מאת: סואמי וינקאטסננדה

תרגום: א. ליסוד

הקלדת הספר: גלה שגב חפץ

הה! תחילתו של פרק זה כשלעצמו גדולה. דומה הדבר ללוחות הפרסומת שמחוץ לאולם הקולנוע. בתי השיר הראשונים מעוררים אותך לקרוא פרק זה בתשומת לב. בזה מסר לנו שרי קרישנה סוד גדול. בדומה לקנה סוכר יעורר את אמונתנו על ידי המתיקות הבלתי אמצעית. שרי קרישנה היה זבן ותועמלן ממדרגה ראשונה! הוא אומר:

"מדע מלכותי, סוד מלכותי, זה המטהר הנעלה, המושג באמצעות הדעת הפנימית הישרה, הנאמן לצדק – קל להגשימו ובלתי-נפסד".

 

"יוגה זו היא לא רק סוד גדול, כי אם תיכף תיהנו מפירותיה ברגע שתתחילו להתאמן בהגשמתה והיא גם נוחה וגם נעימה". והוא גם מזהירנו, אלה שאינם יודעים זאת, יחזרו עוד פעם ועוד פעם לעולם הזה של יגון ומוות.

יודע אתה מה פירושו של דבר זה? במלים ספורות גילה לנו שרי קרישנה את כל הסוד. "העולם הוא התגלות האני בלבד", הוא אומר, לא העולם כפי שאנו רואים אותו כי אם כפי שהנו באמת. ישנה מחרוזת חרוזים יקרה (Japa Mala) שמשתמשים בה הקדושים (Sanysins) האורתודוקסים ואנשי פנג’ב, זוהי מין סריגה אמנותית. החרוזים עשויים מחוטי צמר ובחריצות מחוברים ביחד לחוט אחד. כל זה הוא חוט אחד. אבל הנך רואה מאה ושמונה חרוזים והחוט. בדומה לכך נראה אלוהים בעולם הזה. כל דבר שהנך רואה, כל דבר שנפגע בדרכך, השולחן, הכיסאות, עצים ובנינים – כל זה אלוהים בלבד. זוהי החריצות האין סופית של השם (החוט האלוהי) שיצרה צורות שונות לעצמה בכל כך הרבה דברים וגם בקשרם המתואם.

אין אנו יודעים כמה עולמות ישנם ביצירתו. אין אנו צריכים ליגע את מוחותינו הקטנים בנוגע לזה. כי אם להם ישנם מיליונים של עולמות נפלאים מעבר לזה שאנו חיים בו, אבל האמת היא, שכל זה הוא ורק הוא בלבדו. דבר זה כשלעצמו הוא הפלא הגדול, פלא הפלאים וזה מספיק בשביל לעורר אותנו להכריז מתוך השתאות: אהבו את קרישנה! כמה גדול הנך!

באוקינוס קיימים הרבה זרמים וסערות. כשהנך מסתכל באי-אלו ממפות-השיט, הם נראים כאילו מהווים נהרות על פני האדמה ומורכבים הנהרות ממים והאדמה מהווה ארצות. לא, הזרמים והסערות באוקינוס מורכבים באמת ממים והם כולם בתוך המים ובכל זאת נראים שונים ונבדלים לרגע קט מהמים שמסביב, אך עד מהרה נאבדים שוב בתהומות האוקינוס. היקום הענק, או היצירה הנפלאה דומה לזה. הכל הוא אלוהים ואלוהים בלבדו, בו דומים העולמות שלנו אל הזרמים והסערות. למרות שכל אלה, יצירה, שמירת הקיים והריסה – מקומם בו. הוא לא נפגע. האוקינוס איננו מושפע מהזרמים, מהסערות  ומהאניות ששקעו בו בתקופת המלחמה. למטה, בעומק, האוקינוס שקט לגמרי. אויר קיים במרחב ומנשב לכל אשר ירצה. אך המרחב איננו מושפע מכך. מאות עולמות יכולים להיוולד. מאות יכולים להיהרס. כל זה נעשה בו, אך הוא לא נפגע מזה. לכן הוא אומר שהיודע אותו ומתאחד אתו – יהנה מן השלווה ולא יהיה מושפע מכל דבר, אנו נהיה דומים לו!

שרי קרישנה הכניס כאן חידה! הוא אומר: "טיפשים אינם מכבדים אותי כשאני לובש דמות אדם". דבר זה מתייחס אולי להופעות מיוחדות, התגלויות אלוהיות כגון ראמה, קרישנה, הנביאים, בודהא, ישו ומוחמד. אנשים טיפשים אינם מכירים באלוהיות שבהם ומתייחסים אליהם כלבני-תמותה רגילים. פירושו של דבר, שהוא השוכן בכל היצורים הללו ואנו הטיפשים איננו מסוגלים לראות בהם אותו, כי אם רק מציינים , שזה אדם טוב או רע וכן הלאה. אנשים בורים אינם מבינים את נוכחות אלוהים בכל אתר ואתר. לכן הם חוטאים. ומה זה חטאים? בעת שאנו שוכחים את האמת הזו, שאלוהים שוכן בכל, זהו חטא.

שלב אחד מעל לאנשים השוטים הללו, הם האנשים הטובים. הם מקיימים מה שכתבי הקודש אומרים. הם מנהלים אורח חיים דתי. עושים הם מעשי חסד. הם גם כן יודעים מה זה טוב ורע ואינם מכירים בנוכחותו של אלוהים בכל. אך פעולותיהם אינן דומות לאלה משל הבורים. כך הם האנשים הדתיים. ערינו ההודיות מלאות בבני אדם אלה. בגלל מעשי החסד שלהם ומידותיהם המוסריות, הם ייהנו מאוירת חג בשמים. השוטים הולכים לגיהינום. הראשונים זוכים בגן עדן והאחרונים סובלים בגיהינום. עד שמסתיים החטא או הזכות. עם הסיום הם חוזרים לעולם הזה. מה עלינו לעשות עם הגן עדן והגיהינום? לעתים, אחד מוביל לשני. העושה חסד הולך אל גן העדן, נהנה שם וחוזר אל האדמה כאדם עשיר, מאבד את ראשו ומתקלקל, נהיה אכזרי והולך אל הגיהינום.

בהגיענו אל הדעת האמיתית יושם קץ להטרדה זו של הלוך ושוב. האיש יודע שאלוהים נמצא בכל, פרושו של דבר, שהוא הנו הכל. לא כל כך קל להבין זאת כראוי. אנו אומרים זאת אלף פעמים ביום, אבל אף פעם לא חשבנו על פירושו האמיתי! לכן, הם אומרים שהתפילה כגון: "אלוהי, מקומך מלא עולם, אתה היודע כל וכל יכול" לא צריך לבוא מן השפתיים ולחוץ, כי צריכה היא לנבוע מן הלב. מקומו מלא עולם פירושו, הוא בתוכך, בידיד שלך, באויב שלך (ובאופן כזה לא יהיו לך, לא אויבים ולא ידידים!) וגם במרחב שבין הכל. המלים והביטויים אינם מושלמים די הצורך. חשוב על כך. הוא הנו הכל.

אך אנו רואים דברים שונים מזה הנך שואל, אך זהו הקסם שבו. בהודו ישנם הרבה קוסמים המציגים ברחובות הערים. קוסם מכסה חלקה של אדמת בור בסל, וכאשר הוא מרים את הסל – הנך רואה שתיל מנגו נפלא עם פירות התלויים על ענפיו. העץ, העלים והפירות אינם דברים שונים זה מזה. הם כולם הקסם של הקוסם. לפעמים הוא יוצר נחש או חולדה ואתם רואים אותם להיאבק ממש, כל זה אך ורק דמיון. שם קרישנה מספר לנו שהעולם דומה לזה. בימים ההם נהגו אנשים לערוך חגיגות יום-יום לכבוד אלים (היו עורכים מדורות ושמים באש תרומות שונות) "בדומה לכך אני הנני עורך החגיגות" אומר שרי קרישנה "אני הנני האש הקדושה המקבלת את התרומות. הנני התרומה כשלעצמה והנני גם ההמנון המושר עם הגשת תרומות אלו".

 

"אלוהים הוא התרומה; אלוהים הוא החמאה המזוקקת הנדחפת לתוך האש; על-ידי האלוהים נדחפת התרומה לתוך האש האלוהית; הרואה תמיד את האלוהים במעשים – משיגו באמת".

 

ובקיצור: אלוהים הוא כל דבר ודבר – כל השחקנים וכל הפעולות בכל הדרמה כולה. זה לא קל להבין. חשוב על כך כמה שאפשר לעתים קרובות.

קשורים אנו – בכוח מיסטי, הנקרא מאיה. אנו חיים כעת תוך בורות. בדומה לכך שאנשים מרגישים במעשי הקסם דברים ממשיים, כך אנו מאמינים שכל מה שעובר כאן בעולם זה אלה הם דברים ממשיים. רק הקוסם בעצמו ידוע את הסוד: שכל זה מעשה כישוף. כך גם אלוהים יודע ומגלה לנו האמת הזו בבהאגאואד גיטה.

ספרתי לכם בדבר מחרוזת הפנינים. ישנו קשר זעיר במרכזה של המחרוזת. אם תחתוך את הקשר הזה ותמשוך את החוט – החרוזים והחוט שעל ידם ייעלמו והיה בידך חוט ארוך אחד בלבד. כן גם אם תחתוך את הקשר של מעשי הלהטים שלו (מאיה). ואם הנך חזק באמונתך שאלוהים הוא הכל, כל הדברים האלה ייעלמו ואתה תראה את אלוהים בכל מקום. אזי תאמר באמת: "אלוהים הווה בכל". זוהי מטרתנו, אחי, שעלינו להגיע אליה.

ומהו הטוב הצפון בידיעתנו זאת? הזוכר אתה, שרי קרישנה אמר לנו, שהיוגה הזו תביא לידי תוצאות טובות תיכף ומיד? ואיזו הן? ביודעך שכל דבר הוא אלוהים, לא תשכח אותו אף פעם. מה שתראה תחשוב רק על אלוהים. אלוהים שהוא אבינו, אמנו ומגננו: אלוהים המביא לידי נשימה על-ידי הנחיריים והמזרים את הדם בעורקנו: אלוהים הוא המעכל את המזון הנאכל על ידינו והופכו לעצמות, לרקמה ודם: האלוהים, המתגלה לנו גם בדמות אבינו הארצי, אמנו משרתנו, מורנו ידידינו וקרובינו – עוזר לנו, משרת אותנו, הזן אותנו ומגן עלינו. אלוהים זה – הוא תמיד אתנו. אם אנו חושבים תמיד אודותיו – אנו נהיים לאחים וידידיו האהובים, כפי שזה היה. כל אחד נהיה לידידנו. יען כי כל אחד הוא אלוהים. כל אחד עוזר לנו. כל אחד אוהב אותנו. אין לנו כל פחד. בפני מי עלי לפחד בעת שכולם הנם אלוהים? כל מה שאנו צריכים ניתן לנו על ידו, אף גם הרבה זמן לפני הופעת הצורך - הוא הכין את הכל. בידענו חוק נעלה זה של אהבתו, אין צורך שיהיו לנו רצונות וצרכים, שבאמת אין להם גבול ואין להם סוף והם מזיקים. מה אנו צריכים לרצות בעולם זה, בידענו שאלוהים הוא בתוכנו, הוא הנשמה של נשמתנו וכולנו הננו גילויו של האלוהים. הוא, היודע למה אנו דרושים לו. הוא בוודאי ישגיח על עצמו היטב.

 

"אותם האנשים העובדים רק לי, שאינם עובדים לאלים אחרים, לאלה המאוחדים תמיד – הנני מבטיח את אשר עדיין לא השיגו ושומר על זה שכבר רכשו".

 

הנך רואה איך נוחה יוגה זו ומביאה היא לשמחת לבך. אף פעם לא תדע דאגה מהי. אף פעם לא תגיע כלל למבוכה. אתה תזכה לשלווה, שגם מלך אינו מגיע אליה. אתה תהיה יותר מאושר מהעשיר ביותר בעולם. אלוהים איתך.

האם אדם כזה היודע כל זאת יהיה עצל? האם יגיד אז "אלוהים השוכן באדם החולה יודע מה לעשות עם עצמו", והוא בעצמו יחיה חיים של אכזר ואדיש? לא. עכשיו, באשר ידוע לו שרק אלוהים יעשה את רצונו ללא הפסק, הוא ירגיש "הה אלוהי! הנך שוכן בעני כדי לעשות חסד באמצעותי הנך שוכן בחולה, בכדי לשרתו באמצעותי, יש כאן פירוש חיובי לצד השלילי של החיים. כאן טמון הטוב הנעלה – ברע הנראה  לעין". בידעו זאת הוא לא ישקוט. הוא יהיה עסוק יותר ממנהל עסקים. הוא יעמול יותר מהאיכר, הוא יהיה אמיץ לב יותר מהחייל. אך כמוהו במרוצת הימים והלילות מעטי המנוחה (הגם לא חסרי מנוחה) והשינה, יניח לבנה אחרי לבנה כדי לבנות את הארמון הזה של הגשמת האלוהים שפירושה – לדעת באופן ישיר את נוכחות אלוהים בכל ושפירושה שוב לשרת באהבה את הקטן שביצוריו, אולם הוא ירגיש, יבין ויאמר:: "אלוהי! לא אני, כי אם אתה עשית כל זאת! אנוכי רק מכשיר בידך. כל הכבוד לך".

מסירה זו של תוצאות הפעולות שקרישנה כה חבב משחררת אותך בבת אחת מהרבה דאגות. למעלה מתשעים אחוז מהאסונות שלנו נגרמו על ידינו מכיוון שלא ידענו את הסוד הזה. אנו מקיימים איזה שרות קטן. יש לנו נימוקים משלנו. אנו מקווים לאיזה תגמול. אם איננו מקבלים אותו הננו מאוכזבים ואומללים. ולהיפך. אם אנו עושים איזה שרות ומרגישים שאנו הננו רק המכשיר האלוהי ובכל מקרה אנו עושים את רצונו של האלוהים בלבד, שזוהי באמת הברכה הגדולה ביותר כשלעצמה – איננו צריכים לרצות בדבר מה אחר ואז מה שנקבל כתמורה עבור השרות שלנו, יהיה בעינינו תמיד יותר ממה שציפינו! מה שפחות אנו מצפים, השמחה יותר גדולה. במידה ואנו מצפים ליותר – השמחה פוחתת. שרי קרישנה אומר: "אל תצפה בכלל לשום דבר, על-ידי כך, גם הדבר הפחות ערך שתקבל ישמח את לבך". אינך צריך גם להיות קשור למשהו. אתה רק עובד את האלוהים השוכן בכל. הנך אוהב אותו בכולם. הנך קשור אל האלוהים.

האדם המגשים למעשה את היוגה הזו למה עליו לדאוג ליום המוות. הוא תמיד מוכן ליום זה. הוא יכול למות משבץ לב באופן פתאומי. אך אף גם ברגע כזה הוא יחשוב תמיד על אלוהים. כפי שהובטח על ידו בפרק הקודם, הוא ייקח את החסיד הנאמן אליו. החסיד הזה אף פעם לא ייוולד כאן שוב. מי יכול להיחשב לחסיד נאמן של אלוהים? כולם, כולם, ממש כולם, ללא הבדל גזע, אמונה, דת, צבע, ומין. בימיו של שרי קרישנה אי אלה מנהגים היו קיימים, שלפיהם לא הרשו לאי אלו מעמדות לקיים את הטקסים הדתיים. שרי קרישנה פותח לרווחה את דלתות ההתמסרות לאלוהים במיוחד, עבור המעמדות הללו. בזה הוא מרמז ממש, שכל אחד יכול להיות נאמן לאלוהים ולדעתו. בכדי להבין זאת עוד יותר, ישנם בכתבי הקודש שלנו הרבה סיפורים המתארים גם חיות מסורות לאלוהים, והוא מופיע לפניהן!

מה המחיר שעליך לשלם בכדי להיות תלמיד נאמן שלו? ההתמסרות – זהו המחיר היחידי שעליך לשלם. הנכם יודעים שקיים מנהג בכל הדתות של מתנות-אהבה. גם בהודו ישנם אנשים המוסרים מתנות כציון אהבתם לאלוהים. אך שרי קרישנה מצהיר בנדיבות לב, שלא בדבר שאתם נותנים הערך, כי אם במסירות שבנתינה, זהו הדבר העיקרי החשוב. כל מתנה שתביאו – עלה, פרח, פרי או קצת מים – תתרום זאת תוך מסירות כסמל לאהבתך את האלוהים. אתה תיחשב לאדוק ודבוק בו. התמצית העיקרית של כל הפרק הזה ואף גם של כל הבהאגאואד גיטה כלולה בשיר האחרון של פרק זה.

 

"דבק בי בכל נפשך ומאודך; התמסר לי; הקרב או עבוד לי בלבד; כרע ברך לפני; בדרך זו מסור למעני את כל נפשך; בראותך בי את המטרה הנעלה – בוא אלי".

 

"תמיד חשוב אודותי, היה אדוק בי, פעל למעני. התפלל אלי, השתחווה לכולם כי כולם הנם ההתגלויות שלי (הנני שוכן בכולם). כשתחיה למעני, ללא ספק תשיגני". זוהי הבטחתו הנאמנה של שרי קרישנה. 

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: