בימי קדם, אבות אבותינו, הרישים של אַריַהוַארְטַה
[1], יצאו להסתגף ביערות במהלך ארבעת החודשים שלאחר הויאסה-פורנימה – יום מיוחד וחשוב בלוח השנה ההינדי. ביום בלתי נשכח זה, מָהָארִישִי וִיָאסָה, התגלמות של האל עצמו, החל לכתוב את הבראהמה-סוטרות שלו.
המיתולוגיה שלנו מספרת אודות ויאשים רבים. נאמר שהיו עשרים ושמונה ויאשים לפני שהויאסה הנוכחי – קרישנה דוואיפאיאנה – בחר להיוולד בסוף הדוואפארה-יוגה
[2]. קרישנה דוואיפאיאנה נולד לרישי פאראסארה ולבת הים, סאטיאוואטי דֵווי, בנסיבות מופלאות. פאראסארה היה חכם יוגי גדול ואחד מבעלי הסמכות העליונים בתחום האסטרולוגיה. הוא גילה כי ילד, אשר יתעבר ברגע מסוים בזמן, יוולד בתור האדם הדגול ביותר של דורו, אפילו כהתגלמות של האל וישנו בעצמו. באותו היום, שט פאראסארה בסירה ושוחח עם בעל הסירה על התקרבותו של אותו רגע מבורך. לבעל הסירה הייתה בת שהגיעה לפרקה וחכתה להינשא. הוא התרשם מקדושתו וגדולתו של הרישי והציע לפאראסארה את ידה של בתו. ויאסה שלנו נולד מן האיחוד הזה ולידתו מיוחסת לברכתו של האל שיווה בעצמו.
בגיל צעיר מאוד גילה ויאסה להוריו את סוד חייו, שעליו לצאת אל היער ולבצע שם סיגוף שלם וללא הפרעות
[3]. בתחילה, אמו לא הסכימה, אך לאחר מכן נתנה את הסכמתה בתנאי חשוב אחד, שעליו להופיע בפניה כל אימת שתבקש את נוכחותו. הפוראנות
[4] מספרות שויאסה החל להתחנך תחת ידיו של החכם ואסוּדֶווה. הוא למד את השאסטרות
[5] תחת החכמים סאנאקה וסאנאנדאנה ואחרים. הוא ארגן את הוודות לטובת האנושות וכתב את הבראהמה-סוטרות כדי שהשרוטי (הטקסטים שהתגלו בנבואה) יובן באורח מהיר וקל יותר. הוא חיבר גם את המאהאבהארטה כדי שנשים, בני המעמדות הנמוכים ואנשים פשוטים יוכלו להבין את הידע הנשגב ביותר בדרך הקלה ביותר. מָהָארִישִי וִיָאסָה חיבר את שמונה-עשרה הפוראנות וייסד את המערכת המלמדת אותן דרך סיפורים. בדרך זו, ייסד את שלושת הנתיבים: קארמה, אוּפאסנה, וג’נאנה
[6]. מיוחסת לו גם העובדה שהמשיך את השושלת של אמו ושדְרֵיטאראשטרה, פאנדוּ ווידוּרה
[7] היו צאצאיו. יצירתו האחרונה של ויאסה הייתה הבהאגוואטה
[8], אותה החל ביוזמתו של דֵוַוארשי נאראדה אשר פעם בא אליו ויעץ לו לכתבה, שכן, מבלעדיה לא ישיג את מטרתו בחיים.
כל ההינדואים מחשיבים את ויאסה ל’צ’יראנְג’יווי’
[9], מי שעודנו חי ומשוטט בעולם בדאגה לשלומם של הדבקים בו. מסופר שהוא מופיע בפני הדבקים והמאמינים וכי הגורו הגדול שאנקראצ’ריה
[10] חזה בדמותו בביתו של החכם מנדאנה מיסרה
[11] וכי הופיע גם בפני רבים אחרים.
כולם יודעים כי ישנן שש מערכות חשיבה שפותחו על ידי אבותינו. אלו הן שש האסכולות הפילוסופיות האורתודוכסיות: סאנקיה, יוגה, נִיַאיַא, ואיסֵשיקה, פוּרוַוה-מִימאמְסא ואוּטארה-מימאמסא או וֵדאנְטַא. לכל מערכת יש דעה בעלת גוון שונה. בשלב מאוחר יותר, נעשו מערכות חשיבה אלו מסורבלות ועל מנת לתת בהן סדר, באו הסוטרות לעולם. חיבורים אלו נכתבו בצורת פתגמים קצרים, המכונים בסנסקריט ’סוטרות’, מונח שפירושו רמזים לזיכרון או עזרים לניהול דיונים. בפוראנות נאמר כי על הסוטרה להיות תמציתית ובלתי משתמעת לשתי פנים. אך הנטייה לקצר נעשתה כה קיצונית עד כי הסוטרה נעשתה בלתי מובנת ובמיוחד במקרה של הבראהמה-סוטרות. כיום אנו מוצאים כי אותה הסוטרה מפורשת בתריסר דרכים שונות.
הבראהמה-סוטרות אשר נכתבו על ידי ויאסה ידועות גם בתור ’סוטרות הוודאנטה’, שכן הן עוסקות אך ורק בוודאנטה. הן מחולקות לארבעה פרקים, שכל אחד מהם מחולק בתורו לארבעה חלקים. מעניין לציין כי אלו מתחילים ומסתיימים בסוטרות שכאשר מצרפים וקוראים אותן יחדיו פירושן "החקירה בדבר טבעו האמיתי של הבראהמן, אין ממנה שיבה", כלומר, "בהליכה בדרך זו, מגיע האדם אל האלמוות ולא שב עוד אל העולם".
חייו של ויאסה הם דוגמה ייחודית של אדם שנולד על מנת להפיץ ידע רוחני. כתביו מעניקים לנו ולכל העולם השראה עד עצם היום הזה. מי ייתן ונחיה כולנו ברוח כתביו!
[1] השם העתיק של צפון ומרכז הודו.
[2] העידן השלישי מבין ארבעת העידנים.
[3] במקור – Akhanda Tapas.
[4] אוסף של טקסטים דתיים חשובים המספרים את קורות העולם מבראשית ומגוללים את תולדות חייהם של גיבורים, מלכים ואלים.
[5] ספרי החוקים, ספרים המסבירים את התיאוריות והטכניקות של מדע מסוים, דוגמת ארכיטקטורה, מדינאות וכו’.
[6] דהיינו: פעולה, עבודת אל ודעת.
[8] הבהאגוואטה פוראנה – מילולית, ספר האלוהים. אחד החיבורים החשובים במסורת ההודית, עוסק בעיקר במושג הבהאקטי.
[9] מילולית – מי שזכה בחיי אלמוות.
[10] חכם היסטורי מן המאה ה-7. פיתח את תורת האדוויטה-ודאנטה.
[11] חכם ופילוסוף, בן זמנו ותלמידו של שאנקראצ’ריה.