מאת: שרי ראמאנה מאהארישי

תרגום: לילי בנטב

ח.  שרי באגאוואן מורה את הדרך באמצעותה ניתן למצוא את קרישנא בתוך הלב, על-ידי דבקות ועל-ידי ראיית הכל כהתגשמות האל עצמו. האם זוהי הדרך הנכונה למימוש העצמי? האין זה קל יותר לסגוד לבאגאוואן כפי שההכרה (המבחינה) תופשת אותו, מאשר לחפש את מה שמעבר למנטאלי, באמצעות החקירה המנטאלית "מי אני"?

מ.  כן, כשרואה אתה את אלוהים בכל, האם חושב אתה על אלוהים או אינך חושב? בוודאי צריך אתה לחשוב על אלוהים כדי לראותו בכל סביבך. המודעות לאלוהים בהכרתך (המרוכזת) הופכת לDHYANA- ו- DHYANAהיא שלב אחד לפני מימוש העצמי. מימוש עצמי אמיתי, יכול להיות רק של העצמי ולהתהוות רק בתוכו. אין הוא יכול להיות נפרד מהעצמי ו-DHYANA  חייבת לבוא קודם לכן. לא חשוב אם ה-DHYANA מכוונת אל אלוהים או אל העצמי, המטרה זהה. אינך יכול בשום אופן להימלט מהעצמי. רוצה אתה לראות את אלוהים בכל, אך לא בתוך עצמך? הכל אלוהים. וכי אינך חלק מהכל? בהיות עצמך אלוהים, האם מפליא הדבר שאלוהים הכל? זוהי השיטה המומלצת בשרי באגאוואטה וכן במקומות אחרים, על-ידי אנשים אחרים. אולם גם לצורך אימון כזה, זקוקים אנו למסתכל, לחושב, מי הוא!
ח.  כיצד ניתן לראות את אלוהים החודר לכל?
מ.  לראות את אלוהים, פירושו הוא להיות אלוהים. לגבי אלוהים לא קיים הכל העומד נפרד מעצמו, ושעליו לחדור לתוכו. לגביו רק הוא עצמו קיים.
ח.  האם עלינו לקרוא מדי פעם את ה-GITA?
מ.  תמיד.
ח.  מהו היחס שבין ה-JNANA ל-BHAKTI?
מ.  המצב הטבעי, הנצחי והבלתי נפסק של הישארות בעצמי, הוא JNANA. כדי להישאר בעצמי בלבד, יש לאהוב את העצמי. מאחר ואלוהים הוא באמת ובתמים העצמי, ממילא אהבת העצמי היא אהבת האלוהים וזהו BHAKTI. לכן JNANA ו- BHAKTIהם היינו-הך.
ח. כאשר אני עסוק ב-NAMA-JAPA במשך שעה או יותר, נופל אני לכעין תרדמה. כשאני מתעורר, או כאשר אני מבחין שה-JAPA שלי הופסקה, אזי אני מתחיל שוב בתהליך.
מ.  "כעין תרדמה", זה נכון, זה מצב טבעי. מפני שכעת מזדהה אתה עם האגו. אתה סבור שהמצב הטבעי דווקא מפסיק את עבודתך, מפני שכעת מזדהה אתה עם אגו, ולא כן. עליך לחזור ולהתנסות במצב זה, עד שתבין שזהו מצבך הטבעי. אזי תגלה שדווקא ה-JAPA היא משהו חיצוני שאינו שייך לך. למרות זאת, היא תמשיך ותפעל באופן אוטומטי. ספקותיך הנוכחיים נובעים מזהות מזויפת, כלומר, מהזדהותך עם ההכרה (המצטברת) שעסוקה ב-JAPA. JAPA פירושה היצמדות למחשבה אחת בלבד, כאשר כל שאר המחשבות מסולקות. זוהי מטרת ה-JAPA והיא מובילה לDHYANA-, המסתיימת במימוש עצמי או ב-JNANA.
ח.  כיצד עלי להמשיך ב- NAMA-JAPA?
מ. אסור להשתמש בשם אלוהים באופן מכני, שטחי וללא מסירות ואדיקות. כדי להשתמש בשם אלוהים צריך לקרוא לו ולהתייחס אליו בערגה ובכניעה ללא תנאי. רק לאחר כניעה זו, נעשה שם אלוהים למלווה תמידי של האדם.
ח.  היכן, אם כן, הצורך בחקירה וב-VICHARA?
מ. הכניעה מביאה לתוצאותיה, רק כאשר היא נעשית מתוך ידיעה מה פירושה האמיתי של כניעה. ידע כזה נרכש רק לאחר חקירה ומחשבה המסתיימים תמיד בכניעה עצמית. אין הבדל ביןJNANA לבין כניעה לאלוהים במחשבה, בדיבור ובמעשה. כדי שכניעה תהיה שלמה, עליה להיות ללא תנאי. החסיד אינו יכול להתמקח עם אלוהיו או לבקש טובות הנאה ממנו. כניעה מוחלטת כזו, כוללת הכל. זוהי JNANA  ו-VAIRAGYA, מסירות ואהבה.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: