מאמרים
ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

הקדמה לספר יוגה ובריאות

מסע היוגה - פרק ב’: שלושת המצבים והאיכויות
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: שרי שיוושנקאר טריפאטי (שיבוג'י)
תרגום: עמרם בילו
עריכת תרגום: גלה חפץ
עיבוד והכנת החומרים: נעמי עידית בלין

ליקום שלנו יש שלוש איכויות אופייניות, שלוש איכויות אלו מצויות גם בטבע והן מאפשרות לבצע כל עבודה ופעילות. 

שלוש האיכויות הן: 
[א] סאטווה[1](טהור ואמיתי); [ב] ראג'אס[2]; [ג] טאמאס[3]. 

באמצעותן התפתחו שלושה מצבים: 
[א] סטהולה[4]; [ב] סוקשמה[5]; [ג] קאראן[6].

בראשית, נוצר היקום שלנו (או העולם) מקאראן, התפתח לסוקשמה ולבסוף לסטהולה, ואילו ההכרה, על מנת לנהל חיים אלה, לעתים חושפת ולעתים מסתירה את הנשמה.

כתוצאה מהשתקפות שלושת המצבים האוניברסאליים האלה בגופנו, בהכרתנו ובאישיותנו, אנו כבולים לשלושת הגופים (דיהאס) — סטהולה, סוקשמה וקאראן. עד כה הייתה הנשמה הכול בכול, אחידה, אינה ברת הפרדה ונצחית. מעתה הינה ז'יווה[7] (נשלטת וכבולה לשלושת הגופים הללו). לפני כן היתה סארוואיגיה[8]. עתה הינה אלפגיה[9] — מוגבלת. בעבר ידעה הכל, עתה כשהיא בגוף מוגבל, ידיעתה מוגבלת. על כן, הקרבת אלפגיה זו על מנת לחזור ולהיות סארוואיגיה, הינה האפשרות היחידה להגדיר את היוגה. עזיבת 'ממלכת הצער' וביסוס מצב של שלווה והשלמה, הינם ההיבט העיקרי של היוגה.

באופן אוניברסאלי ניתנים לנו שלושת המצבים הללו ואנו חיים בהם וחווים שמחה וצער. לבני האדם ניתנה היכולת של האינטלקט להבין ולהכיר בחוויות שחוו: כאשר אנו חווים צער, אנו רוצים להשתחרר ממנו ומשתדלים לעשות זאת. זוהי התכונה המיוחדת של הטבע. לכן אנו מכונים ברואים יצירתיים (קארמא יוני), ושאר היצורים ידועים כיצורים פרימיטיביים (בהוג יוני). וכך, עם גופנו האנושי (היצירתי), אם נבצע חובותינו ועבודותינו, לבטח נוכל לשחרר עצמנו מממלכת צער זו, ואז נהיה בגן עדן של אקסטזה (שמחה ואושר).

באופן מעשי ניתן להבחין בכך שאנו עושים הכל בעזרת: [א] גוף; [ב] מאנאס; [ג] נשמה (מקור הכוח או הפראנה). 

אלה הם: [א] סטהולה (החיצוני); [ב] סוקשמה (האסטרלי — ההכרה הפנימית או המאנאס); [ג] קאראן (הנשמה, המעודנות). 
המאנאס, כאמור לעיל, הינו האמצעי, המתווך. כאשר מאנאס זה, בעזרת החושים, מצליח להפעיל את הגוף, קוראים לכך התנהגות חיצונית של הטבע. מצב בו המאנאס משתחרר מהתנהגות חיצונית זו ופניו הם כלפי הנשמה נקרא התנהגות רוחנית (פאראמארתאה[10]).

[1] סאטווה (Sattwa) — מוארוּת, טוהר, אמת, אחידות.
[2] ראג'אס (Rajas) — תשוקה, תנועה, פעילות. השנייה משלושת האיכויות (גונות). 
[3] טאמאס / טאמה (Tamas) — בורות, רפיון, חשיכה, תאוותנות. האיכות השלישית, הנמוכה ביותר. 
[4] סטהולה (Sthula) — המהות הפיזית (הגוף), ה'גסה' — החיצונית. 
[5] סוקשמה (Sukshma) — המהות האסטרלית המעודנת — מהות ההכרה הפנימית. 
[6] קאראן (Karan) — המהות האתרית הסיבתית — דקות הנשמה. 
[7] ז'יווה (Jiva) — נשמה ייחודית בעלת אגו. 
[8] סארוואיגיה (Saravaigya) — בעלת ידע אינסופי. 
[9] אלפגיה (Alpagia) — בעלת ידע סופי. 
[10] פאראמארתאה (Paramartha) — מודעות טהורה עליונה.
תגיות: