ח. כיצד יכול אני להגיע למימוש העצמי?
מ. מימוש אינו דבר שצריך להגיע אליו או לרכוש מחדש. זה קיים בך גם עכשיו. כל שצריך לעשות הוא, להיפטר מהמחשבה "עדיין לא מימשתי". שקט, חוסר תנועה או שלום פנימי הם מימוש. אין זמן אשר אין העצמי קיים. כל עוד קיימים ספק או תחושה של אי-מימוש, יש לחזור ולנסות להיפטר ממחשבות אלו, מפני שהן תוצאה מהזדהותו של העצמי עם הלא עצמי. כאשר הלא-עצמי נעלם, נשאר רק העצמי.
כדי ליצור מקום בתוך חדר, די לסלק משם את ערימות החפצים. אין צורך להביא חלל נוסף ממקום כלשהו.
ח. מאחר שמימוש עצמי אינו אפשרי ללא VASANA-KSHYA, כיצד אוכל לממש את המצב שבו נהרסו לחלוטין ה-VASANAS?
מ. אתה כבר עכשיו במצב זה!
ח. האם פירוש הדבר שעל-ידי היצמדותי אל העצמי צריך להרוס את ה-VASANAS ברגע שהן מופיעות?
מ. הן תיהרסנה מאליהן, אם תהיה כפי שאתה באמת.
ח. כיצד אגיע אל העצמי?
מ. אין להגיע אל העצמי. אם אפשר היה להגיע אל העצמי, פירושו של דבר שהעצמי איננו כאן ועכשיו, אלא צריך לרכוש אותו. מה שרוכשים גם מאבדים, הוא אינו תמידי. מה שלא תמידי, אינו ראוי שנתאמץ למענו. לכן אומר אני, כי אל העצמי אין מגיעים ואת העצמי אין רוכשים. אתה הוא העצמי כבר עכשיו.
עובדה היא שאתה בור בכל הנוגע לאושרך המוחלט. הבורות שלטת בך, מכסה כבצעיף את העצמי הטהור שלך, שהוא אור מוחלט. כל המאמצים נעשים רק כדי להוריד את צעיף הבורות, שהוא רק מידע מוטעה. המידע המוטעה הוא ההזדהות העצמית עם הגוף, ההכרה (המצטברת והמסווגת) וכו’. הזדהות מוטעית זו, צריכה להיפסק ואז נשאר רק העצמי. לכן, מימוש המציאות נועד לכולם. מימוש המציאות אינו מפלה בין המבקשים אחריו. עצם הספק שלך באשר ליכולתך לממש את המציאות והמחשבה: "עדיין לא מימשתי", הנים לכשעצמם מכשולים. השתחרר גם ממכשולים אלה.
ח. מה התועלת ב-SAMADHI והאם המחשבה מתקיימת אז?
מ. רק SAMSADHI יכול לגלות את האמת המוחלטת. מחשבות עוטפות את המציאות כבצעיף, לכן אי אפשר לממש את המציאות בשום מצב, פרט לזה של SAMADHI. ב- SAMADHI קיימת רק ההרגשה "אני קיים", אין כל מחשבות. ההתנסות ב"אני קיים" פירושה להיות שקט ורגוע.
ח. כיצד אוכל לחזור ולהתנסות ב- SAMADHI או בשקט וברגיעה שאני מתנסה בהם פה?
מ. התנסותך הנוכחית היא תולדת ההשפעה של האווירה שאתה מצוי בה. האם יכול אתה להתנסות בכך מחוץ לאווירה זו? ההתנסות היא עוייתית. היא מתרחשת במרווחי זמן ולאורך זמן בלתי צפויים. כדי להופכה תמידית, יש צורך בתרגול.
ח. לפעמים מתנסים אנו בהבזקי תודעה בהירים וברורים שמרכזם נמצא מחוץ לעצמי הנורמלי, מרכז הנראה באותה עת כמכיל את הכל. בלי שנכנס למושגים פילוסופיים, מהי עצתו של באגאוואן בקשר לרכישה, החזקה והרחבה של הבזקי תודעה נדירים אלה? האם בהתנסות כזו, הפרעת השקט הפנימי ומניעתו - ה-ABHYASA - קשורים לפרישה?
מ. מבחוץ! לגבי מי החוץ והפנים? אלה יכולים להתקיים כל עוד קיימים הסובייקט והאובייקט. ושוב, לגבי מי קיימים שני אלה? תוך כדי חקירה מגלה אתה ששניהם מסתכמים בסובייקט בלבד. בדוק ומצא מי הוא הסובייקט. חקירה זו תוביל אותך לתודעה הטהורה שהיא מעבר לסובייקט.
העצמי הנורמלי הוא ההכרה (המצטברת). הכרה זו מוגבלת, אך התודעה הטהורה נמצאת מעבר לכל מגבלה, ומגלים אותה על-ידי חקירה, כפי שצויין קודם.
רכישה: העצמי נמצא פה תמיד. עליך רק להוריד את הצעיף המכסה עליו, ומפריע לך לגלותו.
החזקה: ברגע שאתה מממש את העצמי, הופך הוא להתנסות ישירה ומיידית שאינך יכול לאבדה לעולם.
הרחבה: אי אפשר להרחיב את העצמי משום שהוא כפי שתמיד היה, ללא הצטמקות או הרחבה.
פרישה: הישארות בעצמי פירושה להיות יחיד, מפני שאין דבר שהוא מחוץ לעצמי וזר לו. פרישות מחייבת תנועה ממקום או ממצב אחד למשנהו. אין ’אחד’ ואין ’משנהו’ נפרדים מהעצמי. הכל הוא העצמי. פרישות היא בלתי אפשרית ובלתי מתקבלת על הדעת.
ABHYASA היא רק אמצעי למניעת הפרעה לשלום ולשקט הטבעי. אתה נמצא תמיד במצבך הטבעי, בין אם תעשה ABHYASA ובין אם לא תעשה … להישאר כפי שאתה, ללא שאלות וספיקות, הוא מצבך הטבעי.
ח. כאשר מממשים את ה-SAMADHI האם לא רוכשים גם SIDDHI?
מ. כדי להפגין SIDDHI צריך שיהיו אחרים שיכירו בהם. פירוש הדבר, שזה המפגין SIDDHI אין בו JNANA. לכן SIDDHI אינם ראויים שתוקדש להם אפילו מחשבה. יש לחתור אך ורק אל JNANA.
ח. האם עוזר המימוש העצמי שלי לאחרים?
מ. כן, זוהי העזרה הטובה ביותר שאתה יכול לתת לאחרים. אלו אשר גילו אמיתות גדולות, עשו זאת בעומקים השלווים של העצמי.
אך בעצם אין ’אחרים’ שצריך לעזור להם. לאלה שמימשו את עצמם אין ’אחרים’ שצריך לעזור להם, כי זה אשר מימש את עצמו רואה רק את העצמי, כפי שהצורף רואה רק את הזהב, למרות שהוא קובע את מחירו בהתאם לתכשיטים השונים העשויים זהב. כשאתה מזדהה עם הגוף, מופיעים הצורה והשם, אך כשאתה מתעלה אל מעבר למודעות הגופנית, גם האחרים’ נעלמים. האדם שמימש את עצמו אינו רואה עולם אחר ושונה מעצמו.
ח. וכי לא היה טוב יותר אם היו הקדושים הנאורים מעורבים יותר באחרים?
מ. אין ’אחרים’ להיות מעורבים בהם. העצמי הוא המציאות האחת והיחידה.
ח. האם לא מוטל עלי לנסות ולעזור לעולם הסובל?
מ. הכוח שיצר אותך, יצר גם את העולם. אם כוח זה יכול לטפל בך, יכול הוא באותה מידה לטפל גם בעולם … אם אלוהים יצר את העולם, זה עניינו לטפל בו, אין זה מעניינך.
ח. האין זה מחובתנו להיות פטריוטים?
מ. מחובתך היא להיות ולא להיות דבר זה או אחר. ב"אהיה אשר אהיה" מסתכמת האמת כולה. השיטה להיות, מסתכמת ב"היה שקט ושלו". ומה פירושם של שקט ושלווה? פירושם "הרוס את עצמך", מפני שכל שם וצורה מהווים גורם לצרות. ’אני’ הוא ’אני’ - זהה לעצמי. ’אני כזה’ או ’אני אחר’ - זהה לאגו. כשה’אני’ נשאר בגדר של ’אני’ בלבד, אזי הוא העצמי. כשהוא קופץ מעניין לעניין ואומר ’אני זה’ או ’אני ההוא’, ’אני כזה’ או ’אני כמו האחר’ - זהו האגו.
ח. אם כן, מיהו אלוהים?
מ. העצמי הוא אלוהים. אני הווה הוא אלוהים. אם האלוהים עומד נפרד מהעצמי, חייב הוא להיות אלוהים חסר עצמיות, דבר שהוא בלתי אפשרי. כל מה שנחוץ כדי לממש את העצמי, הוא להיות שקט ושלו. מה יכול להיות קל מזה? זו הסיבה שאין דבר קל להשגה מאשר ATMA-VIDYA.