המילה וודנטה מורכבת משתי מילים - "וֶדה - אנטה" שמשמעותן "סוף הוֶודות" או "המהות של לימוד הוודות".

הוודות הן היצירות הקדומות ביותר בספרות הודו ומבין הקדומות בהיסטוריה האנושית. פירוש המילה "וֶדה" הוא חכמה. הוודות מבטאות את החויה הרוחנית בעזרת הרגש והדמיון.

הוודנטה היא קבוצת יצירות המסיימות את כתבי הוודות והשם הנפוץ שמשתמשים בו ליצירות אלו בדרך כלל, הוא אופנישדות. האופנישדות אם כן, הן חלק מכתבי הוודות והמשך להן, ועוסקות בעיקר בדברי הגות והתבוננות. המילה אופנישאד מורכבת משתי תיבות - "אופני" - קרוב ל, ו-"שאד" - לשבת. משמעות השם מרמזת על הדרך שבה נלמדו האופנישדות, בקבוצות תלמידים קטנות שישבו ליד שולחן המורה והקשיבו לדרשותיו על סודות החיים.

הוודנטה היא פילוסופיה מעשית המלמדת על אחדות החיים או אחדות התודעה. לפי הוודנטה, ה"עצמי" (אטמן) זהה לאלוהות האינסופית (בראהמן), והדרך לחיפוש האמת מובילה למציאת אחדות זו.

הוודנטה היא מדע המציאות ותוצאה של גילוי האמת המוחלטת. היא דנה במטרת החיים ומסבירה כיצד להבין אותה. היא עושה זאת דרך הבהרת המשפטים החשובים של האופנישדות:

 "TAT TVAM ASI” - אתה הוא זה ו-"AHAM BRAHMASMI” - אני הוא ה"עצמי". הוודנטה מדגישה שהאדם הוא נצחי, הוא ה"עצמי" השוכן בכל, מהות הנשמה האוניברסלית. ה"עצמי" קיים בעבר, בהווה ובעתיד. אין לו התחלה, אמצע וסוף. עליו נשען הכל, הוא התגלמות החכמה, השלווה והנועם האינסופיים.

בהנחה שה"עצמי" קיים אצל כולם, יצרה הוודנטה שיטה פילוסופית המאחדת בין כל האנשים על אף ההבדלים, לכאורה, בהשקפתם, באמונתם ובדתם. לכן הוודנטה שייכת לכל. אין לה חילוקי דעות עם דתות אחרות והיא מאפשרת לכל להתקיים. עקרונותיה אוניברסליים והיא מטפחת ומפיצה את רעיון אחדות הכל. היא דוגלת בשוויון בין בני האדם ומעודדת לתחושות אחדות ואהבה.

ספר זה עוסק, אם כן, בהיבטים המעשיים של חכמת הוודנטה, שעיקרה הוא חיפוש אחרי האחדות בין האדם והאלוהים.