מאת: ד"ר אהוד בילו

לפי פילוסופיית היוגה, מאחורי הבריאה קיים מצב של קיום טהור או מודעות טהורה, הנמצא מעבר לזמן ולמרחב, אין לו התחלה וסוף, ואין לו כל איכויות מוגדרות. (Morrison, 1995).
לפי פילוסופית היוגה, היקום הוא התגלות התודעה הטהורה הנקראת התודעה האינסופית, התודעה הקוסמית, המוחלט, וכיו"ב.
 
Purusha + Prakrati
התודעה הקוסמית מבטאת את עצמה על ידי שתי אנרגיות:
1. Purusha: האנרגיה החיובית, הזכרית.
2. Prakruti: האנרגיה השלילית, הנשית.
פורושה הוא העצמי המוחלט או הרוח הטהורה, ולעיתים הוא מכונה אטמן, כאשר מדברים עליו בהקשר לאדם.
לפורושה אין ביטוי והא חסר צורה, הוא קיים מעבר לזמן ולמרחב. פורושה אינו לוקח חלק בבריאה עצמה. פורושה הוא העד הנצחי. פורושה הנו אותו עיקרון רוחני אשר למענו מתפתח הטבע.
פרקריטי הוא החומר הקדמון, המהות החומרית ממנה נובע העולם. יש לו כוח יוצר ויש בו הפוטנציאל להיווצרות. הוא מקור הצורה וההתגלות ומקור התכונות. פרקריטי הוא בעצם תודעה פעילה. פרקריטי הוא התגשמות רצון הבריאה הנעלה. פרקריטי מבצע את ריקוד הבריאה, והוא הבריאה עצמה.
היקום הוא בעצם הבריאה של פורושה ופרקריטי. למעשה, פורושה הנו האנרגיה, ופרקריטי הוא החומר. החומר והאנרגיה משולבים ביחד ואינם נפרדים זה מזה.
החיבור של האנרגיה עם החומר יוצר את הצליל OM שהוא למעשה צליל הבריאה, וממנו מתקבלים חמשת האלמנטים. (ורמה, 1997).
 
א ו ם - Aum - Om
ההברה אום חובקת את כל מישורי ההוויה. ניתן לבחון את חשיבותה של הברה זו מנקודות מבט שונות כך שניתן להבין אותה באמצעות השכל לא פחות מאשר עם הלב.
לכל מחשבה יש העתק המבוטא כמילה. המחשבה והשפה עומדים בזיקה זה לזה כמו שני צדדים של אותו המטבע. חלקו החיצוני של דבר מסוים נקרא מילה וחלקו הפנימי הוא המחשבה. יתכן ובתהליכים אינטואיטיביים יופיעו דימויים שכליים של מראות וקולות מבלי שהם יעוררו את שמותיהם, ובכל זאת, בכל תהליך של ניתוח ומיון, השפה היא דבר הכרחי. ניתן להתבונן על הירח מבלי לזכור את השם ירח, אך כאשר האדם מנתח וחושב על מהותו, מופיעה השפה. העולם עומד אם כן בזיקה לשפה, השפה בזיקה למחשבה, והמחשבה בזיקה לעולם.
פטנג’לי מהארישי אומר שההברה אום מבטאת את אלוהים. מדוע הוא מדגיש זאת? קיימות מילים רבות הקשורות לאלוהים וכל אחת מהן מסמלת את אלוהים, אך חייבת להיות הכללה לכל המילים הללו, איזושהי מילה היוצרת קרקע משותפת לכל המילים האחרות.
 
בכל השפות ישנן הברות הבאות מן הגרון, החיך והשפתיים. לא קיימת הברה אחת שבאה מתחת לגרון, שהוא הגבול הפנימי של אברי הקול, ומחוץ לשפתיים, שהם הגבול החיצוני של אברי הקול. ההברה AUM כוללת בתוכה את כל תחום הדיבור.
ה – A מייצגת את ההתחלה של תחום הקול. היא מבוטאת מהגרון כאשר הלשון אינה נוגעת בחיך.
ה – U מייצגת את התווך. היא נוצרת בדיוק באמצע האזור הקולי, החיך. היא מתגלגלת בין השורש של הצליל והסוף של קשת הצלילים.
ה – M מייצגת את הצליל האחרון. היא שפתית ואפית ובאה מהקצה החיצוני של אברי הקול או מהשפתיים.
 
הפילוסופיה של Aum 
A - מייצג את היקום החומרי, העולם הנתפש על ידי החושים הגשמיים. היא מייצגת את מצב הערות.
U - מייצג את מצב התודעה של החלום.
M - מייצג את מצב השינה העמוקה, כל מה שנמצא מעבר לתפישה השכלית.
כאשר ההברה OM מופיעה כיחידה אחת, היא מייצגת מצב רביעי – turia, שהנו טרנסדנטלי ומעבר לשלושת המצבים האחרים.
 
תרגול
א. להגות OM מספר פעמים בקול רם לאחר תרגול פראניאמה.
ב. לחזור בקול רם מספר פעמים על OM לפני השינה.
ג. לחזור על OM במחשבה מספר פעמים לפני מדיטציה.
 
Mahat
MAHAT היא ההתגלמות הראשונה של הפרקריטי וזוהי האינטליגנציה הקוסמית המניעה את הפעולה הנכונה. בזכות MAHAT כדור הארץ מסתובב, הלילה הופך ליום, עונות השנה מתחלפות, המערכות בגופנו פועלות כשורה וכו’. למעשה, עיקרון זה יוצר את ההרמוניה בטבע. עיקרון זה עובד בתוכנו כאשר אנו חיים לפי חוקי הטבע ומאפשר לגוף להתקיים בהרמוניה עם הטבע. MAHAT מתגלה באדם כאינטלקט.
 
Ahankar - אגו
זו תחילת ההיבדלות של היחיד מהתודעה הקוסמית. למעשה זוהי האינדיבידואליות של האינטליגנציה הקוסמית. מופיעה המחשבה אני ושלי, (הבית שלי, המכונית שלי וכו’), האדם מרגיש את עצמו כפרט, וכנפרד מן הכלל. בגלל האגו, האדם שוכח שלמעשה, במהותו הוא תודעה טהורה.
האגו מושפע על ידי שלוש האיכויות האוניברסליות – רג’אס, סאטווה וטאמאס.

 

 

מקורות
1. שיוושנקאר טריפאטי (שיבוג’י), הרצאות, ישראל, 1996.
2. ורמה סוורופ, הרצאות, 2000, תל אביב.
3. Vivekananda, S. (1982). Raja Yoga. U.S.A: Ramakrishna - Vivekananda Center 

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: