נשימת יוגי מלאה היא הנשימה הבסיסית של היוגה, ועל התלמיד לשלוט בה באופן מושלם. עליו להתאמן עד שנשימה זו תהפוך לחלק מהנשימה הטבעית שלו. לפני הלימוד עליו לשלוט בנפרד בנשימת בטן תיכונה ועילית.
תיאור התרגול
1. ישיבה בגב זקוף כאשר הידיים מחזיקות את הברכיים ועוזרות בזקיפת הגו.
2. נשיפה חזקה החוצה – יש לרוקן את הריאות מאוויר ככל האפשר.
3. לנשום לאט אל הבטן, לאחר שהבטן מתמלאת באוויר יש להרחיב עם השאיפה את הצלעות, ולבסוף לנשום לחלק העליון של הריאות כך שעצמות הבריח יתרוממו.
4. למשוך בטן פנימה ולעצור את הנשימה ככל שמתאפשר ללא מאמץ (יצירת לחץ בריאות)
5. לנשוף החוצה באותו סדר – להכניס בטן, לכווץ צלעות ולהוריד כתפיים, לשחרר בטן שקצת מתמלאת באוויר (ושוב מחזור חדש משלב 3).
6. לאחר שהתלמידים שולטים בנשימה ניתן להנחותם לנשום בקצב שמונה: שאיפה 8, עצירה עד חצי דקה, נשיפה 8.
7. ניתן לתרגל נשימת יוגי מלאה בהליכה ולנשום לפי קצב הצעדים.
ריכוז
פוראק (שאיפה) - בטן, צלעות, כתפיים.
קומבהאק - מפתח הלב.
שגיאות אפשריות
1. הוצאת אוויר חלשה מדי.
2. חוסר הפרדה בנשימה בין הבטן והצלעות.
3. חוסר תנועה בצלעות.
4. הרמת כתפיים מלאכותית.
5. ידיים מונחות במצב לא סימטרי או ברישול (הידיים צריכות לאחוז בברכיים ולעזור בזקיפת הגו).
6. כפיפת גו בזמן הנשיפה, כיווץ הפנים.
7. הכנסת בטן מוקדמת, מיד לאחר נשימת הבטן.
8. שאיפה ונשיפה קולניים.
השפעות הפעלת כל חלקי הריאה, הגברת אספקת חמצן ופראנה לדם, איזון בין אנרגיות השמש והירח, המרצת פעולת העיכול, הרגעת מערכת העצבים, תחושת שלווה וביטחון.
המלצות לקריאה נוספת הפרקים: נשימה שלמה ונשימת יוגי מלאה בספר יוגה ובריאות.
ביבליוגרפיה
יסודיאן, ס. הייך, א. (1953) יוגה בריאות. ירושלים: מרכוס