היינו שישה ילדים. אבי נפטר כשהייתי בן 18. בצעירותי הייתי דתי מאוד מתוך כפייה בגלל אבי והשתחררתי מהדת אחרי שאבי נפטר. אבי נתן לי שם מיוחד במינו : שם שהוא היחיד בעולם לדעתי. השם הראשון אברהם גודל – שפירושו "הבו גודל לאלוהינו." אם אבא שלי היה קם לתחייה הוא לא היה מאמין מה יצא מימני. כשהייתי ילד קטן מאוד היה לי אופי מיוחד. בבית היה עוני רב. ומכל הילדים הצלחתי להרוויח הכי הרבה כסף. על ידי משחקי גולות. את כל הכסף שהרווחתי מהילדים נתתי להורים. ועם הכסף הזה הייתי הולך וקונה אוכל לבית.
עברתי את כל המלחמות. הייתי אדם קיצוני מאוד. התגייסתי לארגון לח"י. והחלטתי שצריך לגרום לאנגלים לעזוב את הארץ. בסופו של דבר הצלחנו להוציא את האנגלים על ידי זה. ידעתי בתוכי שהדרך היחידה לגרש את האנגלים מהארץ היא לגרום לאימהות באנגליה שיפגינו נגד המלחמה ובעד החזרת הבנים לאנגליה. בשבילי הסיפור נגמר. באותו יום שהאנגלים עזבו את הארץ באוניות אני חגגתי.
לפי מה שידוע לי אני ובן גוריון נכנסנו ליוגה באותו הזמן. כשהוא עמד על הראש אמרו שהוא השתגע. באותו הזמן גם אני נכנסתי ליוגה. על ידי אימונים בשפת הים בנתניה. ואחרי חודשיים שהייתי כבר בשל - פתאום ירדו לי דמעות של שמחה.
אני זוכר שעמדתי בגן, בנתניה, והרגשתי את תחושת האושר. לא ידעתי מה זה. זו הייתה מעין תחושה חדשה. אף אחד לא יכול היה לעזור לי במחלות.
המחלה הראשונה הייתה אולקוס. נותחתי על ידי אחד הפרופסורים ויצאתי מהמחלה. והייתי מאושר. כיוון שהייתי דתי, פניתי לאלוהים כי חשבתי שהוא נמצא בשמיים. ואז באתי למסקנה דרך היוגה שהאושר הזה נמצא אצלי בפנים. אחרי שגיליתי את הדבר הזה הייתי באקסטזה. ואז הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי ביטחון עצמי מופרז, והחלטתי לתת את ההרצאה הראשונה בקולנוע. בזמנו כולם ידעו בארץ על היוגה. להרצאה באו בכירי העיר בנתניה בתוכם ראש העיר. הקהל ביקש שאלמד אותם מה זה יוגה.
אחרי ההרצאה הזו החלטתי לנסוע וללמד בכל הארץ, ואמרתי לעצמי שאם אפגוש איזה אדם שהוא תלמיד טוב אעביר לו את כל מה שאני יודע. ברגע שהתלמיד קלט עזבתי את אותה עיר ועברתי לעיר אחרת. כך הסתובבתי בכל הארץ. החלטתי אחרי כן להתמקד בעיר תל אביב. גרתי בה 13 שנה . כי חשבתי שהיא המקום המתאים ביותר להעביר את הידע. והתחלתי בכל המרכזים של היוגה בתל אביב.
אחרי 13 שנה באתי למסקנה דרך הגורל ועברתי לאשדוד. כאן נתתי הרצאות על היוגה בבתים. זה היה בערך בשנת 1978. את ההרצאה הראשונה באשדוד נתתי לקבוצה של קצינים. מתוך הקבוצה הזו היו שניים – רון הרגיל זכרונו לברכה.
הוא קלט את הנושא מייד והיה מאוד מפותח. השני היה אודי בילו. זה התלמיד היחידי שנשאר. הראשון נהרג במלחמה. ואני אמרתי לאודי בילו "דע לך, אתה הולך למשהו רציני מאוד". ואז הוא אמר "אני מוכל ללכת אחריך באופן עיוור".
אז בבוקר אחד בערך ב חמש בבוקר הופיע היחידי אודי בילו. הייתי המורה הראשון שלו ליוגה. כל מה שהוא עשה הוא הלך אחרי והתחלתי לאמן אותו ביוגה. כיום הוא לבד מלמד.
חזרה למחלה. הורידו לי את הקיבה והתחילה בעיה עם מערכת השתן. דבר אחד ברור – עם כל המחלות שעברתי עד היום נשארתי מאושר כל הזמן והבנתי שזה נובע מכוח פנימי בתוכי שלא קשור לגוף.
כל הסיפור שלי עם המחלות התחיל בגלל שהייתי פועל יהלומים בנתניה והייתי הכי חזק במקצוע. את כל הכסף שהרווחתי נתתי להורים. בזמנו קניתי שתי אדמות, אחת על יד הכינרת ובנתניה. ואמרתי לעצמי "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו". כל מה שרציתי הוא שההורים שלי יהיו מסודרים לעת זקנה.
בגלל המקצוע הזה שישבתי כל היום חטפתי דסקוס בגב, סבלתי מכאבים איומים ולא יכולתי יותר לעבוד. אז באתי למסקנה שאסור לי לשבת יותר עם הכיסא. אז היה לי את היוגה וגם עבדתי כפועל בניין. הבריאות התחילה להשתפר יותר ויותר. והכאבים חלפו. עם השחרור מהכאבים גיליתי את היוגה.
הבנתי שהבריאות זה דבר ראשון. בתקופה הזו שלא ידעתי מה לעשות היה פועל שעבד איתי שפנה אלי והוא היציע את עזרתו, תמהתי כי הרופאים לא הצליחו לעזור לי.
הוא סיפר לי שאימו התעסקה עם יוגה. הוא אמר לי שאם אקנה את הספר שיצא באותה השנה. אבריא. מייד הלכתי לחנות ספרים וקניתי את הספר "יוגה ובריאות". התחלתי להתאמן לפי ההנחיות בספר ותוך שבעה חודשים נעלמו הכאבים. הרופאים אמרו שאינם יודעים מה זה יוגה. ההמלצה הרפואית הייתה לנתח את עמוד השדרה. וסייגו זאת שאם הניתוח יכשל אהפוך לנכה. כולם ניסו לעזור לי, באמצע הלילה הורדתי את הפיג’מה וברחתי מבית החולים, מירושליים לנתניה ואז פגשתי את אותו בחור שהמליץ לי על הספר "יוגה ובריאות".
7. באשדוד התארגנה קבוצה של 20 תלמידים אותם לימדתי יוגה. כיוון שהתלמידים היו מרוצים הם באו כל יום במשך כמה שנים. אני רציתי לגלות היכן חי המורה שלי, מחבר הספר יוגה ובריאות.
החלטתי לנסוע לשם כך להודו, זה היה אחרי 28 שנים שהתאמנתי ולא ידעתי מי זה המורה. ידעתי רק שהוא מהודו.
נסעתי לאילת ורציתי לעלות על אונייה להודו לחפש אותו. וברגע האחרון אמרתי לעצמי, שאולי הוא לא חי, ולשם מה לנסוע. להודו, ואם הוא חי אדע על כך. ואגלה אותו.
אז אמרתי לכל התלמידים שהיו באשדוד. שאודי גילה על ידי תלמידה שהייתה בשוויץ שיסודיאן חי בשוייץ.
אמרתי לכל התלמידים שמי שלא יבוא לפגוש אותו בשוייץ אין לו מה לעשות אצלי.
אמרתי זאת גם לאודי בילו שאם לא יסע לפגוש את יסודיאן אין לו מה לעשות פה. אודי השיב, "אני מכיר אותך אברמלה, בשביל מה אני צריך לפגוש את יסודיאן". אמרתי לאודי אם כך אסע לבד רק לפגוש אותו כי הוא הציל אותי.
בסופו של דבר אודי בילו החליט לנסוע איתי ביחד. והוא שאל אותי שאלה מאוד מעניינת, "אולי יסודיאן השתנה". השבתי לו שזה בלתי אפשרי כי אם אני השגתי את האושר כתוצאה מהספר, גם אם יסודיאן השתנה זה לא העסק שלי. אז החלטנו ביחד לנסוע ליסודיאן.
נודע לי שאפשר לפגוש אותו בקורס שנעשה פעם בשנה אליו באים מכל העולם. כיוון שאני קיצוני. אמרתי לאודי אם הוא מורה אמיתי הוא יקבל אותי ישר לבית הספר שלו ואני לא צריך לחכות שנה שלמה.
ובדיוק כך היה, עלינו על מטוס היגענו ליסודיאן, נכנסנו לבית הספר, הייתי מאושר מאוד. סיפרתי את הסיפור שלנו והוא אמר שאנחנו נקבל אתכם מייד. מאחר שהוא שמע עלינו.
בהרצאה הראשונה ששמענו בקורס שאל יסודיאן כל אחד מה הסיפור שלו, מדוע הוא הגיע ליוגה. כל אחד סיפר את סיפורו האישי.
ואז אודי שידע את השפה האנגלית וסיפר את הסיפור שלי ומייד אני היחידי קמתי והלכתי ישר אליו, הוא ישב על כיסא. ואמרתי לו. הדבר הראשון השתחוויתי לפניו. הוא אמר לי אל תעשה את זה, הוא היה חזק מאוד, הוא הרים אותי ואמר לי את תשתחווה, אמרתי לו אתה השתחווית לפני המורה שלך ואני אשתחווה לפניך.
אחרי שהיינו חודש וחצי בקורס הזה ראיתי שתי תמונות. האחת הכרתי של סוואמי ויווקננדה, וראיתי עוד תמונה והוא אמר שתגיעו לארץ חפשו את הספר של שרי ראמאנה מהארישי.
חלק שני
אני מעביר את התסריט על גן העדן שאין בכלל גיהינום. וזוהי התחנה הסופית. השאלה הראשונה לפני שאני ממשיך. אלוהים או הישות הזו היא חיה באיזה מקום בגן עדן ואצלו אין בכלל גיהינום. הוא מאושר ולא אכפת לו משום דבר. הוא חי בגן עדן. השאלה הראשונה שאני שואל את כולם – למה בני אדם ירדו לאדמה. לאיזו מטרה. להעביר את גן העדן. ופתאום אלוהים החליט לתת לאדם מתנה. איזו מתנה הוא יכול לתת לאדם.
הוא נתן את הטבע. בתוך הטבע הזה יש הכול. סמים אלכוהול , אם האדם מסתובב על כל כדור הארץ נמצא שם הכול. זה נמצא גם בצד שמאל ימין אחורה וקדימה וכל זה זה רק טבע. ברגע שהאדם הוא גילה פתאום שזה הגן העדן. אין דבר כזה גיהינום. ברגע שהאדם סוגר את העיניים העולם אינו קיים והאדם נהפך למאושר. בגן העדן הזה יש הכול. זאת המתנה הראשונה שהוא נתן לאדם ונתן לו על מגש של כסף. כמובן שאני מדבר רק על הטבע. ופתאום אלוהים החליט לתת לך עוד מתנה איזו מתנה הוא יכול לתת? מה הוא יכול לתת עוד הרי הוא נתן לי את הגן עדן.
במספר 2 זה המתנה השנייה, מה זה יכול להיות? הוא נתן לאדם נשמה. המדענים לא יודעים מה זה נשמה. הם רק יודעים מוח וגוף. נשמה הם לא יודעים מה זה. בתוך הנשמה הזו יש בסך הכול 2 דברים. מצפון ומעשים טובים. והבן אדם נהייה פעם שנייה מאושר והוא נכנס לאקסטזה. הוא קיבל 2 מתנות וחשב שזה הסוף. אלוהים החליט לתת את המתנה האחרונה.
אלוהים הוא מושלם. אין לו שום חיסרון. אילו הייתי מוצא אצלו חיסרון. את האלוהים הזה איני רוצה. אני רוצה את כל השלמות. בתוך המילה נשמה אותה מילה ישנה המילה נשימה. הנשימה הזו , אילו לא היה לו את הנשימה לא היה מצפון ולא היה לו מעשים טובים והאדם היה מת.
אני נמצא עכשיו בתחנה השלישית. אילו אלוהים היה אגואיסט הייתי מוצא אצלו את החיסרון הזה. מה זה יכול להיות התחנה השלישית? אחרי שהעברתי לאדם את הטבע, הנשמה, אחרי שכל התמונה היא ברורה. קיבלתם פעמיים את גן העדן – אם העברתי לכם את 3 המתנות האלו אל תהיו אגואיסטים תחלקו את זה לאחרים. האם יש פה חיסרון? לא בקשר לגיהינום לא קיים דבר כזה.
זה הסמדהי יש בו דבר אחד זו היא תחושה – האדם הולך עם התחושה הזו 24 שעות. זה מעבר למחשבות, זה מעבר לרגשות זה נמצא בתוך האני העליון. זה המסר הגדול ביותר שאני מלמד ואחרי שהשגתי את זה. חיפשתי מילה אחת איפה האמת, גיליתי זאת, זו בסך הכל תחושה, אני הולך עם התחושה הזו כל הזמן ואני מאושר, זה מעבר לגוף זה נמצא בתוך הריק הזה וכולו מלא.
הדרך הקצרה ביותר לעשות מדיטציה –
יש בני אדם שהשיגו זאת בגלגול אחד. יש בסך הכל 3 אויבים של האדם :
הפחד – מעבר לפחד הפחד מפני הפחד עצמו. – זו בסך הכל תחושה.
הייאוש – אדם שהתייאש הוא מתאבד.
העצלות – אדם עצל שוכב במיטה ולא רוצה לזוז. מה יקרה לו הוא ימות.
שהאדם קם בבוקר הוא מתחיל ישר עם הנשימה, הוא ממלא את הריאות, מרים את הרגליים והמכונה מתחילה לעבוד. ואז הוא מתחיל לפעול. אם הוא מתעייף ומרגיש שהאנרגיה נגמרת לו שייעשה הרפיה. יכול לעשות זאת 5 פעמים ביום. אדם רעב שאין לו אוכל, הוא אומלל. ברגע שהוא מקבל אוכל הוא כבר לא אומלל. מתי יתחיל להרגיש שוב אומללות כאשר לא יהיה לו שוב אוכל. בדרך כלל טוענים שבני האדם יכולים להסתפק בארוחה אחת בשביל לשבוע. אדם שאין לו מה לאכול לא יכול ללמוד יוגה, תן לו ארוחה הוא יוכל ללמוד.
פנינים
א. מיליארדר טייל בניו יורק. פתאום ראה גדר ומאחורי הגדר רק חולות. סיקרן אותו מה יכול להיות שם. הלך וגילה צריף וראה על יד הצריף ששוכב בוקר. התקרב אליו המיליארדר ושאל אותו של מי האדמה אמרו לו הבוקר שהאדמה שייכת לו. אמר לו המיליארדר כיצד יפתח את האדמה . הסתכל עליו הבוקר ולא ענה למיליארדר . ואחרי שתסיים תוכל לנוח. השיב הבוקר בשביל מה אני צריך זאת אני כבר נח.
סיכום
בודהא אמר מילה אחת, המטרה היא לעקור את הסבל. הוא לא דיבר אף פעם על אלוהים. וכל הקדושים האלה זה התחנה הסופית. יש הבדל בין צדיק לאדם קדוש. בתוך התנ"ך נמצאת הפרשה "תהיו קדושים".
לסיום אברמל’ה שר:
"כי הכול חולף עם הרוח
אך יש רוח לעולם לא תחלוף
זוהי רוח הנותנת מצב רוח
זוהי רוח לעולם לא תחלוף"