מבוא

יוגה. מהי יוגה?

באופן כללי ופשטני ניתן לומר כי כל בעל חיים מבצע יוגה כאשר הוא אוכל, שותה, ישן, אינו ישן, קורא, כותב, מדבר, רואה, שומע וכו', ובלבד שיימצא במצב של התרכזות ותאום עם המַאנַאס[1].

פעולות אלו הינן כיוגה. הן יום יומיות ופשוטות, ועם זאת הינן יוגה. ללא יוגה דבר אינו יכול להתבצע, ללא התרכזות מלאה אף אחד אינו יכול להצליח. 

יוגה בסנסקריט משמעותה 'להתאחד' או 'להתחבר עם אחר'. מצב בו כל דבר נעשה בהחלטיות מלאה תוך כדי התרכזות, בין אם הפעולה הינה למטרה חומרית או רוחנית, מביא לתוצאה הקרויה 'יוגה'. ישנם מצבים בהם אנו שקועים בקריאת ספר או בכל עבודה אחרת, ותוך כדי כך אנו מאבדים את המודעות שלנו - הן לעצמנו והן לסביבה. גם למצבים מיוחדים אלה אנו קוראים 'יוגה'. אין לכך מובן אחר! יוגה הינה טבע כללי פשוט שלנו. בכל רגע ורגע אנו מבצעים פעולות ועוסקים ביוגה, אך אין לנו את היכולת להבין תופעה זו. ומדוע זה כך? כי זה טבענו. כאשר אנו דנים בנושא ומנסים להבין מדוע זה כך, אנו רואים כי כל בעל חיים, מחרק ועד האדם שרוי בחיפוש אחר שמחה ואושר.

ההבנה המעשית והכללית היא, שאנו לומדים, מתרגלים ומקבלים הכשרה לעסוק בשירותים או  בעסקים על מנת להרוויח כסף, כך שבעזרת כסף זה נוכל להשיג שימחה ואושר. אנו מתחתנים על מנת להקים משפחה וללדת ילדים, בונים לנו בית, צוברים רכוש, קונים רכב חדש וכו'. כל אלה נועדו על מנת לעשותנו שמחים יותר, כאשר אנו נהנים מהשפע שצברנו במידה הנדרשת למחייתנו. אנו נפגשים עם קרובים וחברים כדי לחוות שמחה ואושר. השמחה והאושר הם הינם טבע היוגה, צער ועצב הינם ההיפוך של טבע היוגה. 

מדוע קיים הצער (ה"אי - יוגה")? היות ודבר איננו יציב או נצחי ביקום זה, הכול הינו בר שינוי וכליון.  גם השינויים בגופנו, שהינו הדבר היקר לנו ביותר, אינם נתונים לשליטתנו. הגוף נישלט על-ידי מקורות אנרגיה עילאיים או בלתי ידועים. בגלל כוח זה, אנו, וכל דבר אחר ביקום משתנים. מצב זה, בו אנו לעתים שמחים ולעתים עצובים, לעתים נהנים, סובלים, צוחקים או בוכים - ידוע כ"דואליות" (שניות). אנו נמצאים במעין סערה, בה קיימים מצבים של עליות וירידות ועלינו לדעת כי זהו מצב הצער האמיתי. בכל עת אנו מחפשים אחר שימחה, אך היא איננה בנמצא. גם לאחר מאמצים רבים איננו מוצאים עצמנו במצב תמידי של שלווה, שימחה ואושר. 

אין דבר הנמשך לנצח, הכל הוא בר חלוף. כל זאת הודות לכוח אלוהי אשר יוצר ומחריב בו זמנית. אנו רוצים להיות משוחררים ממחלות, אך איננו יכולים. איננו רוצים להזדקן, אנו רוצים להישאר צעירים, אך שלב הנעורים בא וחולף מעצמו ונלקח מאתנו בעוצמה. כתוצאה מכך נגרם לנו צער.

פרק א'

מדוע הדבר קורה? מדוע ניכפה עלינו לחיות בניגוד לשאיפותינו ומדוע אנחנו נשלטים? אנו רוצים להישאר מאושרים, אך בשל נסיבות שלא ניתן להימנע מהן, אנו ניצבים בפני מכשולים וקשיים והופכים לבלתי מאושרים. הסיבה לכך היא שאיננו חופשיים, שאין לנו חופש פעולה. אנו נשלטים ע"י כוח אוניברסלי עליון, ולכן אנו לכודים בגבולות אשר הותוו לנו ואיננו חופשיים ועצמאיים. כל הברואים שואפים להשתחרר מכבלים אלה ולהיות חופשיים, אך דבר זה יתאפשר כאשר תיבנה בנו יכולת שליטה על אותו כוח-על. בידינו לעשות זאת  בעזרת כל אמצעי, יהיה אשר יהיה. 

הדרך לבניית יכולת לשלוט באותו כוח אוניברסלי עליון קרויה 'יוגה', והיא הינה אמצעי לשחרור (מוקשה) או לנירוונה. ניתן להגדיר את השחרור בשמות רבים: שמחה, אקסטזה, אושר וכו'. השאיפה האוניברסלית והכללית של כל הברואים הינה לזכות באקסטזה ובחופש (מוקטי), והדבר אינו אפשרי ללא יוגה. היוגה הינה הטבע האוניברסלי של בני האדם. שימחה הינה טיבענו האמיתי והיא שוכנת בנו. כאשר אנו מצליחים להשיג דבר חומרי או להשלים עבודה, אנו חשים בשמחה; מהיכן באה שמחה זו? השמחה אינה באה מהוויה חיצונית אלא מהנשמה שבתוכנו. הנשמה היא אמיתית וטהורה, והיא  מקור השמחה. 

הנשמה היא בּרָאהַמָה[2]. היא אוניברסלית ויכולה ללבוש צורה זעירה ביותר, או גדולה ביותר. כך גם אנו יכולים להיות קטנים ביותר, או להתפשט עד לאינסוף. נשמה זו הינה בתוככי הגוף ומפיצה מעיינות של שמחה ושל אושר. אך פנינו אינם אל אותה הנשמה, אנו מפנים אליה את גבנו, פונים לעבר העולם החיצוני ואיננו מכירים ב'עצמי האוניברסלי' כנשמה שבתוכנו. איננו ערים אליה וגם איננו שואפים אליה. אך אם, ולו רק פעם אחת, נוכל להביא את עצמנו לדקה אחת בלבד אל תוך נשמתנו, נימצא עצמנו צפים ב'ים של נקטר' . 

מדוע איננו יכולים לשכון במקום זה (בנשמה)? היות וכולנו - בני האנוש - נשלטים על ידי המאנאס. אנו מהופנטים ומונהגים על ידו. המאנאס שלנו דומה לשחקן המשחק תמיד בעולם החיצוני ובנושאים השייכים לעולם זה. אבל, אם תשומת הלב של השחקן מוסחת מנושאים חיצוניים אלה אל העולם הפנימי, אזי מתחיל המאנאס לשחק בפנים. מדי פעם המאנאס אובד בתוך עצמו תוך כדי משחק ואז באופן מיידי הוא חווה שימחה ואושר. השניות (הדואליות) של המאנאס נעלמת, והמאנאס מוצא עצמו בגן עדן. כך רואים אנו כי שמחה איננה תוצאה של הישג חומרי וגם לא תבוא מבחוץ. השמחה היא בתוכנו ובעזרת ריכוז נשיג אותה, ונושא הריכוז יכול להיות טוב או אפילו רע. 

על פי הגישה המדעית, כאשר אנו רואים חפץ, משתקפת תמונתו בתודעה הפנימית. האינטלקט[3] מתחיל לגבש החלטה, ולבסוף מתעצבים שם וצורה. מחשבות אלו של המאנאס מתחילות להתבטא בעזרת החושים. בכל יום ובכל רגע אנו פועלים ומתנהגים כך על מנת להבין כל דבר מבחינה חומרית.

ובכן, איננו יכולים למצוא שימחה בחוץ, מכיוון שמקור השמחה והתגשמותה הינו בתוך העצמי שבתוכנו. השמחה הנובעת מהשלמת משימה ([4]Bhog) והסיפוק מהבעלות על דברים חומריים - אינם נפרדים מאיתנו, הם שוכנים בגופנו (שהוא להם כמשכן). זהו אופיו הטבעי של האדם. 

בהתאם לנאמר לעיל, אנו יודעים כעת כי יוגה איננה דבר בלתי אפשרי. הפעולות שאנו עושים כל העת להנאתנו, גם הן הינן יוגה. דרכי היוגה אינן דבר חדש וגם לא אמצעי או דרך חדשה אשר יש לדעתה, רק המטרה והאידיאל צריכים להשתנות. אנו רוצים ונמשכים לדברים שאינם מהטבע, לדברים מתכלים וברי חלוף. אלה אינם יציבים, אינם אמת. כל שעלינו לעשות הוא לפנות אל תוך עצמנו, אל הדברים הפנימיים והאמיתיים. זוהי יוגה. באמצעות יוגה זו נהיה מוארים ומשוחררים מעבדותנו, וכך נוכל ליהנות מהחופש הנצחי ולשתות את ה'נקטר'. אם ננצל את זמננו הפנוי לתרגול יוגה בכל יום ויום, במשך חצי שעה בבוקר ובערב, לבטח נוכל להשיג את האושר הנצחי והבלתי מתכלה לתמיד. ניתן לומר בביטחון כי זוהי האמת! אל תטעו לומר כי הדבר קשה. הרחיקו מליבכם את המלים "קשה" ו"בלתי אפשרי".

איננו צריכים להקריב או לשנות את אורח חיינו או את שיגרת יומנו! בכל עבודה ישנן שתי דרכים: האחת קשה, והשנייה פשוטה!

 [1]מאנאס (Mind) - הכוונה כאן היא להכרה הנמוכה, העוסקת בארגון המידע המתקבל מהחושים. בדרך כלל פועלת בתחומי תשוקה, רצון, ספקות, אמונה, חוסר אמונה, החלטה, בושה, ידע ופחד.