אסאנות היוגה נעשות פופולריות יותר ויותר במערב. רוב האנשים מתייחסים אליהן כאל תרגילי התעמלות מערביים. הם מודעים להשפעת התרגילים על הגוף הפיסי, אך אינם מסוגלים לראות מעבר לזה. האסאנות הן יותר מאשר תרגילים פיסיים: הן משפיעות גם על הפראנה (אנרגיית החיים) הנמצאת וזורמת בגוף האסטראלי.
בתוך הגוף האסטראלי קיימים מסלולי אנרגיה בדומה לעצבים בגוף הפיסי. כדי שהאדם יהיה בריא, חייבת אנרגיה לזרום דרך אפיקים אלו.
במזרח פותחו שתי שיטות עתיקות – האחת בסין והאחרת בהודו – המבוססות על זרימת אנרגיה בגוף. השיטה הסינית נקראת אקופונקטורה וההודית נקראת האתא-יוגה. בעוד ששתי השיטות התפתחו באופן עצמאי, ללא כל קשר ביניהן, והשתמשו במונחים שונים, הן שתיהן קשורות בקשר אמיץ מכיוון ששתיהן עוסקות בזרימת האנרגיה בגוף.
לפי השיטה היוגית, קיימים 72,000 נאדים, או מעברי עצבים נפשיים או מסלולים. מתוך מספר עצום זה של מסלולי אנרגיה, קיימים 14 מסלולים עיקריים, ומתוך ה-14, שלושה מסלולים ראשיים הידועים כאידה (שמאלי), פינגלה (ימני) ושושומנה (מרכזי). היוגים למדו בתקופות קדומות להפעיל את הנאדים בעזרת פראניאמה (תרגילי נשימה), אסאנות (תנוחות גוף), מודרות ובנדהות (מנעולים). על ידי העבודה בעיקר עם שלושת ערוצי האנרגיה העיקריים ו-11 המשניים, שלטו היוגים הקדומים על כל 72,000 הנאדים.
הרפואה הסינית המסורתית רואה במרידיאנים (ג’ינג) והקולאטראלים (לואו) מסלולים המפוזרים בכל חלקי הגוף האנושי, שדרכם מועבר וזורם הדם והצ’י (אנרגיית החיים בגוף האדם). המרידיאנים הם המסלולים העיקריים העוברים לאורך, והקולאטראלים יוצרים רשת המקשרת חלקים פנימיים וחיצוניים בגוף האדם, ומסדירים את התפקוד של כל הגוף.
המרידיאנים יכולים להיות מחולקים לשתי קבוצות: המרידיאנים הקבועים הידועים כ-12 המסלולים, והערוצים הנוספים הידועים כשמונת המסלולים הנוספים. ביחד הם יוצרים את מערכת המסלולים שבהם זורמת האנרגיה.
המרידיאנים פזורים על פני כל הגוף. הם קשורים בתוך הגוף עם האברים הפנימיים ומבחוץ עם ארבעת הגפיים, העור ואברי החישה ויוצרים שלמות אורגנית.
הקדמונים גילו, במהלך המאמץ לגבור על מחלות, שגירוי והמרצת נקודות מסוימות על פני הגוף, משפרות את המצב של מחלות פנימיות. הם כינו נקודות אלו בשם ("נקודות"), וגילו גם כי המרצת סדרות מוגדרות של נקודות ישפרו את סימני ההכר של מחלות באברים ספציפיים.
התאוריה של המרידיאנים ושל הקולאטראלים החלה להתעצב בהדרגה כאשר החלו לקשר נקודות אלו לתפקודם של אברים מסוימים ולארגן קשרים אלו לשיטה מוגדרת.
במשך כמה אלפי שנים, התבססו כל תחומי הרפואה הסינית המסורתית ובמיוחד האקופונקטורה, על תאוריית המרידיאנים. לפיכך, ניתנו כאן פרטים כדי להקל על הבנת הקשר בין נקודות האקופונקטורה ותרגילי היוגה.
נאדים או מרידיאנים
בשיטת היוגה נקראים המרידיאנים בשם נאדים. אנרגיית החיים אשר זורמת בהם נקראת בסנסקריט פראנה. פראנה הינה מקור כל כוחות החיים, מהמינרל ועד לאדם. כאשר כוח זה מידלדל נחלשת התנגדות הגוף, והוא אינו מסוגל להילחם באויבים מהסביבה הפנימית והחיצונית שבסופו של דבר גורמים למצבים פתולוגיים שונים. כאשר ניתק הקשר בין הפראנה והגוף הפיסי באופן סופי, אנו מכנים מצב זה מוות.
אחת המטרות של אסאנות היוגה היא להחזיר את הזרימה הנכונה של הפראנה בגוף. את אנרגיית הפראנה ניתן לראות ללא קושי בעזרת צילומי קריליאן. כאשר רואים את הפראנה או כוח החיים בצילומי קריליאן היא נראית כמו הילה קורנת. כשאנרגיה זו קטועה ואינה זורמת במקומות מסוימים, הדבר מורה על מחלות שקיימות בגוף הפיסי או שאמורות להתרחש.
הנאדים נמדדו ומופו בעזרת שיטות טכנולוגיות מודרניות-אלקטרוניות, תרמיות ורדיו-אקטיביות. גם בעזרת תרגילי יוגה מסוימים, כאסאנות (מצבי גוף) פראנימה (תרגילי נשימה) ומדיטציה, ניתן להרגיש את הנאדים.
אופיין של נקודות האקופונקטורה הקיימות לאורך הנאדים או המרידיאנים הנו אלקטרומגנטי והן מורכבות מתאים קטנים וסגלגלים הנקראים גופיפי בונהם, אשר מקיפים את הנימים בעור, כל הדם ואברים בתוך הגוף כולו.
תרגילי היוגה משפיעים על נקודות אקופונקטורה ספציפיות. האסאנות עובדות באופן ישיר על כל הנקודות של המרידיאנים האורגניים ומסירות מחסומי מתח. הרפייה אחרי כל אסאנה מאפשרת לפראנה החופשית, ששוחררה מהחסימה לזרום דרך הגוף. זרימה זו של פראנה מאזנת את זרימת האנרגיה בגוף.
מהמקום שבו הצטבר עודף אנרגיה, זורמת כעת אנרגיה זו למקום שבו יש מחסור באנרגיה. זהו המנגנון ההומאוסטטי של הגוף שבו הוא משתמש בכדי לרפא את עצמו.