מאמרים נוספים

מאת: עופר אשטוקר

 

אברהם גודל, 1927 - 2009, היה מורה ליוגה הראשון בעיר, ובין החלוצים בתחום היוגה בארץ כולה. כל ימי חייו הוא היה אנרגטי וחיוני כמו בחור צעיר, התאמן ותרגל את תורת היוגה על רבדיה השונים - האתה יוגה, רג’ה יוגה, קרמה יוגה, בהקטי יוגה וניאנה יוגה.

אברהם גודל ז"ל התוודע ליוגה בעקבות כאבים קשים שנגרמו כתוצאה מפריצת דיסק, בה לקה במהלך עבודתו כמלטש יהלומים. כאשר הרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור לו, הוא החל לתרגל יוגה על-פי הספר "יוגה ובריאות" שהתגלגל לידיו במקרה. אברהם נרפא לחלוטין כעבור תשעה חודשים. הוא התוודע לתורת היוגה על רבדיה הפיזיים, הנפשיים והרוחניים. את חייו הקדיש להתעמקות ביוגה ולהנחלת התורה לכל המעוניין. ביתו היה פתוח לכל אדם, כמו גם לבו.

אבל אם כאשר שומעים את המילה ’מורה ליוגה’, עולות התמונות של נזירים המתבודדים במשך שנים ארוכות, כאן התיאור הזה לא תואם כלל את הדמות החברותית, חמה ואנרגטית של אברהם. אברהם גודל ניחן באופטימיות ושלוות נפש יוצאות דופן, שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות הישראלית המלחיצה, דבר שכל כך הבליט אותו על פני הנוף האשדודי. אברהם היה נוהג לטייל על חוף הים בכל עונות השנה: "איש רזה וגבוה, בעל שיער כסוף ועיניים תכולות ועמוקות כמו הים עצמו, יחף ולובש לבן", כך מתארת אותו דליתה, בת זוגו בשנים האחרונות. 

 

אברהם הפך למורה ליוגה מוכר בכל הארץ ומשך אליו מבקרים ותלמידים רבים. בין האנשים שבאו לשמוע את דברי הפילוסופיה שלו וללמוד מהיוגי הגדול היו גם סלב’ס רבים. בנוסף הוא התארח בתוכניות רדיו וטלוויזיה, נסע הרבה  ואף חיבר ספר. את הספר "יוגה- שאלות ותשובות" אברהם חיבר בשנת 1985 כאשר נסע עם תלמידו אודי בילו, לבית הספר ליוגה בשווייץ כדי ללמוד ולפגוש את מחברי הספר שהביא למהפך בחייו. אותו התלמיד, אודי בילו, שלימים הפך לד"ר אודי בילו, הוא כיום מורה נחשב ומרכז קורסים להכשרת מורים ליוגה בסמינר הקיבוצים בת"א, מנחה ומרכז ארצי של הוראת היוגה. 

אברהם גודל היה פילוסוף בן ימינו ובספר שכתב הוא מתעמק בשאלות רבות הקשורות לחיינו ולתכליתם. בספרו "יוגה- שאלות ותשובות" כותב אברהם: "כשאתה אומר לעצמך ’אני אוהב’, אתה שם את היד במהירות על הלב. האדם הפרימיטיבי ביותר והאדם הגאון ביותר, בכל העמים ובכל הדתות, כשהוא אומר ’אני אוהב’, הוא מצביע עם היד למרכז החזה. המוח הוא מכונה שעסוקה בחשיבה כל הזמן. איפה נמצאים הרגשות? בלב. שתי אצבעות ימינה מהלב, ממרכז החזה, שוכן ה’אני’, הוא הניצוץ האלוהי, הוא הרוח. אחרי המדיטציה מתחילה העבודה הרוחנית שנמצאת במוח. כשאנו נמצאים במוח אנו נמצאים בחושך, במצב של בורות, במצב של הפרדה. ’המוח פשט את הרגל’. מי שרוצה להיות מאושר צריך לרדת למטה, למרכז ה’אני’ שלו, ללב. אלוהים הוא מעבר לטוב ולרע, הוא נקי, טהור, ושם נמצא האושר. המתכון להשגת האושר הוא לשכוח את העבר ולהשתמש בו רק כדי ללמוד מהטעויות שעשיתם". 

אברהם גודל בא מבית מאוד דתי בירושלים, אולי כאן טמונה התשובה לכך שגם את תורת היוגה הוא לעיתים מקשר עם עולם היהדות. בספרו מתייחס אברהם גם למקורות יהודיים: "בספר תהילים פרק מ"ו פסוק י"א כתוב: ’הרפו ודעו כי אנוכי אלוהים’, משמעו כאן - החרישו ושקטו. אני, עצמי ואנוכי - יש להם אותה המשמעות. הרפו - זו הרפיה. כלומר, יש כאן גם מדיטציה וגם יוגה". 

 

באשר למוות, טען היוגי: "האדם עובר לממד אחר, שם הוא נח תקופה מסוימת וחוזר בגלגול נשמות בתור תינוק חדש, ואז הוא ממשיך את הדרך כדי לתקן את עצמו. בתוך האדם קיימים שני כוחות: השטני והאלוהי. האדם צריך להתגבר על הפן השטני ולעלות בדרגה, להיהפך לאלוהי".

אברהם גודל היה נוהג לזמזם שיר ישן מתקופת הפלמ"ח:

 

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: