מאת: סואמי וינקאטסננדה

תרגום: א. ליסוד

הקלדת הספר: גלה שגב חפץ

בכל העבודה הזאת, בהגשמתה של יוגה זו, הנך יכול להיעזר ולקבל השראה מכתבי קודש ואישים גדולים, אך בפועל ממש, עליך לקיים כל דבר בעצמך. זהו לא משא שיש להעבירו ממקום למקום, שמישהו יכול לעשות למענך. זוהי משמעת הרוח. ומי יכול לעשות זאת בלעדיך?

וזהו הקושי העיקרי ביוגה של שרי קרישנה. הוא לא דורש ממך לעמוד על רגל אחת ולחזור על פסוק קדוש, או לתרום כמה תרומות או לבנות כנסיה. כל זה קל לבצע. הוא רוצה שתביא את רוחך למשמעת. אף אחד לא יוכל לעשות זאת למענך. ואם החלטת לעשות זאת, איש לא יוכל למנוע ממך לבצע את הדבר.

 

"תן לבן האדם להתפתח בכוחות עצמו בלבד. אל תיתן לו להשפיל את נפשו; כי האדם יכול להיות גם ידיד וגם אויב נפשו".

 

רוחך הוא ידידך הגדול ביותר והשונא הקשה ביותר. אם הוא נכנע לרצונך, אם הוא טהור, אם הוא אלוהי – הוא משרת אותך בהגשמת היוגה הזו. אם הו אלא נשמע, אם הוא בלתי טהור, מלא תאוות ורצונות מכל המינים, זה מונע אותך מלהגשימה.

טעות היא לחשוב, שישנן ארצות המתאימות להגשמת היוגה וארצות שאינן מתאימות לכך. רע הדבר לגנות אנשים ולחשוב שהם המכשולים שלך. איש אינו יכול להביאך לחשוב טוב ולהיפך. אביך יכול לקחת אותך איתו לבית הכנסת. אך אינו יכול להביאך להרהר שם על אלוהים ולא לחשוב על הקולנוע. יכול אתה להיות מועסק כמנהלו של בית מלון גדול, אך איש לא יוכל להפריעך להתפלל לאלוהים גם כאן! רוחך מסוגלת לעשות כל דבר למענך, עליך לאמנה לשם כך. שרי קרישנה נותן תרגיל יומיומי לאימון הרוח. תבחר לך מקום נקי ושקט. אין בזה שום דבר מיסטי. אם תלך לתחנת שידור תבין זאת, ברצונם לשדר רק את הקול של הזמר ולכן סדרו את האולפן לשידור אטום-קול. שום רעש מן החוץ אינו נשמע בו. דומה לכך תרגיל זה. הנך רוצה לשמוע את הקול היחידי של אלוהים השוכן בתוככך. יותר טוב ללכת למקום ששום רעש לא יפריעך. וזוהי הסיבה ששעות הבוקר המוקדמות נחשבות לזמן הטוב ביותר בשביל התרגיל הזה. העולם בשעות אלו אינו פעיל ואין בו רעש. יכול אתה לרכז את רוחך בנקל על קולו הפנימי של אלוהים, שבתוכך.

והרי התרגיל המתואר על ידי שרי קרישנה בפרטי פרטים: שב ישר במצב נוח. תחשוב רק על אלוהים ולא על עניין אחר. כעת תמצא שמוחך מתחיל לחשוב על כל כך הרבה דברים: כל התאוות הנסתרות צפות ועולות. ציין אותן במוחך כתזכורת, הגמל מתאוות אלו מההרגלים הללו. התאמן, התאמן, התאמן. אם מוחך מדלג מעניין לעניין, החזירו בעדינות, תוך הבחנה, חזרה לאלוהים. אתה תגיע לשלמות, מוחך לא ירצה להגות בדבר אחר.

ובאותו הזמן השתדל להיגמל מאותם ההרגלים והתאוות המציקים לך בזמן ההתבוננות (המדיטציה). עונג הרוח היחידי הוא באלוהים בלבד. הוא לבדו יכול להביא לנו שמחה לתמיד. כל דבר אחר מופיע ועובר. כשאתה רוכש לך בגד חדש הנך שמח לכך. אך אם אתה מאבדו – הנך עצוב. אבל אלוהים הוא תמיד אתך. הוא בן אלמוות, נצחי, אם אתה חושב אודותיו תמיד, תהיה באופן טבעי תמיד שמח. היה איתן באמונתך זו. היטהר בהדרגה יותר ויותר. בטוח הדבר, שזה יהיה ככה אם תאמן את עצמך בתרגיל הנ"ל. גם ביתר שעות היום, תרגיש בשלוות הנפש. נוסף לכך, אם רצונך להתקדש במהירות בכדי להגיע להצלחה ולהפיק מקסימום תועלת מתרגיל זה – היה מתון באוכל, בשינה ובעבודה.

במשך תרגיל-בוקר זה תרגיש שכאן טמון כוח רב – אלוהים השוכן בקרבך. אתה תרגיש שכוח זה נמצא בכל אחד ואחד ובכל דבר ודבר, אלוהים שוכן בחמור, אלוהים שוכן בכלב, אלוהים שוכן באדם רע, אלוהים שוכן באדם קדוש, אלוהים שוכן באדם עני, אלוהים שוכן באדם חולה, אלוהים שוכן בכולם. אם הנך חזק באמונתך זו חייך יהיו אלוהיים, תהיה לאלוהים עלי אדמות.

 

"מי שהגיע לכך, חושב שאין הישג נעלה מזה; המעוגן בו אינו מושפע מצרות רבות".

 

יוגה זו של הגשמת אלוהים היא ההישג הגדול ורב הערך ביותר. אם תשיגו לא תרצה בשום דבר אחר. רוחך תהיה מעוגנת באלוהים. שום דבר בעולם, שום אסון לא יזעזע אותך ולא ישפיע עליך כלל, ולתמיד תהיה משוחרר מצער. 

אדם חלש מגנה אחרים. הוא איננו יכול ואינו רוצה לעשות מה שהוא מצווה לעשותו. הוא גם אינו מניח שזה כך. הוא תמיד אומר: הייתי  עושה זאת וזאת כך מר... מונע ממני את הדבר לעשותו. לולא מזג האוויר הרע הזה הייתי מצליח להגיע להגשמת האלוהים.

ארג’ונה לא היה דומה לזה. הוא התאונן בתבונה: "הה אלי מוחי המלא רצונות – אץ מדבר לדבר. איך אוכל לפקח על זה?" ושרי קרישנה אמר: "התאמן. ובאותו הזמן עליך לפתח סלידה מתענוגות העולם. הנך יכול בקלות לפקח על מוחך".

 

"הה ארג’ונה, ללא ספק, קשה לפקח על הנפש והיא חסרת-מנוחה; אך באמצעות האימון והנזירות מושג הדבר".

 

הסלידה הזו הוא דבר-מה שאינו מובן לרוב די צרכו. הסלידה צריכה להיות מכוונת כלפי תענוגות העולם ולא כלפי העולם (שאנו נדרשים לראות את עצמנו כאן כדייריו של האלוהים). לא העולם הוא המבלבל אותנו. כי אם התאווה לתענוגות העולם. גם בתענוגות, הבלבול בא לא מן החוץ כי אם מבפנים. לכן אנו מתבקשים לא להשתוקק להם. השתוקקות זו היא אויבנו הגדול ביותר וכפי שראינו כבר, שרי קרישנה מזהירנו מפני הפרזה כלשהי. דבר זה נקרא vairagya. הויראגיה תפחית את ההפרעות בזמן המדיטציה. האימונים יביאו את מוחך תחת שבט הביקורת. ועוד, האדם החלש יתייאש. לפני שהוא עושה דבר מה הוא אומר: "זה קשה, אני יכול להיכשל, לא אוכל אולי להשלים את המלאכה". ובמיוחד באימוני היוגה, כשעליו לוותר על התענוגות העולם הוא ירגיש: "זרקתי את תאוות העולם הזה. אם אני באמת אשיג את הכרת האלוהים זה טוב מאוד, אך בשעה שאני בינתיים יכול למות, או יכול לא להצליח בשאיפתי ואז אהיה טיפש. אאבד את שני העולמות גם יחד". דהרובה לא חשב כך. באומץ רוח עזב את ביתו בחיפושו אחרי אלוהים. והוא ראה את האלוהים, אנו שקענו בנר הזה של בורות בדעת האלוהים. אין זה הזמן לחשוב על יכולתנו או על התוצאות, כוון את רוחך ושחה. אין דרך אחרת. חשוב על כך ופעל במהירות. ושרי קרישנה מבטיחנו, שאם גם לא נראה את אלוהים בגלגול זה לא נפסיד שום דבר. אנו ניוולד בקרוב מחדש בלידה טובה. אנו נמשיך אז באימונים וכך נגיע אל אלוהים. שרי קרישנה חותם על אמנה: "אי אפשר שיהיה לך גורל רע אם הנך עושה את הטוב". המלים המקוריות הנן ספוגות רוחו האלוהי של קרישנה. ועוד, ההבטחה  האופיינית הנעלה של הנביא: "אל תפחד ואל תדאג. אם אתה עושה את הטוב – תדע את האלוהים".

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: