מאת: סוואמי ויווקאננדה

תרגום: ד"ר אהוד בילו

הרבה מהמאבקים, והמחלוקות להם אנו עדים נובעים מנטייתנו לתקן את הזולת ואת העולם. הסיבה לכך היא הנטייה של המינד שלנו להתבונן החוצה ולא פנימה. אך כל מה שאנו יכולים לעשות זה לתקן את עצמנו ובאופן הזה להשפיע על העולם.
 
העני שרצה להיות עשיר והשד הכל-יכול
היה היה פעם אדם עני שרצה כסף. לימים שמע שאם יוכל לתפוס שד, יוכל לצוות עליו לספק לו כסף או כל דבר אחר שיחפוץ. לכן, השתוקק מאוד לתפוס שד. הוא יצא לחפש אחרי אדם שיוכל לתת לו שד. לבסוף, פגש בחכם שהיו לו כוחות קסם גדולים וביקש את עזרתו. שאל אותו החכם "מה תעשה עם השד?" השיב לו העני "אני מעוניין בשד שיעבוד עבורי, למד אותי כיצד אוכל לתפוש אחד. אני משתוקק לכך בכל מאודי". אבל החכם השיב לו "למה לך לסבך את חייך, לך הביתה".

 

למחרת היום חזר העני לחכם והחל לבכות ולהתחנן "תן לי שד. אני מוכרח שיהיה לי שד שיעזור לי". לבסוף קצה נפשו של החכם והוא אמר "הנה מילת הקסם בשבילך, חזור עליה והשד יופיע וכל שתאמר לו יעשה עבורך. אבל, היזהר שדים איומים הם והם חייבים להיות מועסקים כל הזמן. אם תיכשל במציאת עבודה עבורם, הם ייקחו את חייך". השיב העני "זה קל מאוד, אני יכול לספק לשד שלי עבודה לכל ימי חייו". לאחר מכן, הלך ליער וחזר על מילת הקסם פעמים אין ספור עד ששד גדול הופיע לפניו ואמר "אני השד, נכבשתי על ידי קסמיך אבל עליך להעסיקני כל הזמן. ברגע שלא תספק לי עבודה אהרוג אותך". אמר לו העני "בנה לי ארמון" השיב לו השד "זה כבר נעשה. הארמון כבר נבנה". "הבה לי כסף" אמר העני. "הנה כספך" השיב השד. "כרות יער זה ובנה תחתיו עיר". "זה כבר נעשה" אמר השד "משהו נוסף?" עכשיו החל האיש לפחד וחשב אינני יכול לתת לו דבר נוסף לעשות מאחר והוא מבצע הכל כהרף עין. אמר לו השד "תן לי עבודה נוספת, או שאני אוכל אותך ברגע זה".

 

מכיוון שהאיש לא הצליח למצוא לשד תעסוקה נוספת, הוא פחד מאוד והחל לרוץ עד שלבסוף הגיע לחכם ואמר "הו, אדוני הצל את חיי". שאל אותו החכם "מה קרה?" והאיש השיב "אין לי יותר תעסוקה לשד. כל עבודה שאני מטיל עליו הוא עושה בין רגע, ועתה הוא מאיים לאכול אותי חי במידה ולא אתן לו עבודה". או אז הגיע השד ואמר "אני אוכל אותך עכשיו" והתכונן לבלוע את האיש. הלה החל לרעוד והתחנן אל החכם שיציל את חייו. אמר החכם "אני אמצא דרך לחלץ אותך מזה. האם אתה רואה את הכלב בעל הזנב המסולסל ? שלוף חרבך במהירות חתוך את זנב הכלב ותן אותו לשד שיישר אותו". חתך האיש את זנב הכלב, נתן אותו לשד ואמר "ישר זאת עבורי". לקח השד את הזנב ולאט ובזהירות יישר את הזנב. אבל, ברגע שהניח לזנב הוא שב והסתלסל. הוא ניסה בעמל רב לישר את הזנב אך הזנב הסתלסל שוב ושוב ברגע ששחרר אותו.

כך המשיך במשך ימים רבים, עד אשר הותש כליל ואמר "מעולם לא נקלעתי לצרה כזו בימי חיי. אני שד ותיק וזקן, אך מעולם לא הייתי בצרה כזו. אני מוכן להתפשר אתך. אתה תניח לי ותשחררני ואני אניח לך ומבטיח לאפשר לך לשמור את כל אשר נתתי לך ולא לפגוע בך" האיש היה מסופק מאוד וקיבל את ההצעה.

עולם זה הוא כזנבו המסתלסל של הכלב. אנשים מנסים ליישרו מזה מאות בשנים אבל כאשר הם משחררים אותו, הוא מסתלסל שוב. כיצד זה יכול להיות אחרת?  עלינו ללמוד ראשית, לפעול ללא הצמדות ורק כך לא נהפך לפנטים. כאשר נדע שהעולם הוא זנבו המסתלסל של הכלב ושאף  פעם לא יתיישר, לא נגרר לפנטיות. אם בעולם לא הייתה פנטיות, דברים היו מתקדמים הרבה יותר טוב מעכשיו. שגיאה היא לחשוב שהפנטיות יכולה לתרום להתפתחות האנושות. ההיפך הוא הנכון, הפאנטיות מהווה גורם מפריע היוצר שנאה וכעס בין בני האדם, גורם להם להילחם האחד בשני והופך אותם לעוינים.

אנו חושבים שכל מה שאנו עושים וכל השייך לנו, הוא הדבר הטוב ביותר ומה שלא שלנו או שאיננו עושים, חסר ערך. לכן, זכרו תמיד את זנבו המסתלסל של הכלב, בכל פעם שיש לכם נטייה להיעשות פאנטיים. אל לכם לדאוג למצבו של העולם ולגרום לעצמכם נדודי שינה. העולם ימשיך להתקיים גם בלעדיכם. רק כאשר תמנעו מפאנטיות, רק אז תפעלו כהלכה. רק האדם המיושב בדעתו, הרגוע, בעל כוח שיפוט נכון, בעל עצבים שלווים, בעל סימפטיה ואהבה רק הוא מסוגל לבצע עבודה טובה, ובכך לעזור גם לעצמו.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: