מאת: סוואמי ויווקאננדה

תרגום: ד"ר אודי בילו

כל הידע שלנו מבוסס על התנסות. בבסיסו של  אותו ידע, הנרכש על ידי חשיבה היסקית מהפרט אל הכלל או מהכלל אל הפרט, קיים הניסיון. האנשים מוצאים בקלות את האמת במה שמכונה מדעים מדוייקים, כיוון שהללו פונים אל התנסותו היחודית של כל בן אנוש. המדען אינו מבקש ממך להאמין בדבריו באופן עיוור. בהסתמכו על תוצאות מחקריו ועל נסיונותיו, הוא רוצה שנאמין למסקנותיו. באופן זה הוא פונה אל איזושהי התנסות אוניברסלית של האנושות. בכל מדע מדוייק קיים בסיס המשותף לכל האנושות לכן אנו יכולים להבחין מיד האם המסקנות המוצגות בפנינו הינן נכונות או שגויות. עכשיו נשאלת השאלה, האם  גם לדת יש גם בסיס כזה או לא? אני אענה על שאלה זו הן בחיוב והן בשלילה.
     
אם נתבונן על הדרך שבה נלמדת הדת ברחבי העולם, נמצא שהיא בדרך כלל מתבססת  על אמון ואמונה. ברוב המקרים נבדלות הדתות אחת מהשניה בתיאוריות השונות  בלבד, וזו גם הסיבה המסבירה את המריבות בין הדתות השונות. תאוריות אלו מבוססות על אמונה. אדם אחד טוען שהיקום נשלט על ידי ישות גדולה השוכנת מעל העננים והוא מבקש ממני להאמין ולסמוך על טענתו.
     
באותה המידה יתכן וגם אני מבקש מאחרים להאמין באי אלו מרעיונותי ואמונותי, והיה אם יבקשו ממני להציג הצדקות לרעיונותי, קרוב לוודאי שלא יהיו לי כאלו. זו הסיבה שבימים אלה יש לדת  ולפילוסופיה  הדתית שם רע. מתקבל הרושם שכל אדם מלומד סבור ש"דתות אלו הינן צרור של תאוריות החסרות קנה מידה שניתן לשפוט אותן לפיו. כל אדם מפיץ את רעיונותיו הפרטיים". עם כל זה קיים בדת בסיס של אמונה אוניברסאלית, השולט בכל התאוריות השונות ובמגוון הרעיונות של כיתות שונות בארצות שונות. על בסיס זה אנו מוצאים שגם כאן מסתמכים על התנסות אוניברסאלית.
     
אם תנתח תחילה את הדתות השונות בעולם,  תגלה שהן מתחלקות לשתי קבוצות: דתות עם ספר ודתות ללא ספר. אלו עם הספר הינן חזקות יותר ולהן מספר גדול יותר של מאמינים. הדתות ללא הספר  על פי רוב נעלמו מן העולם והחדשות שבינהן בודדות ולהן מספר מאמינים קטן ביותר. אף על פי כן אנו מוצאים הסכמה משותפת לכולן: שהאמיתות  אותן הן מלמדות הינן תוצאות  התנסויותיהם של אנשים מסויימים. הנוצרי מבקש ממך להאמין בדתו. הוא מבקש ממך להאמין בישו ולהאמין בו כהתגשמותו של אלוהים. להאמין באלוהים, בנשמה ובאפשרות לשפר את מצב הנשמה. אם תשאל אותו לנימוקיו הוא ישיב לך שזו אמונתו. אך אם תלך למקור הראשון של הנצרות תגלה שהוא מבוסס על התנסות. ישו אמר שהוא ראה את אלוהים, תלמידיו אמרו שהם הרגישו את אלוהים וכך הלאה. באופן דומה מתבסס הבודהיזם על התנסותו של בודהה. בודהה התנסה באמיתות מסוימות, ראה אותן, בא עימן במגע ישיר  והפיץ אותן לעולם. את אותו הדבר אנו מוצאים אצל ההינדים: הרישים או החכמים שכתבו את הספרים ההינדים, טוענים שהם התנסו באמיתות מסוימות ואת זה הם מפיצים.
     
באופן זה ברור שכל הדתות בעולם נבנו על בסיס אוניברסאלי אחד, בסיס איתן שעליו נשען כל הידע שלנו והוא ההתנסות הישירה.  כל המורים הגדולים  ראו את אלוהים; כולם ראו וחוו את נשמתם, הם ראו את העתיד של נשמתם ואת נצחיותם. הם הפיצו את אשר ראו. קיים בינהם הבדל אחד: ברוב  הדתות, במיוחד באלו בנות זמננו, ישנה טענה שלא ניתן להתנסות בהתנסויות אלו בזמן הנוכחי. התנסויות  ישירות אלו היו אפשריות להשגה על ידי מעטים בלבד שהיו מיסדי אותן דתות שנשאו אחרי כן את שמם. התנסויות אלו אינן ברות השגה כיום ולכן עלינו  לקבל עלינו את הדתות על סמך האמונה.
     
אני דוחה טענה זו מכל וכל. אם היתה איזו שהיא התנסות באיזה שהוא ענף של ידע, אזי מחויב המציאות הוא שהתנסות זו היתה אפשרית מליוני פעמים לפני כן, והיא תחזור על עצמה לנצח. בטבע מתקיים חוק קפדני של אחידות, ועל פי חוק זה - מה שקרה פעם אחת יחזור על עצמו תמיד.
     
המורים של מדע הרג’ה יוגה טוענים שהדתות מבוססות על התנסויות בזמנים קדומים, ולא זאת בלבד כי אם אדם אינו יכול להיות דתי עד שלא יחווה את אותן התנסויות בעצמו. רג’ה יוגה הינה מדע המלמד אותנו כיצד להשיג התנסויות אלו. אין הרבה תועלת לדבר על  הדת עד אשר ניתן להרגיש אותה. מדוע קיים בלבול כה גדול וכל כך הרבה מריבות ומאבקים התרחשו בשמו של אלוהים? שפיכויות  הדמים הגדולות ביותר בתולדות האנושות נעשו בשמו של אלוהים יותר מאשר בגלל כל סיבה אחרת, כיוון שאנשים מעולם לא הלכו אל המקור הראשוני;  הסכמה מנטאלית למנהגי אבותיהם ספקה אותם, והם חפצו שאחרים ינהגו כמותם. איזו זכות יש לאדם לאמר שיש לו נשמה אם הוא לא מרגיש אותה? איזו זכות יש לאדם לאמר שיש אלוהים אם הוא לא רואה אותו? אם אלוהים אכן קיים אנו חייבים לראות אותו; אם  הנשמה אכן קיימת אנו חייבים לתפוש אותה. אחרת עדיף לא להאמין כלל ועדיף להיות אתאיסט  גלוי לב מאשר מאמין צבוע.
     
הרעיונות המודרנים של ההשכלה דוגלים בדעה שהדת, המטאפיסיקה וכל החיפושים אחרי ישות עליונה הינם חסרי תועלת מחד, ומאידך נראים הרעיונות העוסקים במטאפיסיקה ואלוהים כחסרי כל בסיס בעיני המשכילים למחצה. הערך היחידי שהם מוצאים בחיפושים אלו הוא שהם מספקים מניע חזק לעשיית טוב לעולם. אנשים המאמינים באלוהים הופכים לטובים ומוסריים ובאופן זה נעשים אזרחים טובים יותר. כשאנו רואים שכל מה שהם לומדים הוא להאמין בבליל נצחי של מילים החסרות כל תוכן ממשי, איננו יכולים להאשימם בדבר.  האם הם יכולים לחיות  על סמך מילים בלבד?  אם הם אכן היו יכולים לחיות כך, לא היתה נותרת בי כל אהדה לטבע האנושי. האדם רוצה באמת וחפץ להתנסות בה בעצמו. כתבי הוודות אומרים שרק כאשר האדם הבין את האמת, נוכח בה והרגיש אותה בעומק ליבו יעלמו כל הספקות מליבו, החשכה תעלם וכל מה שלא ברור יתבהר. "אתם ילדי הנצח, אפילו עבור אלו השוכנים במישור הגבוה ביותר נמצאה הדרך. קיימת דרך החוצה מכל החשכה הזו, והדרך היא על ידי תפישת זה השוכן מעבר לכל חשכה. לא קיימת כל דרך אחרת".
     
מדע הרג’ה יוגה מציע לאנושות שיטה מעשית, שפותחה באופן מדעי, להשגת אמת זו. לכל מדע חייבת להיות דבר ראשון שיטת חקירה משלו. אם הנך חפץ להיות אסטרונום אך כל מה שאתה עושה הוא לשבת על הרצפה ולצעוק "אסטרונומיה, אסטרונומיה!" לעולם לא תהיה אסטרונום. אותו הדבר נכון גם לגבי כימיה. חייבת להיות לה שיטה מסויימת המתאימה לה. אתה חייב ללכת למעבדה לקחת חומרים שונים, לערבב אותם, לבחון אותם, לערוך בהם ניסויים שונים וכתוצאה מכך ירכש הידע של הכימיה. אם הנך חפץ להיות אסטרונום אתה חייב ללכת למצפה, לקחת טלסקופ וללמוד על הכוכבים והפלנטות. אז תהפוך לאסטרונום. כל מדע חייב שתהיה לו שיטת חקירה משלו. אני יכול לנאום לכם אלפי נאומים, אך הם לא יהפכו אותכם לאנשים מאמינים אם לא תלכו לפי השיטה. אמת זו הופצה על ידי כל החכמים בכל הארצות בכל הדורות. היא הופצה על ידי אנשים טהורים ולא אנוכיים, שכל מטרתם היתה להיטיב עם העולם. כולם טענו שהם מצאו אמיתות מסויימות גבוהות יותר מהמקום אליו יכולות להביא אותנו ההתנסויות החושיות, ויש להם הוכחות לכך. הם מבקשים מאיתנו לקחת על עצמנו משמעת פנימית ולתרגל בכנות. אם לאחר שנתרגל לא נמצא אמת גבוהה זו,  תהיה לנו הזכות לטעון שאין אמת בטענתם.  איננו נוהגים בהיגיון אם אנו כופרים בטענותיהם לפני שבדקנו אותן בצורה מעשית. לכן עלינו לעבוד בנאמנות, להשתמש בשיטות המתוארות והאור יופיע.
     
אנו משתמשים בהכללה לשם רכישת ידע וההכללה מבוססת על התבוננות. ראשית אנו מתבוננים על העובדות, אחר כך מכלילים אותן ואז על סמך זה אנו מסיקים מסקנות ומנסחים עקרונות. הידע של טבעו הפנימי של האדם,  עולם המחשבות, ההבנה של המיינד, לעולם לא יכולים להיות מושגים עד אשר פיתחנו את יכולת ההתבוננות פנימה. קל למדי לבחון את העובדות בעולם החיצוני  כיוון שלשם כך הומצאו מכשירים רבים. לעומת זאת לא הומצא שום מכשיר שיעזור לנו להתבונן בעולם הפנימי. למרות זאת ברור לנו שכדי שיהיה לנו מדע אמיתי אנו חייבים להתבונן. כל מדע יהיה חסר תקווה ללא  בדיקה מתאימה וישאר בגדר תאוריה בלבד. זו גם הסיבה שמאז ומתמיד רבים הפסיכולוגים בינם לבין עצמם, למעט אלו שמצאו לעצמם אמצעי התבוננות.
     
מדע הרג’ה יוגה מציע לנו תחילה אמצעים להתבוננות ברמות הפנימיות. המכשיר הינו המיינד בעצמו. כאשר הכוח של תשומת הלב מכוון ומונחה כראוי לתוך העולם הפנימי, הוא ינתח את מסתורי המיינד ויאיר עבורנו את העובדות. כוחות המיינד הינם כמו קרני אור מפוזרות. כאשר מרכזים את הקרניים הן מאירות.  אלו הם אמצעי הידע היחידים שלנו, וכל אחד עושה שימוש באמצעים אלו הן בעולם החיצוני והן בעולם הפנימי. אבל את אותה הבחנה דקה שבה משתמשים המדענים כדי לצפות על העולם החיצוני, צריכים הפסיכולוגים לכוון לעולם הפנימי;  ונדרש תרגול רב כדי להצליח לעשות זאת. מאז ילדותנו למדו אותנו להטות את תשומת ליבנו לדברים שקיימים בעולם החיצוני, אך לעולם לא לדברים הקיימים בעולם הפנימי. לפיכך לרובינו אבדה כמעט לחלוטין יכולת ההתבוננות למנגנון הפנימי. זו עבודה קשה מאוד להפנות את המיינד פנימה, להפסיק את הסתכלותו החוצה, ואז לרכז את כל כוחותיו  ולהשליך אותם לתוך המיינד עצמו כדי לדעת את טבעו ולנתח אותו.  עם זאת זו היא הדרך היחידה למשהו שידמה לגישה מדעית לנושא.
     
מה התועלת הצומחת מידע מסוג זה? דבר ראשון הידע הינו השכר הגבוה ביותר של הדעת, ושנית ישנה גם תועלת מעשית מכך. הידע הזה יסלק את כל יסורינו. כאשר האדם מנתח את הכרתו, הוא נפגש פנים אל פנים עם משהו נצחי שלעולם לא יהרס, שטבעו הוא טהור ומושלם. אחרי כן לא ידע  יותר האדם אומללות  ויהיה מאושר תמיד. כל האומללות  שלנו נובעת  מהפחד ומתשוקות לא מסופקות. כאשר יגלה האדם שהוא לעולם לא ימות, הוא יפסיק, אחת ולתמיד, לפחד מהמוות. כאשר הוא ידע שהוא מושלם לא יהיו לו יותר תשוקות שוא. כאשר שני הגורמים האלו לא יהיו  קיימים יותר, לא יהיה קיים יותר הסבל והאדם יחווה  אושר עילאי אפילו בגוף זה.
     
קיימת שיטה אחת בלבד שבעזרתה ניתן להשיג ידע זה, וזאת על ידי הריכוז. הכימאי, לדוגמא, מרכז במעבדה את כל האנרגיות של  הכרתו לנקודה אחת ומכוון אותן אל החומרים אותם הוא מנתח, וכך הוא מגלה את סודותיהם. האסטרונום מרכז את כל האנרגיות של הכרתו ודרך הטלסקופ הוא מרכז אותן על השמים; והשמש, הירח והכוכבים מגלים לו את סודותיהם. ככל שאני מרכז את מחשבותי טוב יותר על  הנושא שאני מעביר לכם, כך אני יכול לשפוך עליו יותר אור. ככל שאתם מרוכזים טוב יותר בזמן שאתם מקשיבים לי, תקלטו את דברי בבהירות רבה יותר.
     
כיצד הושג כל הידע בעולם אם לא על ידי ריכוז כוחותיו של המיינד? העולם מוכן למסור לנו את סודותיו אם רק נדע כיצד להקיש על הדלת, כיצד לתת את המכה הנחוצה. העוצמה והכוח של המכה באים דרך הריכוז. אין גבול לכוח המיינד של האדם.  ככל שמרכזים יותר את המיינד כך מביאים יותר כוח לנקודה אחת. וזה כל הסוד.
     
קל מאוד לרכז את המיינד על עצמים חיצוניים, כיוון שכיוון התנועה הטבעי של  המיינד הוא החוצה. אך זה לא כך כשעוסקים בדת, בפסיכולוגיה או במטאפיסיקה. כאן הנושא והנשוא אחד הם. נושא הריכוז הוא פנימי, והוא המיינד עצמו. הכרחי ללמוד את המיינד בעצמו והמיינד לומד את המיינד. אנו יודעים שאחד הכוחות של המיינד נקרא השתקפות. אני מדבר אליך ובאותו הזמן אני עומד מהצד כאילו אני אדם נוסף היודע ושומע  את דברי. אתה עובד וחושב באותו הזמן, בזמן שחלק מהכרתך ניצב מהצד ורואה על מה אתה חושב.  צריך לרכז את הכוח של המיינד ולהפנות אותו חזרה כלפי עצמו. המיינד המרוכז יחדור לתוך סודותיו הכמוסים ביותר, בדיוק כפי שקרני השמש חושפות את המקומות האפלים ביותר. באופן זה נגיע לבסיס האמונה, אל הדת האמיתית. אנו נתפוש בעצמנו האם הנשמה אכן קיימת או לא, האם החיים קיימים לרגעים מספר או לנצח, האם אלוהים קיים. כל אלו יתגלו בפנינו.
     
זה מה שהרג’ה יוגה מציעה ללמד. כל מטרת הלימוד של הרג’ה יוגה היא להראות לנו כיצד לרכז את המיינד; אחר כך כיצד לגלות את המקומות הנסתרים ביותר בנפשנו, כיצד להכליל את התכנים שאנו מגלים ולעצב את מסקנותינו  מתוכם. היא אף פעם לא שואלת מה היא אמונתנו - האם אנו מאמינים או אתאיסטים, האם אנו נוצרים, יהודים או בודהיסטים. כולנו בני אדם וזה מספיק לצורך הענין. לכל אדם יש את הזכות ואת הכוח לחפש לעצמו  אמונה. לכל אדם יש את הזכות להגות בשאלה למה? וכמו כן יש לו את הזכות למצוא את התשובה לכך בעצמו - אם הוא רק יטרח למען עצמו.
     
עד כאן אנו רואים שכדי ללמוד רג’ה  יוגה  אין צורך באמונה מיוחדת. "אל תאמין בדבר עד שתיוכח בו בעצמך" - זה מה שהיא מלמדת אותנו. האמת אינה זקוקה למשען כדי  לעמוד יציבה. האם אתה סבור שהעובדות הקימות במצב של ערות  דורשות  איזה שהם חלומות או דמיונות כדי  להוכיח את אמיתותם? בוודאי שלא. לימוד הרג’ה יוגה נמשך זמן רב ודורש תרגול מתמיד. חלק מהתרגול הוא פיסי אך ברובו מנטאלי. כשנתקדם נגלה את הקשר ההדוק בין המיינד לגוף. אם אנו מאמינים שהמיינד אינו אלא רובד עדין יותר של  הגוף, ושהמיינד משפיע על הגוף, אז הגיוני הוא שהגוף חייב לפעול בהתאם למיינד. אם הגוף נעשה חולה גם המיינד  נעשה חולה. אם הגוף בריא המיינד נשאר בריא וחזק. כאשר אדם מתרגז המיינד הופך חסר מנוחה, וכשהמיינד  חסר מנוחה הגוף גם הוא הופך לחסר מנוחה. אצל רוב האנושות המיינד נמצא כמעט לגמרי תחת שליטתו של הגוף, משום שהמיינד לכשעצמו מפותח מעט מאוד. רוב  רוב בני האדם מרוחקים מעט מאוד מהדרגה של החיות, ובמקרים רבים רואים שכוח השליטה שלהם גבוה רק  במעט מזה של החיה. יש לנו מעט מאד שליטה על המיינד. עלינו לקבל עזרה מהצד הפיסי כדי להשיג שליטה במיינד ובגוף, כדי שנוכל לפקד עליהם. כאשר אנו שולטים במידה  מספקת בגוף אנו יכולים להתחיל לנסות להשפיע על המיינד. כשנצליח להשפיע המיינד נוכל להביא אותו תחת שליטתנו, לגרום לו לעבוד לפי רצוננו ולהכריח אותו לרכז את כוחותיו לפי רצוננו.
     
הרג’ה  יוגי מתייחס לעולם החיצוני כהתגלמותו הגסה של העולם הפנימי, העדין. המעודן הינו תמיד הסיבה והגס הוא התוצאה. כך שהעולם החיצוני הוא התוצאה והפנימי הוא הסיבה. לפיכך הכוחות החיצוניים אינם אלא הרובדים הגסים והכוחות הפנימיים הם הרובדים העדינים של אותו הדבר. אותו אדם שלמד וגילה כיצד לשלוט בכוחות הפנימיים,  יוכל לשלוט בכל הטבע. המשימה שהיוגי מציב לעצמו  היא לא פחות מאשר להיות המאסטר של היקום כולו, לשלוט בטבע כולו. היוגי רוצה להגיע לאותה נקודה שבה לא  ישפיעו עליו יותר אותם חוקים המכונים על ידינו חוקי הטבע, ושמנקודה זו הוא יוכל ללכת אל מעבר להם. אז הוא יהיה המאסטר של הטבע כולו, הפנימי והחיצוני. ההתפתחות והתרבות של הגזע האנושי משמעותן פשוט  שליטה בטבע.

גזעים שונים הגיעו בדרכים שונות לשליטה בטבע. כפי שבחברה אנשים מסויימים רוצים לשלוט בטבע הפנימי ואחרים חפצים לשלוט בטבע החיצוני, כך זה גם בין הגזעים השונים.  ישנם כאלה הטוענים שעל ידי שליטה בטבע הפנימי אנו מגיעים לשליטה בכל, וישנם כאלה הטוענים שדרך השליטה בטבע החיצוני אנו שולטים בכל. בסופו של דבר שתי הגישות נכונות כיוון שלמעשה לא קיימת בטבע חלוקה  בין החיצוני והפנימי. חלוקות מסוג זה הינן מגבלות דמיוניות שמעולם לא היו קיימות באמת. זה שפונה החוצה  וזה שפונה פנימה יפגשו בסופו של דבר באותה הנקודה, וזה יקרה כאשר שניהם יגיעו לגבול הידע שלהם. ממש כפי שפיסיקאי שמגיע לקצה הידע שלו מגלה שהידע שלו גולש למטאפיסיקה, כך גם המטאפיסיקאי  מגלה שההגדרות המפרידות בין מיינד וחומר אינן אלא הבדל לכאורה, שלבסוף נעלם גם הוא.

מציאת האחדות בכל הינה המטרה והסוף של כל המדעים. האחד שמתגלה כריבוי והאחד שהריבוי הוא תוצאתו. הדרך שהרג’ה יוגה מציעה היא להתחיל מהעולם הפנימי, על ידי כך ללמוד את הטבע הפנימי ודרך לימוד זה להגיע לשליטה  הן על הטבע הפנימי והן על הטבע החיצוני. שיטה זו מבוססת על ניסיון עתיק מאוד וזה  היתרון החזק המיוחד של הודו, אך גם לעמים אחרים יש ניסיון דומה. בארצות המערב התיחסו לידע מסוג זה  כאל תורת הנסתר, ואנשים שעסקו בידע זה בעבר ותרגלו אותו הוצאו להורג  או הועלו על  המוקד לאחר שהואשמו בכישוף. מסיבות מסוימות נפל הידע הזה בהודו לידי אנשים שהרסו תשעים אחוז ממנו ואת השארית שמרו בסודי סודות. כיום ניתן למצוא בארצות המערב רבים המכנים את עצמם מורים, אך אלו גרועים יותר מההודים כיוון שהאחרונים ידעו לפחות משהו בעוד שאותם פרשנים מודרנים אינם יודעים כלום.
     
יש לדחות ולהרחיק משיטה זו של יוגה כל מה שמוגדר כסודי ומסתורי. העוצמה היא המדריך הטוב ביותר בחיים. בדת, כמו בשאר תחומי החיים, הרחק מעליך כל דבר המחליש אותך ואל תתעסק איתו כלל וכלל. המסתוריות הממוסחרת מחלישה את מוח האדם. היא כמעט הרסה את אחד המדעים הנהדרים ביותר, היוגה. מאז שהיא התגלתה, לפני למעלה מארבעת אלפים שנה,  נכתבה היוגה בשלמות, נוסחה בשלמות וכך הופצה בהודו. עובדה בולטת היא שככל שהפרשן מודרני יותר, כך הוא עושה שגיאות גדולות יותר וככל שהכותב קדום יותר כך הוא הגיוני יותר. רוב הכותבים המודרנים מדברים על כל סוגי המסתורין. באופן זה נפלה היוגה  לידיהם של מספר אנשים שהפכו אותה לסודית במקום לפרסם אותה במלואה לאור היום ובעקבות זאת אבדה ההבנה. אותם אנשים ששמרו את היוגה בסוד נהגו כך כדי לשמור את הכוח לעצמם.                
     
ראשית, במה שאני עומד ללמד אין שום דבר מסתורי. אני אומר לכם את המעט שאני יודע ואנסה להסביר זאת זאת טוב ככל שאוכל. היכן שלא אדע  להסביר אומר לכם בפשטות מה אומרים הספרים על הנושא. עליכם להשתמש בהבנתכם ובכוח השיפוט שלכם כיוון שזו שגיאה להאמין באופן עיוור. עליכם ללמוד מהתנסות האם הדברים אכן קורים או לא. עליכם ללמוד מדע זה בדיוק באותו אופן בו הייתם לומדים מדע אחר. אין בו כל סכנה או מיסתוריות. כל עוד זו אמת עליה להיות מופצת ברחובות לאור היום. כל ניסיון  לאפוף דברים אלו במעטה של סודיות טומן בחובו סכנה גדולה.
     
לפני שנמשיך הלאה, אספר לכם עכשיו מעט על  פילוסופית הסאמקהיא שעליה מבוססת כל הרג’ה יוגה. לפי פילוסופיית הסאמקהיא מתהווה תהליך ההתבוננות בצורה הבאה: הרשמים מהאוביקטים החיצוניים  מועברים על ידי אמצעים חיצוניים אל מרכזי המוח המתאימים להם, המכונים גם אברים. מרכזים אלו מעבירים את הרשמים אל המיינד. המיינד מעביר את הרשמים אל החושים הקובעים, ומהם מקבלת אותם הנשמה, הפורושה. אז מתבצעת התפישה. בשלב הבא מעבירה הפורשה פקודה חזרה למרכזים המוטורים שיפעלו לפי הנחוץ. מלבד הפורשה, שהיא יוצאת מן הכלל, כל השאר הינם חומריים בדרגות שונות; בעוד שהמיינד עשוי מדרגת חומר עדינה יותר מאשר האיברים החיצוניים. החומר ממנו עשוי המיינד נעשה גס יותר ומעצב את הטאנמאטראס. זה נעשה גס יותר ומעצב את החומר החיצון. זו היא הפסיכולוגיה  של סמקהיא. ההבדל היחידי שקיים בין האינטלקט לחומר הגס החיצוני הינו בדרגה. הפורשה הינה החלק האינטליגנטי היחידי. המיינד הינו רק כלי בידי הנשמה בעזרתו היא תופשת  את האוביקטים החיצוניים.
     
מיקוד המיינד משתנה ללא הרף, כשהוא נודד מנושא אחד לשני. לעיתים נצמד המיינד לאיבר אחד לפעמים לכמה ולפעמים לאף אחד.  אם לדוגמא אני מקשיב לתקתוק השעון בתשומת לב רבה, לא אראה כלום למרות שעיני פקוחות. זה  מצביע על כך שהמיינד לא היה קשור לאיבר הראיה אלא לאיבר השמיעה. לפעמים המיינד  מקושר לכל אברי החושים בו זמנית. למיינד יש את הכוח החוזר, המאפשר לו להתבונן פנימה אל תוך מעמקיו. את הכוח הזה שואף היוגי להשיג. היוגי מנסה להבין מה קורה בתוכו על ידי ריכוז כוחות המיינד והפנייתם פנימה. זה לא עניין של אמונה אלא תוצאה של בדיקה שנעשתה על ידי פילוסופים מסויימים. פסיכולוגים מודרנים אומרים לנו שהעיניים אינם איבר הראיה, אלא שאיבר הראיה נמצא למעשה באחד ממרכזי העצבים במוח, וכך גם לגבי שאר החושים. הם גם אומרים לנו שמרכזים אלו עשויים מאותו החומר ממנו עשוי המוח עצמו. גם הסאמקהיא אומרת לנו את אותו הדבר, רק  שהראשונים מתבססים על הצד הפיסי והאחרונים על הצד הנפשי, ועדיין שתי הגרסאות טוענות למעשה את אותו הדבר.
     
שדה החקירה שלנו שוכן מעבר לכך. היוגי מציע לנו להשיג את רמת התפישה העדינה בה הוא יכול לחוש בכל הרבדים המנטאלים השונים. חייב להיות מצב תפישה מנטאלי בו אנו תופסים את כל הרבדים. אנו יכולים להרגיש, כיצד ברגע שאיבר חיצוני בא במגע עם עצם מסויים מתעוררת בתוכנו תחושה, וכיצד אותה תחושה נישאת על ידי עצב ספציפי אל מרכז העצבים, כיצד המוח קולט זאת וכיצד הוא מפנה זאת  לחוש מוגדר, וכיצד זה האחרון מוביל את אותה תחושה אל הפורושה. יש להתבונן על כל השלבים הללו אחד אחרי השני. כפי שכל מדע דורש הכנות מסויימות ויש לו את השיטות המיוחדות לו, שיש ללכת לפיהן לפני שניתן להבין את המדע עצמו, כך זה עם הרג’ה יוגה.
     
יש צורך ליצור הרגלים מסויימים כגון אלו של האכילה. עלינו להשתמש באותו מזון המביא אותנו לדרגת המיינד הטהורה ביותר. אם תלך לגן חיות תגלה את ההוכחה לכך ברגע. תראה את הפיל, חיה עצומת מימדים אך שלווה ועדינה; ואם תלך להביט בכלוב של האריה והנמר תמצא אותם חסרי מנוחה. כך תראה מה גדול ההבדל שנוצר על ידי המזון. כל הכוחות הפועלים בגוף מיוצרים על ידי המזון. אנו רואים זאת בכל יום. אם תתחיל לצום ראשית יחלש גופך והכוח הפיסי יסבול. אחרי מספר ימים יסבול גם הצד המנטאלי. בהתחלה יחלש הזיכרון ואז יגיע רגע בו לא תהיה מסוגל לחשוב, ועוד פחות מזה להסיק מסקנות. אם כך עלינו להשגיח איזה סוג מזון אנו אוכלים בהתחלה, וכאשר נתחזק מספיק והתרגול שלנו יהיה מתקדם מספיק, לא יהיה  לנו צורך יותר לשים לב על היבט זה. כאשר הצמח גדל יש להקיפו בגדר כדי לסוכך עליו, אך כאשר הוא הופך לעץ אפשר לסלק את הגדר אז הוא מסוגל להתייצב מול כל סוג איום.
     
יוגי צריך להימנע משתי הקיצוניות - הנאות יתר ונזירות. עליו להימנע מלצום ומלענות את גופו. מי שנוהג כך, אומרת הגיטה, אינו יכול להיות יוגי. מי שצם, מי שנשאר ער, מי שישן יותר מידי, מי שעובד יותר מידי, מי שלא עובד כלל - אף אחד מאלו אינו יכול להיות יוגי.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: