיים: רפואה, לחימה, אמנות גבוהה, ארכיטקטורה, אסטרולוגיה ועוד. בנוסף, כוללות הוודות ידע בנושאים קיומיים גבוהים העוסקים במקומו ובמצבו של האדם בעולם - דהארמה, קרמה ומוקשה, ומתמקדים בכללי התנהגות נכונים, מוסריים ומיטיבים, ובהנחיות להימנעות מאורח חיים מזיק.

מסורת הלימוד של הוודות הופקדה בימי קדם בידי הברהמינים. המלומדים הוודים היו מוסמכים ללמוד וללמד אותן בשינון ובהעברה מפה לאוזן ממורה לתלמיד. הם השתמשו בידע הוודות כדי להיטיב עם האנושות.

הוודות כתובות בשפת הסנסקריט הוודית העתיקה הפרה-קלאסית, הייחודית רק לוודות (Vedic Sanskrit), בשונה משפת הסנסקריט שהיתה נהוגה בתקופה הקלאסית המאוחרת יותר (Laukik Sanskrit). הסנסקריט הוודית מתייחסת לשורשי המילים וכך נושאות המילים ריבוי משמעויות.

ארבע הוודות

ריגוודה Rig-Veda– הריגוודה היא אסופת הידע העתיקה מבין הוודות, עליה מבוססות שלוש הוודות האחרות ומכילה מזמורי שבח והלל לאלוהות הכתובים כמנטרות. המילה מנטרה מורכבת משתי הברות: מנ - מיינד, טרה - העברה. המנטרה מורכבת מתבניות של צלילים שבעת חזרה עליה באופן סדור היא משפיעה ומשנה את התודעה. חזרה על המנטרה בכוחה להרים את ההכרה לרמה גבוהה יותר ולפעול ברבדים העמוקים של הקיום. הריגוודה משויכת לקדוש אגני.

יאג'ורוודה Yajur-Veda – נקראת גם קרמה קאנדה - החלק של מדע הפעולה. היא מכילה את פרוט הפעולות המשמשות לביצוע הטקסים הדתיים והפולחנים על ידי כוהני הדת. היאג'ורוודה משוייכת לקדוש ואיו.

סאמאוודה Sama-Veda – מכילה את השירים והמנגינות המשמשים לביצוע הטקסים. מהסאמאוודה נוצרו כל הראגות (שירים), שבאמצעותם מועברים הידע והמנטרות. שירי הראגה מיועדים לשירה בזמנים שונים במהלך היום ולתקופות שונות בשנה. הסאמאוודה משוייכת לקדוש אדיטיה.

אתארוואוודה Ahtarva-Veda – פרושה המילולי הוא 'מחסן ידע חיי היומיום'. בה נכלל מדע הפסיכולוגיה, ובכללו ההגנה הפסיכולוגית על הגוף והכישוף. זהו המדע האחראי על בריאות הגוף והנפש של כל היצורים והצמחים. האתרוואוודה משוייכת לקדוש אנגירה.

ארבעת חלקי הוודה

כל אחת מהוודות מורכבת מארבעה חלקים, החל מהעתיק ביותר ועד למאוחר ביותר, כאשר כל אחד מהם מיועד ללימוד בשלב החיים המתאים לו (ראו 'ארבעת שלבי החיים'). ארבעת חלקי הוודה הם:

סמהיטות Samhitas – המזמורים הכתובים במבנה של מנטרות המתארים את הפן המיתולוגי בהינדואיזם.

בראהמנות Brahmanas – ההסברים והנחיות הנוגעים למנטרות ולטקסים.

אראניאקות Aranyakas – 'ספרי היער', הטקסטים המיסטיים המספקים פרשנויות פילוסופיות על הטקסים.

אופאנישדות Upanishads – חיבורים הכוללים את המהות העמוקה ותמצית הידע הגבוה ביותר של הוודות, בהן מוצגת אחדותה של הנשמה הפרטית והנשמה העליונה. הפילוסופיה המובאת באופאנישדות היא עמוקה, נשגבת ומעוררת את הנשמה לעבר האיחוד הנצחי עם העליון.

נושאי הלימוד העיקריים בוודות

א. שלושת מרכיבי היקום
הפרקריטי Prakriti - החומר.
הג'יווה אטמה Jiva Atma - הנשמה הפרטית המוגבלת.
הפאראמה אטמה Parama Atma - הנשמה האוניברסלית, או אלוהים הכול יכול והאינסופי.

אותו אלוהים, או הנשמה האוניברסלית, ברא את היקום על צורותיו השונות והמגוונות שאותן אנו רואים וחווים כעולם בו אנו חיים. את הנשמה הפרטית הוא שיכן בתוך גוף הבנוי מחומר, שמאפשר לה להתקיים ולפעול בעולם הגשמי. קיומם של שלושת המרכיבים הללו מאפשר לנשמה לפעול בעולם, להתפתח ולהגשים את יעודה.

ב. ארבעת היעדים בחיי האדם Purusharthas
דהארמה Dharma – צדק, יושר ואחריות מול חובות החיים בעבודה, במשפחה, בחברה, בדאגה למבוגרים, בעזרה לזולת ובקיום הנחיות 'עשה' ו'אל תעשה'.

ארטהArtha – צבירת רכוש והתבססות בעולם החומרי. כלול בכך המאמץ להרוויח את לחמנו.

קאם Kama – תשוקות, הנאות ונוחיות בחיים. כל פעולות הארטה מונעות על יד הקאם.

מוקשה Moksha – השחרור משלושת אלו. שחרור מהסבל שמקורו בצמידות לעולם, לגוף ול'אני' ו'שלי'. זהו היעד הנעלה של החיים.

ארבעת יעדי החיים ייחודיים לבני האדם, ומטרת הוודות היא לעורר את תודעת האדם להכיר ולהתמקד ביעד האמיתי של החיים, שהוא המוקשה, ולהתנהל בעולם דרך תיעול הפעולות לעבר השגת מטרה זו.

ג. חוק הקרמה
החיים מורכבים מרצף פעולות ותגובות. חוק הקרמה מציג את הקשר שבין הפעולות לפירותיהן, ובין הסיבות לתוצאותיהן. עולם החומר מייצר את האפשרויות לפעולה ומשמש עבור הנשמה זירת לימוד למען התפתחותה.

פעולה הנעשית בהתאם לדהארמה מובילה לעשיית טוב ולשמחה ואילו פעולה המנוגדת לדהארמה (א-דהארמה) מובילה לעשיית רע ולסבל. Dharma Punya Sukha; Adharma Pappa Dukha

ד. ארבעת שלבי החיים
חיי האדם מחולקים לארבעה שלבי חיים הנקראים אשראמות Ashramas, ועל פעולותיו של האדם להיות מותאמות לשלב החיים שבו הוא נמצא.

ברהמאצ'אריה Brahmacharya – שלב התלמיד, מגיל 8 עד גיל 25. הילד חי בחיק המשפחה עד גיל 8, ומגיל 8 עד 25 הוא יוצא אל היער ולומד בבית ספר, אשרם, המנוהל על ידי הרישי. באשרם הוא לומד כל שיש לדעת לניהול חיי היום יום לרבות רכישת מקצוע. בתקופת חיים זו כל החושים ממוקדים בלמידה.

גרהאסטה Grahasta – שלב בעל המשפחה, מגיל 25 עד גיל 50. התלמיד שב לבית הוריו, מקים משפחה משלו, מתפרנס וחי את חייו. זהו השלב שבו האדם נהנה מהחיים.

ונאפראשטה Vanaprasta – שלב הפרישה, מגיל 50 עד 75. בתקופות קדומות היו האנשים מעבירים את האחריות כבעלי בתים לדור ההמשך ופורשים ליער (ואנה). בשלב חיים זה האדם חוזר לאחר שנים רבות אל האשרם שבו למד בילדותו כדי לעזור לרישי המנהל אותו. בזמן זה הוא גם לומד איך מלמדים ומעבירים את התורה לדורות הבאים. כיום אפשר גם להישאר בבית ולהקדיש את החיים לרוחניות.

סניאסה Sanyasa – מגיל 75 ועד סוף חייו. בתקופה זו הוא פותח אשרם משלו או מצטרף כמורה לאשרם קיים ומלמד בו. בשלב זה של החיים הוא נמצא ברמה רוחנית גבוהה ומתכונן למוקשה.

בארבעת השלבים באים לידי ביטוי ארבעת יעדי החיים בהתאמה: בשלב הבראמצ'ריה הנער לומד את הלכות הדהארמה, בשלב הגרהאסטה הוא מיישם את הלכות הדהארמה כדי ליהנות מהארטה ומהקאם, ובשלב הונאפראשטה הוא מתכונן למוקשה.

בנוסף, בכל אחד מהשלבים נלמדת הוודה המתאימה לה. בשלב הבראהמאצ'אריה החניך לומד לשנן את המנטרה סמהיטות, בשלב הגרהאסטה הוא מקים משפחה ועוסק בידע הטקסי הנלמד בברהמנות. בשלב הוואנאפראשטה ילדיו כבר בוגרים ומקימים את משפחותיהם והוא חופשי לפרוש אל היער לחזור אל הידע אותו שינן בילדותו ולהתעמק בלימוד הארניאקות. ובשלב הסניאסה הוא לומד את ידע האופנישאדות, שבהן מובאת התמצית הפילוסופית הגבוהה ביותר הטמונה בוודות, שההתעמקות בה מובילה אותו לשחרור.

ה. מעגל הבריאה – Srishti & Pralaya
העולם נוצר, מתרחב, שב למצבו הראשוני וחוזר חלילה. תקופת הבריאה שווה באורכה לתקופת ההרס והיא חוזרת על עצמה כל העת באופן מחזורי. זהו 'גלגל הזמן' Kalachakra. מעגל הבריאה הוא אינסופי, אין לו התחלה ולא סוף. במעגל זה של התהוות והתפרקות, הנשמה עוברת גם היא מחזורי לידה ומוות הנקראים סאמסארה, מעגל החיים והמוות, שבו היא שבה ומתגלגלת בעולם עד לשחרור הסופי, המוקשה Moksha.

הוודאנגות Vedanga

הוודאנגות ('איברי הוודה') הן שש דיסיפלינות בתרבות הוודית המשמשות ככלי עזר ללימוד ולהבנת הידע המובא בוודות. הן חוברו בסביבות שנת אלף לפנה"ס על מנת לענות על הצורך בהבנת הוודות שנכתבו מאות רבות של שנים קודם לכן.

שיקשה Siksha – הדיסיפלינה העוסקת בפונטיקה ובהגיית השפה

קאלפה Kalpa – עוסקת בהנחיות הביצוע של הטקסים המקודשים במעגלי החיים

ויאקאראנה Vyakarana– עוסקת בכללי הדקדוק ובניתוח השפה להבעה נכונה ומדויקת של רעיונות

נירוקטה Nirukta – עוסקת באטימולוגיה - פירושי המילים העתיקות תוך התייחסות לקונטקסט שבו הן מופיעות.

צ'אנדס Chandas – עוסקת במשקלי השירה, העוצמה, התזמון ומקצבי המזמורים בוודות

ג'יוטיש Jyotish – עוסקת בתזמון המתאים לכל אחד מהטקסים, באסטרולוגיה ובאסטרונומיה

האופאוודות Upavedas

לכל אחת מהוודות קיים תחום ידע מעשי משלים, שמקורו בוודה שאליה הוא מקושר:

איורוודה Āyurveda – ידע הרפואה, מקושר לריגוודה

דהאנורוודה Dhanurveda– ידע הלוחמה, זהו הידע המשלים ליאג'ורוודה

גהאנדהארוודה Gāndharvaveda– ידע המוסיקה והריקוד, מקושר לסאמאוודה

סטהאפאטיהוודהSthapatyaveda - ידע האדריכלות, מקושר לאתארוואוודה

סוואמי שיווננדה על מהות הוודות

"לימדו לחיות ברוח לימוד הוודות. לימדו להבחין בין החולף לנצחי. ראו את העצמי בכל היצורים, בכל הדברים. השמות והצורות הם אשליה. לכן דחו אותם מעליכם. הרגישו שאין דבר מלבד העצמי. שתפו את כל מה שיש לכם - חומרי, נפשי, מוסרי או רוחני, עם הכול. שרתו את העצמי בכולם. הרגישו שאתם משרתים את עצמכם בעת שאתם משרתים אחרים. ואהבת לרעך כמוך. מוססו את כל ההבדלים שמקורם באשליה. הסירו את כל המחסומים המפרידים בין אדם לאדם. התערבבו עם הכול. חבקו את הכול. הכחידו את רעיון המין ואת רעיון הגוף על ידי חשיבה מתמדת על העצמי או על האטמאן חסר המין, נטול הגוף. קבעו את התודעה על העצמי בעת שאתם עובדים. זוהי המהות של לימוד הוודות וחכמי קדם. החיים באטמן הם החיים האמיתיים והנצחיים. תרגלו דברים אלה במאבק היומיומי של החיים. אתם תזרחו כיוגי נמרץ או Jivanmukta. אין ספק בכך."

Live in the spirit of the teachings of the Vedas. Learn to discriminate between the permanent and the impermanent. Behold the Self in all beings, in all objects. Names and forms are illusory. Therefore sublate them. Feel that there is nothing but the Self. Share what you have,-physical, mental, moral or spiritual,-with all. Serve the Self in all. Feel when you serve others, that you are serving your own Self. Love thy neighbour as thyself. Melt all illusory differences. Remove all barriers that separate man from man. Mix with all. Embrace all. Destroy the sex-idea and body-idea by constantly thinking of the Self or the sexless, bodiless Atman. Fix the mind on the Self when you work. This is the essence of the teachings of the Vedas and sages of yore. This is real, eternal life in Atman. Put these things in practice in the daily battle of life. You will shine as a dynamic Yogi or a Jivanmukta. There is no doubt of this.

מקורות

1. הרצאות עם סוואמי סווארופננדה, תל אביב, 1995
2. הרצאות עם שיו שאנקאר טריפאטי, תל אביב, 1998
3. הרצאות על איורוודה עם וורמה סווארופ, סמינר הקיבוצים תל אביב, 2003
4. The Shambhala Encyclopedia, G.Feurersttein ,Shambhala, London 1997
5. http://veda.wikidot.com/vedas
6. https://berkleycenter.georgetown.edu/essays/hindu-scriptures 7
7. http://www.dlshq.org/religions/vedas.htm

תגיות: