מאמרים
ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

הקדמה לספר יוגה ובריאות

כיסופים אל הנכון - פרק י"ג
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סואמי וינקאטסננדה
תרגום: א. ליסוד
הקלדת הספר: גלה שגב חפץ
לאחר מכן מספר לנו קרישנה מהי החכמה האמיתית. כפי שרמזתי קודם, ההבדל בין היוגה של שרי קרישנה ובין היוגה שהבינו לפניו הוא: היוגה של קרישנה היא בראש ובראשונה פונה לתבונה שלנו (זוהי בודהי-יוגה), והאחרים מדגישים את הדברים החמורים או את האימונים הפיסיים.
שרי קרישנה רצה שנבין כל דבר ודבר. זאת אומרת: אל תקבל שום דבר באופן עיוור ואל תדחה אותו ללא בקורת. לרוב אנו נוהגים בדרך השנייה. מה שאיננו מבינים מיד, אנו דוחים! ולא היא, עלינו לנסות להבין. בדרך זו טמונה החכמה.
אך שרי קרישנה לא ספר לנו: "העולם אינו קיים" ולא ביקש מאתנו להבין את טבעו של אלוהים לבדו. גם לא אמר לנו: "רק העולם לבדו קיים ושום דבר אחר לא מעבר לו" ונתן לנו לשקוע בחיפושים.
הוא אמר לנו שקיימות שתי הוויות ועלינו להבין את שתיהן. האחת – הוא הטבע. הטבע כולל כלמה שאנו רואים, כל העולמות, השמשות, הירחים, הכוכבים, האדמה, האש, האויר, והמרחב. ונוסף לכך, הטבע כולל גם את הגוף והרוח שלנו! כל זה הוא הטבע של אלוהים, בסופו של דבר. כשאנו שוכחים שהטבע הוא לאמיתו של דבר של האלוהים, אנו מתחילים להעלות אור תוך ישיבה על גבו של הלויתן ומדמים אותו לאי. והתוצאה הי א רעה. הטבע של האי שונה מהטבע של הלויתן. אם נבין שהטבע הוא של האלוהים, אנו נשתדל להזדהות אתו ועם רצונו ולשמוח לטוב שהטבע שלו מעניק לנו. זהו "כיבוש הטבע" האמיתי. בעת שהמדענים שלנו מכריזים, "אנו כבשנו את הטבע" דומה הדבר לאדם רע הצועק: "ראו, אני סחפתי פיל על גבי". ולאמיתו של דבר – הפיל הוא שדש אותו בעקביו! כל "כיבושי הטבע" הביאו לנו תרופות גרועות מן המחלה עצמה – הכוח האטומי הוא דוגמא מאליפה. אדם המבין שהטבע של אלוהים הוא, התופס את מהותו ויכולתו להעניק וכיצד להשיגו – הוא הכובש האמיתי של הטבע.
ההוויה השנייה – הוא האלוהים. אלוהים שוכן בכל דבר ודבר שבטבע. ההבדל בין אלוהים והטבע (שלו) הוא רק עיוני. דומה הדבר לכך, אם נאמר "גופנו מכוסה בעור" אך העור הוא חלק מגופנו. ההבדל כאן הוא: אלוהים אינו מצומצם בטבע בלבד. אין ביכולתנו להבין את הטבע האמיתי שלו. המוח שלנו הוא כלי קטן ואיננו יכולים להכיל את האלוהים. אך אם נוסע אתה מרחק של אלפי מילין לרישיקש ואמך מבקשת ממך להביא לה ממי הגנגס ובהגיעך לחוף הנהר אתה מוצא שם מיליוני גלונים מים – האם תסרב למלא בהם את הכלי הקטן? אז תבין את מגבלותיו של הכלי לעומת המרחב ללא-גבול של מי הנהר, ותיקח אתך בכל זאת, כמות קטנה מהמים. זוהי הבנה אמיתית המביאה לשלב הבא – ההשגה. ישנו מצב הנקרא סמדהי שבו המוח שלנו מפסיק לחשוב. יכול אתה להבין זאת. דומה הדבר לשינה בריאה, ההבדל הוא: בשינה אינך יודע ולא כלום, אך בסמדהי תדע (תשיג) את האלוהים.
הטבע נקרא על ידי שרי קרישנה "קשטרה". אלוהים נקרא "קשטרז’נה".
 
"גוף זה, ארג’ונה, בשם שדה יכונה. המכירים אותו יכנוהו בשם קשטראז’נה".
 
קשטרה פירושו "שדה". אובייקט שבו אנו חיים, קשטרז’נה פירושו: "אחד המכיר את השדה". אלוהים לבדו יכול להבין את הטבע באופן מושלם. המדען או הפילוסוף הגדול ביותר עדיין בור הוא בשטח הכרת הממשות או האלוהים. הוא הולך ומנחש. אנו מכנים אותו בכינויים שונים והולכים בעקבותיו. אנו ממלאים ספרי לימוד שנכתבו על ידו ואנו באים לחשוב ולהגות, שרק זה בלבד יובילנו לבינה ולדעת.
בזמן שהנך קורא את הטקסטים שנכתבו לפני מאות בשנים, תמצא שאותם המדענים שנחשבו אז לגדולים ביותר לא שיערו כלל את הדברים המצויים כיום בספרי הלימוד. בדומה לכך, אותם הדברים המפליאים אותנו בימינו אלה יהיו נחשבים לקלי-ערך בעוד כמה מאות שנים בהשוואה למה שיתגלה אז. מדעני-העתיד יתיחסו למדעני זמננו כאל אנשים חסרי-דעת מכל וכל. אלוהים לבדו מכיר את הטבע שלו!
אלוהים יוצרו של הטבע. והטבע הוא שלו עצמו. הוא לבדו יודע מה שיש בו בטבע. הדרך הטובה ביותר להכרת הטבע, הוא לפנות אליו, מכיוון שהוא היודע האמיתי של הטבע. בדומה לאיש שהלך לרישיקש, מלא את כלי-מוחך באלוהים, בינה, שאין לכלול את האלוהים במוחך (להבינו), מוחך יפסיק לחשוב וברגעי הארה תשיגו ותכיר אותו.
נשער לעצמנו אדם, שהבין את מהות הטבע ומהותו של אלוהים. מה יהיה תכנה של הבנה  זו? שרי קרישנה נותן לנו תיאור ראשוני מהחכמה הזו. הוא אינו מגדיר את מהותה או מהותה של דעת האלוהים, אך הוא נותן לנו סימנים שלפיהם נכיר את האדם שהבין או היודע באמת את הטבע ואת האלוהים. טבעי הדבר, שנלך ונעמיק בשטח זה.
מי הם אנשים אלה? חכמים אלה לא יהיו אנשי-גאווה. לא יתפארו במעשיהם. לא יפגעו לרע בזולתם על ידי דברים, לא על ידי מעשים ולא במחשבה. הם יהיו נאמנים. הם ישרתו בנאמנות את מורם. הם יהיו טהורים: ישמרו על טוהר בגדיהם, גופם ורוחם. הם יהיו אמיצי-לב ולא בין המהססים. הם יהיו מוכשרים לביקורת-עצמית. לא תהיינה להם כל תאוות. מוחם לא יהגה בענייני בידור. הם יהיו אי-אנוכיים. הם יכירו בכל עת תמיד שחיי האדם עלי אדמות נתונים ללידה, למות למחלה ולזקנה. הם לא יבזבזו את זמנם רק לשם קיומם בלבד, כי אם ישתמשו בו בדרך ההולמת ביותר להגיע אל האלוהים. הם לא יהיו קשורים לאשה, לילדים ולרכושם, ישיג מה שירצה ובין שלא ישיגו – הוא ישמור על שלוות-נפשו, הוא לא ישקע בדכאון-רוח (אדם ממין זה, טבעו הוא שאינו בז לשום דבר). הוא יהיה מסור לאלוהים. הוא יהיה במצב של אנאניה בהאקטי. הוא יבחר תמיד במקום מבודד וטהור. הוא לא יבזבז את זמנו לריק בחברה השגרתית של העולם. הוא יהיה בהכרת הממשות של העצם של האלוהים והוד-ממשותו. "זוהי דעת", אומר שרי קרישנה: "הבורות היא ההיפך הגמור מכל זה".
אם תחשבו על כך, תבינו אמת נפלאה. האם איננו מכנים את האדם כחכם אם ידוע הוא ללמוד בעל פה מאות חרוזים סנסקריטיים?  הםא איננו מציינים את האדם, היודע להרצות הרצאות נפלאות במשך שעות, כחכם? האם איננו חושבים לחכם את האדם היודע לצבור הרבה כסף באמצעים טובים או רעים? אך קרישנה אינו רוצה בכך. גישתו היא אחרת לגמרי! באם הסגולות שציין לעיל אינן בנמצא אצל אותו אדם – הוא בור וחסר-תועלת. אך אם הוא בעל-הסגולות הללו – אדם זה הוא חכם (Jnani) גם אפילו אם הוא קבצן חסר-השכלה. חכמת אלוהים היא נעלה מיכולת תיסתו של מוחנו. גם את האחוויר איננו יכולים לראות או להשיגו. מוחנו הוא כה סמוי, שאיננויכולים להרגישו אפילו, כפי שאנו מריגשים את האוויר. אלוהים הוא יותר סמוי ממוחנו ומוחנו איננו מוכשר להשיגו. לכן, אין כל ערך לידיעות האינטלקטואליות שלנו, אך האדם המפתח את הסגולות הטובות שמנינו לעיל, מגיע להכרה הסמויה שבאצמעות נפגש פנים אל פנים עם האלוהים, השוכן בלב כל אחד ואחד. עלינו לדעת זאת..
 
"ובלתי מחולק, הוא קיים בכל זאת בכל היצורים. יש להכיר בו כמכלכל היצורים. הוא יוצרם והוא מחריבם".
"מאור המאורות הוא מעבר לחשכה; הוא הדעת והניתן לדעת, הוא מטרת הדעת, השוכנת בלב כולם".
 
במקום לעייף את מוחנו בספרים עבי-כרס מוטב לפתח חלק מהסגולות הטובות הנ"ל! ואז נוכל לקחת חלק בטבע שלו ולהתאחד עמו.
"היודע ככה את האלוהים וטבעו יחד עם סגולות הטבע, בכל תנאי שימצא, לא יוולד עוד שנית".
תגיות: