מאת: שרי ראמאנה מהארישי

תרגום: לילי בנטב

ח.  החיפוש אחר אלוהים מתנהל מאז ומעולם, זה עידן ועידנים. האם נאמרה כבר המילה האחרונה בנושא?
מ.  (שומר על שתיקה, זמן-מה).
ח.  (נבוך) האם עלי לראות את שתיקתו של באגאוואן    כתשובה לשאלתי?
מ.  כן. MOUNA (שתיקה) היא ה- SVARUPA, והרי נאמר: "האמת של ברהמן העליון ביותר, נאמרת באמצעות השתיקה המשכנעת".
ח.  נאמר שבודהא התעלם מחיפושים מסוג זה, אחר האלוהים.
מ.  ולכן נקרא בשם SUNYA-VADIN (נהיליסט). למעשה, בודהא העסיק עצמו יותר בהכוונת האדם המחפש, אל ההתנסות באושר העדנים כאן ועכשיו, מאשר בשיחות אקדמיות ולמדניות על אלוהים וכו’.
ח.  אלוהים מתואר כמוגשם וכבלתי מוגשם. בתור מוגשם, מכיל הוא את העולם כחלק מישותו. אם אכן כך הדבר, אנחנו כחלק מעולם זה, צריכים היינו לדעת בקלות רבה את האלוהים בצורתו הגשמית.
מ.  דע את עצמך בטרם תנסה להסיק מסקנות לגבי טבע האלוהים והעולם.
ח.  האם ידיעתי את עצמי, פירושה ידיעת האלוהים
מ.  כן, אלוהים נמצא בתוכך.
ח.  אם כן, מה עומד בדרכי לדעת את עצמי או את אלוהים?
מ.  הכרתך חסרת המנוחה ודרכיך הנלוזות.
ח.  אני יצור חלש. מדוע, אם כן, אין כוחו העליון של האל, המצוי בתוכי, מסיר את המכשולים מדרכי?
מ.  כן, הוא יסיר, אם אכן משתוקק אתה לכך.
ח.  מדוע אין הוא יוצר תשוקה כזו בתוכי?
מ.  היכנע לו.
ח.   אם אכנע לו, האם אין צורך בתפילה?
מ.  הכניעה עצמה הינה תפילה רבת עוצמה.
ח.  וכי לא מן הדין הוא, להכיר את טבעו לפני שאדם נכנע לו?
מ.   אם מאמין אתה שאלוהים יעשה את כל שאתה רוצה שיעשה למענך, אזי היכנע לו, או הנח לאלוהים ודע את עצמך.
ח.  האם האלוהים או ה-GURU דואגים לי?
מ.  אם מחפש אתה אחר אחד מהם - למעשה אין הם שניים מפני שהם היינו-הך - הייה סמוך ובטוח שהם דואגים לך יותר משיכול אתה אי-פעם לדמין.
ח.  ישו המשיל את המשל על המטבע האבוד, שהאישה חיפשה עד אשר מצאה אותו.
מ.  כן, דבר זה מייצג בצורה נאותה את האמת שאלוהים או ה-GURU מחפש תמיד את התלמיד הכן והרציני. אילו היה המטבע חסר ערך, אזי לא הייתה האישה מחפשת זמן רב כל כך. האם מבין אתה מה פירוש הדבר? זה שמחפש את אלוהים צריך להיות בעל תכונות מתאימות כגון מסירות וכו’.
ח.  אך לא תמיד יכולים אנו להיות בטוחים כי אכן אלוהים מרעיף עלינו מחסדו.
מ.  אם ההכרה הבלתי בשלה אינה חשה בחסד האלוהי, אין פירוש הדבר שהחסד האלוהי חסר. חסרון כזה יצביע על כך שאלוהים הינו חסר חסד לפעמים, ופירושו של זה הוא, שאלוהים חדל להיות אלוהים.
ח.  האם דומה כל זה לאמרתו של הצלוב: "בהתאם לאמונך, כך יעשה לך"?
מ.  בדיוק כך.
ח.  נאמר לי שבאופאנישאדים כתוב שרק זה אשר ה-ATMAN בוחר בו, יכול לדעת את ה-ATMAN. מדוע, אם כן, צריך ה-ATMAN לבחור? ואם בוחר הוא, מדוע באדם מסויים דווקא?
מ.  כשהשמש עולה, לא כל הניצנים פורחים. רק חלק מהם נפתחים. וכי מאשים אתה בכך את השמש? אך הניצן כשלעצמו, אינו יכול לפרוח ללא אור השמש.
ח.   האם נכון לומר, שעזרת ה-ATMAN נחוצה, מפני שה-ATMAN הוא זה אשר   עטף עצמו בצעיף, ה-MAYA
מ.  אפשר לומר כך.
ח.  אם ה- ATMAN עטף עצמו בצעיף, האם לא מן הדין הוא שה-ATMAN  
עצמו יסיר צעיף זה?
מ.  הוא אכן יעשה זאת. ראה ובדוק עבור מי הוא צעיף זה.
ח.  מדוע עלי לבדוק? שיסיר ה-ATMAN בעצמו את הצעיף!
מ.  אם ה-ATMAN הוא זה שמדבר על הצעיף, אזי ה-ATMAN הוא זה שיסירו.
ח.  האם אלוהים הוא אישי?
מ.  כן. הוא תמיד הכינוי הראשון, האני, ותמיד עומד לנגד עיניך (בתוכך). רק מפני שמעדיף אתה דברים ארציים, נראה האלוהים כאילו נסוג אל הרקע. אם תוותר על הכל ותחפש רק אותו, ישאר הוא לבד כאני, כעצמי.
ח.  בהתאם ל-ADVAITA מתגלה המצב הסופי של מימוש העצמי, כאיחוד המוחלט עם אלוהים ובהתאם ל-VISISHTADVAITA זהו איחוד איכותי. שעה ש-DVAITA טוענת שאין כלל איחוד, מה מכל אלה הוא הנכון?
מ.  למה לך להעלות השערות על דברים העשויים להתרחש בעתיד? הכל מסכימים שהאני קיים, תהא אסכולת המחשבה אשר תהא. ראשית הבה ויגלה המחפש הכן והרציני, אני זה. לאחר מכן, יהיה לו די זמן להחליט מהו המצב הסופי. כלומר, האם האני יתאחד עם ההוויה העליונה או שיעמוד נפרד ממנה. הבה נמנע מהסק מסקנות מראש, ונשאיר את הכרתנו פתוחה.
ח.  וכי לא תועיל למחפש, בדרך כלשהי, הידיעה על המצב הסופי?
מ.  אין כל טעם להחליט עכשיו מה יהא המצב הסופי של המימוש, אין לכך כל ערך ממשי.
ח.   מדוע זה כך?
מ.  מפני שאתה נע על עקרון מוטעה. השכנוע העצמי שלך, חייב להיות מותנה באינטלקט שלך, שמואר כשלעצמו באור מושאל מהעצמי. האין זה יותר מדי, לצפות מהאינטלקט לשפוט את הדבר שממנו הוא עצמו שואב את אורו המוגבל ושהוא עצמו מהווה לו התגשמות חלקית ומוגבלת בלבד? כיצד יכול האינטלקט, שאינו יכול להגיע אל העצמי לעולם, שאינו יכול להיות בר-סמכא, ועוד פחות מזה - לקבוע את טבע המצב הסופי של המימוש? דומה הדבר למדידת אור השמש במקורו, בהתאם לאמות המידה של אורו של נר. שעוות הנר תימס זמן רב לפני שהנר יצליח להתקרב אל השמש.
במקום לעסוק בהערכות חסרות תועלת ביחס לעתיד, הקדש עצמך כאן ועכשיו, לחיפוש אחר האמת שהיא בתוכך תמיד.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: