כתבי מאסטרים

שרי טאילאנג סוואמי

שרי ראמאנה מהארישי

ניאנה יוגה - מי אני? רמאנה מהארישי הספר השלם

שרי רמאקרישנה פארמאהמסה

פאפהג’י

סוואמי ויווקאננדה

אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן

הקרמה והשפעתה על אופיינו
מתוך הספר "קרמה יוגה"
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סוואמי ויווקאננדה
תרגום: ד"ר אהוד בילו, לילי בנטב
#סוואמי ויווקאננדההמילה קרמה גזורה מהמילה "קרי" בסנסקריט, שפירושה "לעשות". כל פעולה היא קרמה. למעשה, פירושה של מילה זו היא השפעת הפעולות. כאשר משתמשים במילה זו מבחינה מטאפיסית פירושה לפעמים – השפעת פעולות העבר על ההווה. אולם, כאשר אנו משתמשים במילה "קרמה" בקרמה יוגה, הכוונה היא לעשייה בלבד.
מטרת האדם היא הדעת, זהו האידיאל הגבוה ביותר המוצג בפנינו על ידי הפילוסופיה המזרחית. לא עונג כי אם ידע הוא מטרת האדם, עונג ואושר מגיעים לקצם וטעות היא להניח שעונג הוא המטרה. הסיבה לכל האומללות שבעולמנו נובעת מהעובדה שהאדם בסכלותו הרבה חושב, שהאידיאל שלמענו יש להתאמץ הוא העונג. לאורך חייו, לאחר תקופה מסוימת, מתחיל האדם לגלות שהמטרה אליה הוא צועד היא הדעת, ולא ההנאה החולפת ושהוא לומד במידה שווה מהכאב והעונג כאחד. הללו משאירים רשמים על נשמתו של האדם, והשפעתם מעצבת את אופיו. אם תיקח את אופיו של אדם מסויים תיווכח לדעת שהוא מורכב מסך כל נטיותיו של האדם. כמו כן, תגלה שלסבל ולהנאה חלק שווה בעיצוב האופי, ולעיתים הסבל מורה חשוב אף יותר מההנאה. אם לומדים על דמויות מפורסמות מההיסטוריה הייתי אומר, שברוב המקרים הסבל לימדם יותר מההנאה, והעוני לימדם יותר מהעושר. הכישלונות שהיו מנת חלקם, הבעירו את האש הפנימית שלהם יותר מכל הצלחותיהם.

הידע טבוע באדם, לא קיים ידע הבא מבחוץ. כל הידע קיים בתוכנו. מה שאנו מכנים בשפת היום-יום "ידיעה", מכונה בצורה מדויקת על ידי הפסיכולוגיה "הסרת המעטה". כאשר אדם לומד, גילוי הדברים החדשים הינו למעשה הסרת המעטים מעל נשמתו, נשמה שהיא מכרה של ידע אין סופי. אנו אומרים שניוטון גילה את כוח המשיכה אך נשאלת השאלה, האם כוח המשיכה ישב באיזו פינה וחיכה לניוטון? כל זה היה קיים בתוך הכרתו וכאשר הגיע הרגע המתאים, הוא הוציא זאת החוצה. כל הידע שנגלה עד היום הופיע ממעמקי ההכרה. ספריית הידע האין סופי שוכנת בתוכך. העולם החיצוני הינו הגורם המביא אותך ללימוד הכרתך, אבל אובייקט הלימוד הוא תמיד הכרתך. נפילת התפוח נתנה לניוטון רעיון, והוא למד את הכרתו שלו דרכו. הוא ארגן מחדש את כל קשרי המחשבה הקודמים במוחו וגילה ביניהם קשרים חדשים, אשר אנו קראנו להם בשם "כוח המשיכה". כל זה לא קרה בתפוח או בדבר כלשהו במרכז כדור הארץ. כל הידע הגשמי או הרוחני קיים במחשב האדם.
במקרים רבים אין הידע נגלה. כלומר הוא קיים, אך מוסתר מעינינו. אנו אומרים שאנו לומדים כאשר המָעַטים המסתירים את הידע מוסרים מעינינו, והתקדמותנו בתהליך הלמידה מותנית בקצב הסרת המָעַטים. האדם שהמָעַטים הוסרו לגמרי מעל ידיעתו, הוא בעל ידע אינסופי. אנשים כאלה היו קיימים ואני מאמין שהם ילכו ויתרבו בעתיד.
הידע גלום בהכרה, כמו שאש גלומה באבן צור. רמז המעורר ומגרה את המחשבה או הרגש, פירושו חיכוך המוציא ידע זה החוצה. כך זה קורה עם כל הרגשותינו ופעולותינו, הדמעות והחיוכים, השמחות והצער, הבכי והצחוק, קללותינו תשבחותינו והאשמותינו. אנו נמצא את כל אלה בתוכנו, אם נלמד בסבלנות את עצמנו. כל אלה הוצאו החוצה מתוכנו באמצעות המכות הרבות הניחתות עלינו. התוצאה היא אנחנו עצמנו. כל המכות יחד נקראות קרמה - עבודה פעילות. מכל מכה פיסית או מנטלית הניחתת על הנשמה, אש ניצתת וחושפת את הכוח והידע של הנשמה עצמה. זו הקרמה במובן הרחב של המילה. אנו עושים קרמה כל הזמן. אני מדבר אליך זו היא קרמה, אנו הולכים זו היא קרמה, כל מה שאנו עושים פיסית או מנטלית זו היא קרמה וזה מטביע רישומו עלינו.
 
קיימות מספר פעולות גדולות שהן קובץ של פעולות קטנות. כאשר אנו עומדים מול הים ושומעים את המיית הגלים השוטפים את החוף אנו שומעים רעש גדול. אנו יודעים שגל אחד מורכב למעשה ממיליוני גלים קטנים, אשר כל אחד מהם משמיע רעש אותו אין אנו יכולים לשמוע. רק כאשר הם מתלכדים לגל גדול אנו יכולים להתחיל לשמוע אותם. באופן דומה, גם כל פעימת לב נפרדת היא פעולה. יש סוגי פעולה שאנו מרגישים והם מוחשיים עבורנו, אך באותה העת הם גם קובץ של מספר רב של פעולות קטנות ובלתי מוחשיות. אם אתה רוצה באמת להעריך אופיו של אדם, אל תתרשם מהופעתו המרשימה. כל טיפש יכול להראות פעם כגיבור, התבונן עליו בשעת פעולותיו השגרתיות ביותר אלה יצביעו בפניך באמת על דמותו של אדם גדול. הזדמנויות גדולות מעירות גם את הנחות שבבני האדם ויכולות להביאו לגדולה כלשהי, אבל נעלה באמת הוא זה שאופיו נעלה תמיד ונשאר כזה בכל הנסיבות שימצא בהם.
 
הקרמה היא הכוח העצום ביותר המשפיע על אופיו של האדם, והיא הכוח העצום ביותר שהאדם צריך להתמודד איתו. האדם למעשה הינו מרכז המושך לעברו את כל כוחות היקום. במרכז זה הוא מתיך כוחות אלה ושולח אותם החוצה בזרם גדול. מרכז כזה הוא האדם האמיתי, הכל יכול, והכל יודע. הוא מושך לעברו את היקום כולו, טוב ורע, אומללות ואושר, כל אלה זורמים אליו נאחזים בו והוא מעצב מהם את הזרם האדיר של נטיות הנקראות אופי ומשלח אותם החוצה. כפי שמצוי בו הכוח למשוך כל דבר, כך מצוי בו הכוח גם לשלוח.
כל הפעולות שאנו רואים בעולם, כל התנועות שבחברה האנושית וכל הפעולות שנעשות סביבנו הינן תצוגת המחשבות, התגלמות רצון האדם. המכונות והמכשירים השונים, הערים הספינות, והחיילים כל אלה הינם פשוט התגלמות רצון האדם.          
רצון זה הוא תוצאת אופי האדם, והאופי עצמו הינו תוצר הקרמה ובהתאם לקרמה מתגלם הרצון. האנשים בעלי כוח הרצון העצום שחיו בעולמנו, היו כולם נשמות אדירות בעלות כוח וכושר עבודה אדירים, כוח רצון שדי היה בו להפוך עולמות, כוח רצון שפיתחו על ידי עבודה שקדנית במשך דורות רבים. לא ניתן להשיג רצון כמו זה של ישו או של בודהה בתקופת חיים אחת, אנו יודעים מי היו אבותיהם, כמו כן יודעים אנו שאבותיהם לא העסיקו עצמם במיוחד בטובת האנושות. מיליוני נגרים כיוסף, אבי ישו, באו והלכו, ומיליונים נוספים עדיין חיים. מיליוני מלכים זוטרים כאביו של בודהה חיו בעולם. אם המקרה של ישו או בודהה הינו רק עניין של העברה תורשתית, כיצד נסביר את העובדה שנסיך זוטר זה, שיתכן שאף משרתיו שלו לא תמיד צייתו לו, הוליד צאצא שחצי עולם סוגד לו? כיצד נסביר את הפער בין הנגר ובנו, אשר מיליוני אדם עובדים אותו כאל? לא ניתן להסביר עובדות אלה על ידי תורת התורשה. מהיכן בא כוח הרצון האדיר של ישו או בודהה? מהיכן באה הצטברות זו של כוח? כוח זה היה חייב להצטבר במשך דורות, הוא הצטבר וגדל בהדרגה עד שהתפרץ לתוך החברה כישו או בודהה, והוא עדיין מתגלגל בתוכה עד עצם היום הזה.

כל זה נקבע על ידי קרמה, עבודה. אף אחד לא יכול לקבל דבר אלא אם כן הרוויח אותו בכוחות עצמו. זהו חוק נצחי. יתכן שמידי פעם אנו סוברים שלא כך הם פני הדברים, אבל במהלך הזמן אנו משתכנעים בכך. יתכן ואדם יתאמץ כל חייו להשיג עושר, וירמה אלפים למען מטרה זו, אך יוכח לבסוף שהוא אינו ראוי להיות עשיר וחייו יהפכו לו למטרד. אנו הולכים וצוברים דברים המשרתים את הנאותינו הפיסיות, אך רק השכר שאנו זכאים לו הוא באמת שלנו. הכסיל עשוי לקנות את כל הספרים בעולם ולאכסנם על מדפי ספרייתו אך הוא יהיה מסוגל לקרוא רק את הספרים שהוא ראוי להם. הקרמה שלנו יוצרת וקובעת את שאנו ראויים לו, ומסוגלים לקלוט בתוכנו. אנו אחראים למה שהיננו, ויש בנו הכוח להשיג את אשר אנו רוצים להיות. אם אנו תוצר של פעולותינו בעבר, אזי ברור שאנו יכולים להשיג את אשר אנו רוצים בעתיד, על ידי פעולותינו בהווה. מכאן, שעלינו לדעת כיצד לפעול. בוודאי תשאלו מה הטעם בללמוד כיצד לעבוד? הרי כל אחד מוצא לו דרך כלשהי לעבוד. אבל קיים מצב שבו מתבזבזות האנרגיות שלנו. הבהגווד גיטה אומרת שקרמה יוגה פירושה לפעול בחוכמה ובצורה מדעית. על ידי רכישת הידיעה כיצד לפעול ניתן להגיע לתוצאות הטובות ביותר. עליכם לזכור שמטרת הפעולה היא פשוט לחשוף את כוח ההכרה הקיים בנו לעורר את הנשמה. הכוח קיים בתוך כל אדם וכן הידע. הפעולות השונות משולות למכות שתפקידן לעורר ולהוציא אל הפועל ענקים אלה.

האדם פועל בגלל מניעים שונים. לא תיתכן פעולה ללא מניע. יש הרוצים תהילה ופועלים למענה, אחרים רוצים כסף ופועלים למען הכסף, יש כאלה הרוצים עוצמה ופועלים למען עוצמה, ויש הפועלים כדי להגיע לגן עדן והם עובדים למען זאת. הסינים למשל, רוצים לזכות בתואר שיוענק לאבותיהם המתים, מאחר ואיש אינו זוכה שם בתואר טרם מותו. למען האמת זו דרך טובה יותר משלנו. כאשר אדם בסין מצטיין במעשה מסוים נותנים תואר אצילות לאביו המת או לסבו המת. בני כתות איסלמיות מסוימות פועלים כל חייהם כדי שיבנה לזכרם קבר גדול לאחר מותם. אני מכיר כתות שמתחילות בבניית קבר לבן הכת מיד עם הולדתו של התינוק, בעיניהם זהו המעשה החשוב ביותר שעל האדם לעשות. ככל שהקבר גדול ומפואר יותר, כך המאמין אמור להיות מאושר יותר. אחרים פועלים בצורה של חרטה, הם עושים את כל המעשים הנלוזים ואז מקיימים מקדש, או נותנים משהו לכמרים, כדי לקבל פספורט לגן עדן. הם חושבים שצדקה זו תטהר אותם מחטאיהם והם יגיעו ישר לגן עדן, למרות חטאיהם. כאלה הם חלק מהמניעים השונים לפעולה.
 
כעת הבה נתבונן בעבודה, תכליתה היא הפעולה עצמה. הטובים מבני הארץ, ויש כאלה, עובדים לתכלית העבודה עצמה. אין התהילה מעניינת אותם, וגם לא השאלה האם יגיעו לגן עדן או לגיהינום. הם עובדים. הם עובדים רק כדי שטוב ינבע מפעולתם. קיימים אחרים, העוזרים לעניים ולאנושות. לאנשים אלה מניעים גבוהים יותר, הם מאמינים בעשיית הטוב ואוהבים את הטוב בדרך כלל. התשוקה לתהילה מביאה לעיתים רחוקות תוצאות מהירות. בדרך כלל מתממשת תשוקה זו, כאשר אנו זקנים וכאשר רוב חיינו חלפו. אם אדם פועל ללא מניעים אנוכיים, האם הוא משיג משהו?  התשובה היא כן, הוא משיג את הגמול הגבוה ביותר שקיים. חוסר אנוכיות הינו הגמול המשתלם ביותר, אלא שלרוב האנשים חסרה הסבלנות לתרגל זאת. חוסר אנוכיות משפיע לטובה גם על בריאותנו. אהבה, אמת ואי אנוכיות אינם דיבורים בלבד שמשתמשים בהם אנשי מוסר. כל אלה יוצרים את האידיאלים הגבוהים ביותר שלנו, כיוון שבתוכם שוכן גילוי של עוצמה וכוח. בתוך אדם המסוגל לעבוד חמישה ימים או אפילו חמש דקות, ללא מניע אנוכי ובלי מחשבה על העתיד, על עונש, גן עדן וכיוצא באלה, קיימת היכולת להיהפך לענק מוסרי רב עוצמה. קשה לעשות זאת, אך בעמקי ליבנו אנו יודעים את הערך והטוב הטמון בעבודה בלתי אנוכית.

ריסון עצמי מוחלט הינו ההתגלמות הגבוהה ביותר של כוח, יותר מכל פעולה אנוכית. מרכבה בת ארבעה סוסים עלולה לדהור ללא שליטה במורד הגבעה, או סוסיה יכולים להיות מרוסנים על ידי הרכב. מה היא הפגנת הרוח הגבוהה יותר, לשלוט בסוסים או להניח להם לדהור? פגז של תותח נורה, עף באוויר מרחק רב ולבסוף נופל. פגז אחר לעומתו, נורה ונבלם על ידי קיר. לחץ הבלימה יוצר חום רב. כל אנרגיה היוצאת החוצה ממניע אנוכי מתבזבזת לריק ואינה גורמת ליצירת כוח שיחזור אליך, אך אם האנוכיות נשלטת, היא תבוא לידי ביטוי בפיתוח כוח. השליטה העצמית, תגרום להפקת כוח רצון כביר שיצור ישו או בודהה. אנשים טיפשים אינם יודעים סוד זה, אך בכל זאת רוצים לשלוט באנושות. אפילו טיפש יכול לשלוט בעולם כולו אם יעבוד ויחכה. יחכה נא מספר שנים, ירסן נא את אותו רעיון טיפשי על שלטון וכאשר יעלם רעיון זה כליל, יהיה לו כוח רב. רובנו אינו מסוגל לראות מעבר לטווח של מספר שנים, כפי שחיות אינן יכולות לראות מעבר לכמה צעדים. מעגל קטן זהו עולמנו, אין לנו סבלנות להביט מעברו, וכך אנו נעשים בלתי מוסריים ומרושעים. אין לבוז אף לצורות הפעולה הנמוכות ביותר, אם אדם אינו מסוגל לטוב יותר, יפעל נא למען מטרות אנוכיות, למען תהילה ושם, אך עליו לנסות לנוע לקראת מניעים גבוהים יותר בעבודתו, ולנסות להבינם. "לעבוד יש לנו זכות, אך אין לנו זכות על פרי העבודה". הניחו לפירות העבודה, מדוע להתעניין בתוצאות העבודה? אם ברצונך לעזור לאדם מסוים, לעולם אל תחשוב על יחסו אליך. אם אתה רוצה לעשות עבודה גדולה וטובה, אל תחשוב על תוצאותיה.
 
באידיאל זה של עבודה, מתעוררים מספר קשיים. מצד אחד הכרחית פעילות אינטנסיבית, אנו חייבים לפעול תמיד. איננו יכולים לחיות אף רגע מבלי לפעול. אם כך מה קורה עם המנוחה? כאן אנו מתייחסים לצד אחר של החיים, מאבק ופעילות שאנו סובבים במהירות סביבם, ויש צד נוסף לחיים. שלווה, התבודדות, וויתור; הכל שקט מסביב, יש מעט מאוד רעש והתבלטות, קיים רק הטבע עם בעלי החיים, הפרחים וההרים. אף אחד משני אלה אינו מהווה תמונה מושלמת. אם אדם שהינו רגיל להתבודד, יבוא במגע עם מערבולת החיים, הוא לא יעמוד בכך, ויתמוטט בדיוק כמו שדג הרגיל לחיות במעמקי הים יתפרק לרסיסים כאשר יועלה לפני המים, כיוון שהוצא מאותה סביבה של לחצי מים גבוהים להם הותאם. אך האם יוכל אדם הרגיל להמולת החיים, לחיות בנוחות במקום שקט? קרוב לודאי שיסבול ואולי אף ישתגע. האדם האידיאלי הוא זה המוצא בבדידות ובשקט הגדולים ביותר, את הפעילות האינטנסיבית, ובתוך הפעילות האינטנסיבית את השקט והבדידות של המדבר. אדם זה גילה את סוד השליטה והגיע לשליטה עצמית. כשהוא הולך בתוך עיר גדולה וסואנת, הכרתו שקטה כאילו שהה במערה מבודדת ומנותקת מכל רעש, אך הוא פועל באינטנסיביות כל הזמן. זהו הרעיון של קרמה יוגה ואם הגעת לזה – למדת את סוד הפעולה.

כדי להגיע לתוצאות, עלינו ללמוד את סוד הפעולה הנכונה מתחילתה. עלינו לקבל את העבודות כפי שהן מופיעות, ובכל יום להיהפך לפחות ופחות אנוכיים. עלינו לבצע את העבודה המוטלת עלינו, ולמצוא את המניעים שלנו בעשותנו אותה. בשנים הראשונות נגלה שכמעט כל מניעינו ללא יוצא מן הכלל, הם אנוכיים, אבל עם ההתמדה, האנוכיות תלך ותקטן עד אשר יבוא יום ונוכל לבצע, באמת, עבודה בלתי אנוכית. הבה נקווה שיבוא יום במהלך מאבק חיינו, בו נעשה לבלתי אנוכיים לחלוטין וברגע שנגיע לזאת, כל כוחנו יהיה מרוכז, והידע שהיה מאז ומתמיד שלנו, יתגלה.
תגיות: