מאמרים
חשיפת היוגה למערב

סוואמי ויווקאננדה

פרמאהאמסה יוגאננדה

ד"ר פול ברונטון

אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן

תאוס ברנארד

אליזבת הייך - ביוגרפיה
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: לימור אלוני

אליזבת הייך (1897- 1994)אליזבט הייך נולדה ב- 20 במרץ 1897 בבודפשט, הונגריה, כבת שנייה למשפחה מבוססת כלכלית. כבר כילדה צעירה, ביטאה הייך את כישוריה בציור, פיסול ונגינת פסנתר. בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, הוכרה כאמנית בינלאומית, ופסליה מוצגים עד היום בהונגריה כמיצגים ופסלים סביבתיים. בנוסף לנטיותיה האומנותיות, גילתה אליזבת הייך, מגיל צעיר, התעניינות בתורות שונות ובידע אזוטרי ובתור ילדה צעירה התנסתה בחוויות רוחניות אשר התעצמו עם השנים והעניקו לה כוח ויכולת ראייה פנימית מפותחת. לדברי הייך, מתוך ספרה "התקדשות", זיכרונותיה המוקדמים ביותר הופיעו כאשר מלאו לה רק 18 חודשים. אז לראשונה היא מתארת מצב של "התעוררות" שבו היא חווה את 'עצמה' כנפרדת מגופה הפיסי. ומבינה כי סביבתה הקרובה (הוריה, אחותה ושאר בני משפחתה) הינם אנשים זרים לה אשר מתפקדים כמשפחתה. כשלמדה בבית הספר, הרגישה מאוד בודדה היות שמעולם לא עניינו אותה המשחקים של בני גילה, ותמיד ניסתה להבין כיצד פועלים הדברים ואת חוקי הטבע.

בגיל תשע עשרה, נישאה אליזבט הייך וילדה ילד אחד (אשר ברבות השנים הצטרף אליה ללימוד יוגה בשוויץ). לאחר נישואיה, החלה ראייתה להשתבש, לדבריה, עקב מתח נפשי שנבע מהתעסקות בשאלות קיומיות ותהיות על משמעות החיים. את חיפושיה אחר תשובות, החלה הייך במסע אל נבכי תורות הפילוסופים והוגי הדעות הגדולים מאירופה כגון: סוקרטס, אפלטון, פיתגורס, מרקוס אורליוס ועוד. משלא מצאה מענה, המשיכה בחיפושיה בתורות פילוסופיות חדשות יותר, וכך הגיעה לקרוא ולהתעמק גם בפילוסופיה המודרנית אשר גם היא לא סיפקה אותה. היא חשה כי כל הפילוסופים המערביים הגיעו עד למקום שאליו השכל יכול להגיע, אך לא השיגו את המטרה הסופית, שהיא על פי אמונתה – ההגשמה העצמית. הייך המשיכה בחיפושיה אחר מענה לפרדוקס בו הייתה שרויה. היא העידה על עצמה, כי היה לה את כל שהייתה יכולה לבקש בחייה הגשמיים, אך היא לא הרגישה מאושרת באמת. בד בבד, נפנתה אליזבט הייך גם למקורות עמוקים יותר בנפשה - קולה הפנימי ויכולת ההתבוננות שלה, בניסיונה להבין את הכוחות הפנימיים המקיימים אותה כישות אינדיבידואלית ואת בני האדם ככלל. מתוך כך למדה אליזבט הייך, כפי שהיא מתארת בספרה, על  אנרגיות ואופן הקרנתן המשתנה מאדם לאדם, על כוח רצון ושליטה עצמית. כמו כן, הבינה כי ביכולתה לחדור לתוך תת ההכרה ולקרוא את מחשבותיו של האחר. לימודיה של אליזבט את כוחות החיים פעלו בשני מישורים מתוך ידע פנימי שנבע מחקירה עצמית וידע חיצוני.  לימודיה את תורות הפילוסופיה המערבית והפסיכולוגיה לא פסקו, ועם הזמן, גדל מספרם של האנשים שבאו אליה לשוחח עימה על בעיותיהם הנפשיות.

במהלך השנים הבאות, חוויותיה הרוחניות של אליזבט הייך התעצמו, והיא אף תיארה מצבים בהם נזכרה בגלגולי חייה הקודמים. תיאורים מרתקים אלה מופיעים בספרה המוכר "התקדשות"  או בשמו המקורי - "חניכה לאמת" שיצא לאור בשנת 1953. להלן דברים שנכתבו על כריכת הספר:"זהו ספר אוטוביוגרפי ייחודי המביא את סיפור חייה של אישה במאה העשרים ואת האירועים וההתנסויות שתרמו לצמיחתה הרוחנית. חייה והתנסויותיה בהווה שלובים בזיכרון חי מהתנסויותיה בחיים קודמים ככוהנת צעירה במצרים העתיקה. סיפור עולה מתוך סיפור ומתאר בפרטים מרגשים את הכנתה להתקדשות, במצרים. הכהן הגדול פתהוטפ מדריך אותה לאורך התפתחותה שלב אחר שלב, ומוליכה בהרמוניה עם רמת התפתחותה להבנת המסתורין הנעלים ביותר."  (התקדשות, 1995, הוצאת לאור, גב הספר) ספר זה נכתב בעקבות בקשתם של תלמידיה והוא תורגם ל- 17 שפות שונות ונמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם.

הסיפור "התקדשות" נע קדימה ואחורה בזמן, בין מצרים בתקופה של 4500 לפנה"ס לערך, לבין הונגריה של לפני מלחמת העולם השנייה. בשנות  השלושים של המאה הקודמת, כשאליזבט הייך פגשה את פול ברונטון,  מחברם של הספרים "נזיר בהימלאיה", "מסעות בהודו המסתורית" ו"מסעות במצרים המסתורית", היא זיהתה אותו מייד  ככומר הצעיר אותו פגשה במצרים העתיקה. כמה שנים מאוחר יותר, כשפגשה את סלוארג'אן ייסודיאן, ( מורה הודי ליוגה, אשר נועד להיות שותפה בדרכה הרוחנית) לא היה לה שום ספק שהוא היה הילד בן העשר מהודו ששרד מהספינה שטבעה, וניצל על ידי אביה במצרים העתיקה.

אליזבט הייך וסלוארג'אן יסודיאן על רקע ציור של אליזבט הייךבשנת 1939 החלה אליזבט הייך בהעברת הרצאות ושיעורי יוגה בבודפשט, יחד עם  סלואראג'ן ייסודיאן. ביחד כתבו את ספרם הראשון "יוגה ובריאות", שתורגם לשפות רבות  ונמכר ביותר מ-1.8 מליון עותקים ברחבי העולם. הם המשיכו לכתוב ולערוך הרצאות לאורכה ולרוחבה של הונגריה במטרה לשפוך אור על נושא היוגה. ובתוך שנתיים היוגה הפכה למקובלת מאוד בקרב ההונגרים. לאחר שקיבלו מכתבים רבים מהם עלתה דרישה לספרות נוספת בנושא ההתפתחות המנטאלית והרוחנית, כתבו השניים את ספרם: "יוגה מאחדת את המזרח והמערב". בתקופת חייה כתבה אליזבט הייך מספר ספרים נוספים: "חוכמת הטארוט" (1983), "יוגה יום יום" (1977), "ריפוי עצמי יוגה וגורל" (1974), "אנרגיה מינית ויוגה" (1991). 

לאחר מלחמת העולם השנייה, נאלצו הייך וייסודיאן לעזוב את ארצם בהוראת המשטר הקומוניסטי, אשר אסר על הוראת יוגה בהונגריה. הם החליטו לעזוב לארה"ב, אך במהלך מסעם, עצרו לבקר חברים בשווייץ ונענו לבקשתם להישאר בארץ זו וללמדם יוגה. השניים הקימו בציריך שבשווייץ, את בית הספר ליוגה הגדול והוותיק באירופה, שממנו התפתחו סניפים נוספים בשוויץ ובאיטליה. בתי הספר היו פעילים עד לשנת 1989 ונסגרו עקב גילם המבוגר של שני המייסדים.

שאלות ותשובות עם אליזבט הייך ויסודיאן, פונטה תרזה, שוויץבקיץ 1985, ביקרו היוגים הישראלים ד"ר אהוד בילו ואברהם גודל בבית ספרם של אליזבט הייך ויסודיאן שבפונטה תרזה, שוויץ. לאחר ביקורם העלה ד"ר אהוד בילו על הכתב, את השיחות ואת חוויותיו מהשהות בבית הספר, והוציאם לאור כספר "יוגה - שאלות ותשובות עם סלוארג'אן יסודיאן".

להלן מובאה מתוך הספר- "נכחנו במספר מפגשים שהעבירה אליזבט הייך. למרות שהייתה בת תשעים, הייתה אנרגטית ומלאת חיים. היא לימדה שיעורי האתא יוגה והרשימה אותנו כאדם מאוד אמיתי, ישיר וחזק. התלמידים שלה סיפרו שהיא יודעת לזהות מזל אסטרולוגי בצורה מדויקת לפי תווי פנים". ("יוגה שאלות ותשובות עם סלוארג'ן יסודיאן", בית הספר לבריגהו יוגה "הצליל הפנימי" 2010,  ע"מ 29-30).  

אליזבת הייך  נפטרה ב- 1 ביולי, 1994. להלן מובאה ממכתב שכתב ייסודיאן ב- 28 באוקטובר 1994 לתלמידי בית הספר ליוגה ייסודיאן-הייך לאחר מותה של הייך:

"היא עזבה את כולנו בגיל מופלא של 98, בריאה לחלוטין, מודעת רוחנית ובהכרה ערה, רק גופה לא יכול היה להכיל יותר את רוחה הגדולה. מילותיה האחרונות היו: ’אני אשא את עול התרגול, ולא אף אחד אחר’. מילים נחושות אלו יתממשו בחייה הבאים. היא מעולם לא הייתה לנטל על אלו שדאגו לצרכיה הפיסיים, עד לרגע האחרון. היא עזבה לאחר שהגשימה את ייעודה. היא תמשיך להתקיים ולהשפיע באמצעות ספריה המופלאים, ובאמצעות האנשים שקיבלו ממנה את המסר המואר ויעבירו אותו הלאה לאלו הזקוקים לו. אישית, אני חסר את חברתה מאוד, לאחר 55 שנה של חיים משותפים תמידית. הייתה זו זכות גדולה עבורי לשאת עימה בנטל אשר דרש כוח רב, ואשר הוענק לי ככל ששירתי אותה יותר. היא תמיד הייתה סמל לכוח אשר ייתן השראתו לכל מי שהכיר אותה אישית". )ציטוט מתוך האתר של הבריגהו יוגה www.briguyoga.co.il)

 

מקורות 

1. "התקדשות" אליזבט הייך, הוצאת לאור,1995.
2. "יוגה שאלות ותשובות עם סלוארג'אן ייסודיאן" אברהם גודל, בית הספר לבריגהו יוגה "הצליל הפנימי", 2010.
3. www.briguyoga.co.il
4. www.haich.de/pdf/Haich-Yesudian-vonPertler.pdf
5. www.haich.de/EN/ENElisabethHaich.htm
6. http://sanjay-sivadas.sulekha.com/blog/post/2010/07/to-read-initiation-is-to-be-part-of-the-initiation.htm
7. http://hindu-guru-saints-swami.blogspot.com/2010/07/elisabeth-haich.html
8. www.haich.de/pdf/Haich-Yesudian-vonPertler.pdf

תגיות: