מאמרים
תגיות חיפוש עברית

טנטרה

בריגהו יוגה

כתבי יוגה

כיסופים אל הנכון - פרק י’
כיסופים אל הנכון - פרק א’
כיסופים אל הנכון - פרק ט’
כיסופים אל הנכון - פרק י"ח
כיסופים אל הנכון - פרק י"ז
כיסופים אל הנכון - פרק ט"ז
כיסופים אל הנכון - פרק ט"ו
כיסופים אל הנכון - פרק י"ד
כיסופים אל הנכון - פרק י"ג
בהאגוואד גיטה
כיסופים אל הנכון - מבוא והקדמה
המהאבהראטה
כיסופים אל הנכון - פרק ח’
כיסופים אל הנכון - פרק ז’
כיסופים אל הנכון - פרק ו’
כיסופים אל הנכון - פרק ה’
כיסופים אל הנכון - פרק ד’
כיסופים אל הנכון - פרק ג’
כיסופים אל הנכון - פרק ב’
כיסופים אל הנכון - פרק י"א
כיסופים אל הנכון - מהי הבהגאואדגיטה?
כיסופים אל הנכון - פרק י"ב
מסע היוגה - פרק ה’: השקטת המאנאס
מבוא לספר ראמאינה של ואלמיקי
פירוש הראמאיאנה כפילוסופיה של החיים
מילון מושגים
מסע היוגה - פרק י"ג: אחדות
מסע היוגה - פרק י"ב: סאמפראג’יאת סמאדהי — ארבעת חלקי הבראהמה
מסע היוגה - פרק י"א: בראהמה - הנשמה
מסע היוגה - פרק י’: המעבר דרך המעגלים — הספירות
מסע היוגה - פרק ט’: סאמפראג’יאת סמאדהי
מסע היוגה - פרק ח’: הדרכים להתפתחות רוחנית
כיסופים אל הנכון - סיכום ונספח
מסע היוגה - פרק ו’: סאמסקארות
הראמאיאנה
מסע היוגה - פרק ד’: מכשולים בדרך
מסע היוגה - פרק ג’: סמאדהי
מסע היוגה - פרק ג’: סמאדהי
מסע היוגה - פרק ב’: שלושת המצבים והאיכויות
מסע היוגה - פרק א’: אושר, נשמה ויוגה
מסע היוגה - הקדמה ומבוא
הארי האריה - אגדה ודנטית
אוסף הכתבים של שרי ראמאנה מהארישי
הוודות
מסע היוגה - פרק ז’: שלבים ראשונים של סמאדהי

בהאגוואד גיטה

יוגאננדה

קריה יוגה

מהאוואתאר באבאג’י

שרי טאילנג סוואמי

מאסטרים

שרימאטי מירה באיי
שרי שרי פארמאהאמסה טאילנג סוואמי
שרימאטי אננדה מאי-מה
שרי אורובינדו גוש
הכלב וזנבו
סדהאנה או הכנה לחיים במישור גבוה יותר
הקרמה והשפעתה על אופיינו
מימוש רוחני: מטרת הבהקטי-יוגה
הגדרת הבהקטי
מבוא לרג’ה יוגה
מאיה, מאת סוואמי ויווקאננדה
הגוספל, כרך 1, פרק 1: מאסטר ותלמיד
סוואמי ויווקאננדה - ביוגרפיה
המאסטר במצבי רוח שונים
על סוטרות היוגה של פטאנג’לי מהארישי
שרי שיאמה צ’אראן לאהירי מהאסאיה
שרי שרי סודהיר ראנג’אן בהדורי
שרימאטי סאראדה דווי - האם האלוהית
מהארישי ויאסה
המסטרים
שרי שרי מהאוואתאר באבאג’י
המאסטרים הקשורים לשושלת המורים
פארמאהאמסה יוגננדה - מאמר I
פארמאהאמסה יוגננדה - מאמר II
ודנטה הלכה למעשה
שילוב כוח המחשבה בתרגול האתה יוגה
החיים הקודמים והחיים הבאים
שרי שרי סאי באבא משירדי
סוואמי ראמדאס
סוואמי שיבננדה - מאמר II
המהלך הראשון ביוגה
שרימאטי שנקארי מאי
ראיון עם פאפהג’י - חלק ב
ראיון עם פאפהג’י - חלק א
ספק, פחד ומכשולים
מדע היוגה
שרי ראמאקרישנה פארמאהאמסה
חמש הדרישות מעצמנו להשגת אושר אמיתי
מהאסמאדהי
31 הנחיות של שרי טאילנג סוואמי ברוסית
שנים עשר קווים מנחים
טיהור הלב
האשליה - Maya
שרי סוואמי שיבננדה - מאמר I
Jnana ו-Bhakti
אלמוות מודע
אוסף הכתבים של שרי ראמאנה מהארישי
נצחיות מודעת
שרי ראמאנה מהארישי
שאלות ותשובות עם ס. ייסודיאן

פראניאמה

נשימה

סוואמי ויווקאננדה

ניאנה יוגה

סאי באבא

תנוחות יוגה

מנטרה

בהקטי

האתה יוגה

קרמה יוגה

רג'ה יוגה

ניאנה

קונדליני

צ'קרות

קרמה

מושגים ביוגה

מורים במאה העשרים

וודות

יוגה ומדע

יוגה ומדע

סמאדהי

סוטרות

מאיה

שיטות יוגה

אשטנגה

פלדנקרייז

יוגה לגיל השלישי

בהאדורי

יוגה בהריון

להירי מאהאשיה

ד"ר אודי בילו

יוגה בחינוך המיוחד

אליזבת הייך וסלברג’אן יסודיאן

ד"ר פול ברונטון

גורו

ראמאנה מאהארישי

שרי ראמאקרישנה

פטאנג’אלי מהארישי

שיבננדה

איורוודה

מוות והמשכיות

יוגה לילדים

גיאורג איבאנוביץ’ גורדייף
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: גלה חפץ
עריכה: עמרם בילו
גיאורג איבאנוביץ' גורדייף (1877-1949)
גיאורג איבאנוביץ' גורדייף, בן למשפחה יוונית-ארמנית, נולד באחד בינואר 1877, בעיר אלכסנדרופול, אשר ברוסיה. אביו היה מספר ופייטן ממוצא יווני, והודות להשפעתו היה עולם ילדותו של גורדייף צבוע ומלא בסיפורי-עם ובשירה עתיקה. כשהיה גורדייף נער צעיר, העתיק אביו את בית מלאכתו לקארס ולקח את משפחתו אתו. גורדייף התקבל לקולג' הרוסי והתגלה כנער מחונן למדי. בתקופה זו פגש גורדייף את האב בורש, אשר התיידד מאוד עם אביו. האב בורש זיהה מיד את יכולותיו יוצאות הדופן של גורדייף ושכנע את אביו להוציאו מבית הספר ולהעבירו לחינוך ביתי. גורדייף יועד ללימודי הכהונה, אך מכיוון שלפי תפיסתו של האב בורש "..על הכומר לא רק לטפל בנשמות בני-עדתו, אלא גם להכיר את כל מחלות גופם ולדעת לרפאן.." ('פגישות עם אנשים מיוחדים' שוקן, עמ. 49) קיבל הנער חינוך מיוחד שהכין אותו גם לקראת לימודי הרפואה ומדעי הטבע
.
שתי דמויות אלו, אביו והאב בורש, היוו עבור גורדייף, לפי הגדרתו "שניים מפניו האלוהיות של אלוהי הפנימי" (שם, עמ. 38). האב, אותו מתאר גורדייף כמקור של אומץ, שלווה, שוויון נפש וכבעל נשמה של משורר אמיתי, אהב את גורדייף באופן מיוחד, ושם לו למטרה לבסס בילד התייחסות שוות נפש לכל. הוא העניק לו חינוך נוקשה להתגברות על דחפים בסיסיים כגון סלידה, פחדנות וחולשה. ובנוסף על כך ביסס האב בגורדייף את תפיסותיו לגבי תכלית חיי האנוש:
"השאיפה המרכזית של כל אדם צריכה להיות השגת חירות פנימית והכשרת עצמו בכך לזקנה מאושרת." (שם, עמ. 39)

על מנת לרכוש תפיסה זו על כל אדם להביא עצמו למצב בו יוכל לציית לארבעת הצווים:
1. לאהוב את הוריו.
2. לשמור על טוהרו המיני.
3. להסביר פנים במידה שווה לכולם, ועם זאת להישאר חופשי בפנימיותו ולעולם לא לבטוח יתר על המידה בשום דבר ובשום אדם.
4. לאהוב את העבודה לשמה ולא למען הרווח.

צווים אלה של אביו, יחד עם העקרונות אותם הנחיל לגורדייף מורו הראשון, האב בורש, המדברים על ענווה, חמלה כלפי כל יצור חי, אהבה וכיבוד ההורים והמורים, אהבה לאלוהים, הסתפקות, כוח סבל, אומץ ועצמאות כלכלית, היוו עמודי תווך לעיצוב התנהגותו של גורדייף ולטענתו, לא הפר אותם ולו גם פעם אחת בכל ימי חייו.
#גיאורג איבאנוביץ' גורדייףגורדייף הצעיר לא מצא מנוח בלימודיו וב- 1894 עזב את האקדמיה. ב-20 השנים הבאות, הרבה לנסוע, בעיקר לאזור אסיה ולמזרח התיכון, בחיפוש אחר מקורות המסורות הקדומות. מטרת הנסיעות האלה הייתה לחפש "ידע אשר נשכח", תורה העשויה לתת משמעות לחיים ולהכשיר את האדם לפעולה, מתוך תקווה שיגשים את האידיאלים הנעלים ביותר שהוא מסוגל להם.
ב-1913 חזר גורדייף למוסקבה והתחיל להפיץ בארצות המערב את הרעיונות ואת הידע שקנה במסעותיו. הוא לימד תחילה במוסקבה ובסנט פטרסבורג, ואחרי המהפכה הרוסית עבר לפונטנבלו שעל-יד פאריס. לשם הקניית התורה הזאת ייסד ארגון שנשא את השם "מכון להתפתחותו ההרמונית של האדם". עד-מהרה, משכו תורתו של המכון ושיטותיו הניסיוניות אמנים ואינטלקטואלים מובילים מאנגליה ומארצות הברית.
בתקופה של עבודת המכון ביקר גורדייף פעמים אחדות בארצות הברית, נשא הרצאות, העלה סדרת הופעות של עבודתו בריקודים מקודשים ואסף סביבו אנשים שהיו קרובים לרעיונותיו. ב- 1924 נפצע גורדייף באורח קשה בתאונת דרכים. כתוצאה מכך צמצם את עבודת המכון והחליט "למסור את רעיונותיו בצורה הפתוחה לכל אדם" באמצעות כתיבה. ב-1934 השלים את שתי הסדרות הראשונות של כתביו, 'סיפורי בעל זבוב לנכדו' ו'פגישות עם אנשים מיוחדים', והחל בכתיבת הסדרה השלישית 'החיים הם ממשיים רק כאשר 'אני קיים', תחת הכותרת 'על הכל ומן הכל'. במקביל שמר על קשר עם תלמידיו הבוגרים וכעבור שנה אף חידש את עבודתו עם קבוצות התלמידים. במשך חייו חיבר גורדייף חיבורים מוסיקאליים רבים, בעבודה משותפת שלו ושל המלחין תומאס דה הרטמן, שהיה תלמידו. כרכים אחדים של המנוניו הקדושים, של תפילות ומנגינות, נאספו ויצאו לאור בפאריס. (EDITIONS JUNUS).

הבסיס לתורתו של גורדייף
 
#גורדייף"אפשר לאדם להיוולד, אך על מנת להיוולד עליו למות תחילה, ועל מנת למות עליו להתעורר.." ('חיפוש אחר המופלא', שוקן)
מאחורי שלל רעיונותיו של גורדייף, הטבלאות, הדיאגרמות, ההתעקשות על ניסוחים ומונחים מדויקים, מתגלה הבנה וניתוח מעמיק של המציאות, גם ברבדיה המופשטים ביותר וגם בחיי היום-יום של האדם.
ההולך בדרכו של גורדייף נאלץ לעמוד באומץ רב מול ההכרה במכניות השלמה והמוחלטת שלו ובחוסר האונים בו הוא נתון. כל אשר הוא רואה כאילו היה שלו בחייו: השקפותיו, אמונותיו, מחשבותיו, טעמיו, הרגליו ואפילו חסרונותיו, כל אלה אינם שלו, אלא נוצרו על ידי חיקוי או השאלה ממקור אחר.

חוק שלושת הכוחות
בבסיס תפיסתו של גורדייף עומד חוק שלושת הכוחות, אשר עניינו בעובדה שכל תופעה, בכל מישור ובכל 'עולם', הינה תוצאת צירופם של שלושה כוחות שונים ומנוגדים. הכוח הפעיל, הכוח הסביל והכוח המנטרל (בדומה לפילוסופיה של היוגה – ראג'אס, טאמאס וסאטוה). גם במוחלט (מקור כל הדברים), כבכל דבר אחר, פועלים שלושה כוחות אלה, אלא שבמוחלט הם מהווים שלמות אחת, והם בעלי רצון שלם, תודעה מלאה והבנה מלאה של עצמם ושל כל פעולה שהם עושים.
שלושה כוחות אלה, שבמוחלט, נפרדים ומתאחדים מרצונם ובתוקף החלטתם, בוראים בנקודות המפגש תופעות או 'עולמות'. בכל אחד מאותם עולמות פועלים שוב שלושת הכוחות, אך כעת הם התפצלו ואינם מהווים עוד שלמות יחידה. עם כל פיצול, נבראים עולמות נוספים, אשר מערכות החוקים בהם הולכות ומתרבות וריחוקן מן המוחלט הולך וגובר. כך, שככל שהעולמות מתרחקים מן המוחלט, כן יתאפשר ביטוי רצונו של המוחלט בעולמות אלה רק במסגרות של חוקים מכניים. אף עולמנו אנו נוצר כחלק מאותה שרשרת, ואותם חוקים מכניים שולטים בו ובאדם בכל הרמות. התקדמותו של אדם והתרוממותו לדרגות קיום גבוהות יותר הינה ביחס ישיר להשתחררות שלו ממערכות החוקים הללו, לפי סדר היווצרותן, ועל-ידי כך התקרבותו אל רצונו המידי של המוחלט.

חוק האוקטבות
#גיאורג איבאנוביץ גורדייףהחוק היסודי השני של היקום הינו חוק האוקטבות. על מנת להבין את משמעותו של חוק זה, יש לראות את היקום כבנוי מתנודות. תנודות אלו מתחוללות בכל סוגי החומר המרכיב את היקום, מן העדין ועד לגס ביותר. הידע העתיק קובע ביסוד הבנתן של התנודות את עקרון אי-רציפותן, כלומר, תכונתן הקבועה וההכרחית של התנודות שבטבע הינה להתפתח תוך האצות והאטות מחזוריות. דבר זה גורם לכך שכל קו המנסה להגיע מנקודה אחת לאחרת בהכרח יסטה ממסלולו, יתנהל בקו שבור, ולבסוף אף יפנה לאחור ויהיה להיפוך של עצמו.
כל עוד נמצא האדם במצב של "אדם מכונה", כפי שקרא לו גורדייף, והוא כפוף לחוק האוקטבות, אין בידו לעשות או להשיג דבר ולעולם אינו יכול לנוע אל מטרה כלשהי. כאשר יחתור האדם להגיע אל מטרה מסוימת, ייצור בהכרח מטרה אחרת, תוך שהוא משלה את עצמו כי זו הייתה מטרתו המקורית. גורדייף המשיך, פיתח את הרעיון וטען כי ניתן לפרוץ כלא זה על-ידי יצירת 'זעזועים' מודעים באזורים בהם חלה האטה בתנודות. דבר זה יגרום לרצף התנודות להתפתח בצורה מתמדת בכיוון הרצוי. על האדם להבין בעצמו את חוק האוקטבות ואת סדר יצירת הזעזועים בתוכו על מנת לחמוק מאותו קו מכני.
הקושי בתהליך זה נעוץ בעובדה כי בעברו של כל אדם הרוצה להתפתח ישנן שנים ארוכות של חיים מסולפים, של וויתור לכל חולשה, של התעלמות משגיאות ונטייה להתחמק מכל האמיתות הבלתי נעימות שבתוכו. "המכונה" מלוכלכת, ובמקומות מסוימים נתהוו מנגנונים מלאכותיים, אשר יפריעו לתהליך. מנגנונים אלה נקראים 'בולמי זעזועים'.
'בולמי הזעזועים' הללו נוצרו על ידי האדם עצמו באופן לא מודע, בשל קיומן של סתירות רבות בתוכו, אשר אם היה חש אותן בחיי היום-יום שלו היה בוודאי מאבד את שפיות דעתו. "..אין אנו רואים עד כמה סותרים זה את זה ועוינים זה לזה ה'אני' השונים שבאישיותנו.."(שם). 'בולמי הזעזועים' מקלים אמנם על חיי האדם אך הם המונעים ממנו את האפשרות להתפתח, שכן רק זעזועים עשויים להוציא את האדם מהתרדמה המכנית בה הוא שרוי.

בבית קפה בפאריסצורת עבודתו של גורדייף התבצעה, ולמעשה מתבצעת עד היום, על ידי קבוצות עבודה אותן מרכיב המורה. לתפיסתו, על מנת להתעורר יש צורך בעבודה ממושכת, דרושה תקופה של זעזועים בלתי פוסקים. לפיכך יש צורך במישהו שיוכל לפקח על התהליך, מישהו שהתעורר בעצמו, וכמו כן דרושה קבוצת אנשים הרוצים להתעורר ולעבוד יחד. לקבוצה צריך להיות מנהיג, אשר יודע את בעיותיה, מטרותיה ושיטותיה.
משנתו של גורדייף נסמכה על תפיסה קדומה, שניתן למצוא את עקבותיה בתורות רבות, ולפיה אדם, אשר הגיע למלוא ההתפתחות האפשרית, הוא בעל ארבעה גופים. ארבעה גופים אלה, מורכבים מחומרים ההולכים ונעשים עדינים יותר ויותר ומהווים ארבעה אורגניזמים שקיים ביניהם יחס ידוע, ואשר לפי פרשנותו של גורדייף, צומחים זה מתוך זה – החל בגוף הפיסי או גוף הבשר דרך הגוף הטבעי או האסטרלי, דרך הגוף הרוחני או השכלי ועד לגוף האלוהי או הסיבתי.
בשונה לעתים מתורות אחרות, טען והדגיש גורדייף כי האדם אינו נולד עם הגופים העדינים יותר וניתן להצמיח אותם בתוכו רק על-ידי יצירת תנאים מתאימים – פנימיים וחיצוניים ורק לאחר מאמץ גדול ועמל רב.
לטענת גורדייף , עד כה עמדו בפני האדם הרוצה להתפתח שלוש דרכים עיקריות: דרך הפקיר - דרך המאבק עם הגוף הפיזי; דרך הנזיר - דרך האמונה, הרגש וההקרבה הדתית; דרך היוגי - דרך הידע או האינטלקט.  
דרכים אלו שונות זו מזו, אך יש להן דבר משותף – כולן מתחילות בדבר הקשה ביותר – על ההולך בדרכים אלו להפוך ל"מת" לגבי העולם. עליו לנטוש את ביתו ומשפחתו ולהתכחש לכל ההנאות, הקשרים וההתחייבויות בחיים.
גורדייף מציע דרך נוספת – "הדרך הרביעית". הדרך הרביעית היא דרך עתיקה ושורשיה נעוצים בעבר הרחוק. דרך זו אינה דורשת מההולך בה לנטוש את חייו הרגילים. בדרך הרביעית, ניתן לעשות שימוש בידע מסוים, המאפשר לעבוד בשלושת הכיוונים – פיסי, נפשי ומחשבתי בעת ובעונה אחת. תלמידתו מישל דה זלצמן, מסבירה כי במונח 'תודעה', גורדייף כולל הרבה יותר ממודעות ותפקוד מנטליים. לפי תפיסתו, היכולת להגשים את התודעה האנושית דורשת מיזוג הרמוני בין האנרגיות השונות של השכל, הרגש והגוף.

"לו היו בני-האדם יכולים לראות באמת את מצבם האמיתי והיה בידם להבין את כל הנורא שבו, לא היה ביכולתם להישאר במקום שבו הם נמצאים אפילו לשנייה. הם היו מתחילים לחפש מוצא והיו מוצאים אותו מהר, כי יש מוצא.." ('חיפוש אחר המופלא', שוקן)

לפי גורדייף, "האבולוציה של האדם היא האבולוציה של תודעתו" (שם) וזו אינה יכולה להתפתח באופן בלתי מודע. לדבריו, קיימים רק ארבעה מצבי תודעה אפשריים לאדם:
א.    שינה - מצב סביל, בו האדם שרוי בעולם סובייקטיבי לחלוטין.
ב.    מצב של פעילות – במצב זה, אם נתבונן לתוכו של האדם, נבחין כי אינו שונה בהרבה מהמצב הראשון. אל אף 'עירנותו' כביכול, האדם עדיין נתון במצב סובייקטיבי לחלוטין. הוא "מכונה", הכל קורה לו. אין ביכולתו לעצור את שטף מחשבותיו, אין הוא מצליח להשתלט על דמיונו, רגשותיו ותשומת ליבו. הוא חי ופעיל, אך אינו 'זוכר את עצמו'. אי-יכולתו של האדם לזכור את עצמו היא אחת התכונות האופייניות ביותר בהווייתו והיא הגורם לתרדמתו. מושג זה היה למעשה אחד המרכזיים והחשובים בתורתו של גורדייף. הוא טען כי האדם באופן קבוע 'שוכח את עצמו', טובע בשל עיסוקי היום יום, ומרבית הזמן מתפקד באופן מכני לחלוטין.
ג.    מצב 'הזכירה של עצמו' – מרגע שהבין האדם שאין הוא מפיק מהחיים את כל מה שבידם לתת לו, וכי הוא חי ופועל בחלק קטן של עצמו בלבד, המושג של לימוד-עצמו מתחיל לקבל משמעויות נוספות. הוא מתחיל להבין שהסתכלותו בעצמו היא מכשיר לשינוי עולמו.
ד.    מצב התודעה האובייקטיבית – במצב זה בידי האדם לראות דברים כמות שהם. בתרבויות שונות נקרא מצב זה בשם 'הארה'.
 
לפי גורדייף, רוב בני האדם, מתפקדים מתוך שני מצבי התודעה הראשונים – שינה מוחלטת ופעילות מתוך שינה, תוך חוסר שליטה מוחלט על המתרחש בחייהם. העולם האמיתי נסתר מעיניהם על ידי חומה של דמיון. מצב התודעה השלישי, מצב בו האדם מתחיל 'לזכור את עצמו', הוא הרגע בו הוא מתחיל להתעורר באמת. אפשרויותיו של האדם גדולות מאוד, אך הן מתקיימות רק בתנאי שיתעורר וייחלץ מן העולם הסובייקטיבי בו הוא לכוד. על מנת לעשות זאת עליו להתחיל ולהתבונן בעצמו באופן כן לחלוטין.

#גורדייףפירושה של ההתעוררות לגבי האדם היא להיווכח באפסות עצמו, להיווכח במכניות השלימה ובחוסר האונים המוחלט שלו. המודעות התמידית של אפסותו תיתן בסופו של דבר לאדם את האומץ ל'מות', ולוותר על כל אותם צדדים של עצמו שהם בלתי נחוצים לצמיחתו הפנימית ומעכבים אותה.
גורדייף טען כי המשגה הגדול ביותר של האדם הרגיל הוא מחשבתו המוטעית כי הינו תמיד אותו האדם, בעל 'אני' קבוע ובלתי משתנה. כשלמעשה, האדם לעולם איננו אחד, הוא מורכב מ'אני'ים' שונים, אשר כולם רואים את עצמם אדונים ואיש מהם אינו רוצה להכיר בזולתו. כל אחד מהם הוא מלך לשעה, ובשעה זאת עושה ככל העולה על רוחו, ללא התחשבות ב'מלכים' האחרים וכולם מופעלים בתוקף מקרים או גירויים מכניים חיצוניים.
את ההתפתחות ראה גורדייף כתהליך של התגבשות שבו ה'אני'ים' הרבים שלנו מותכים ומתמזגים לכדי 'אני' אחד, תודעה אחת ורצון אחד. היתוך המושג על-ידי עבודה קשה ומלחמה פנימית עיקשת בחולשות ובנטיות הטבעיות של האדם.

 "..היתוך, אחדות פנימית, משיגים על ידי 'חיכוך', על ידי המאבק בין 'כן' ו'לא' בתוך האדם. אם אדם חי ללא מאבק פנימי, אם הכל קורה בו ללא התנגדות, אם הוא הולך לכל אשר גוררים אותו או לכל אשר נושבת הרוח, יישאר כמות שהוא..." (שם) 
למרות ההבנות הרבות, אליהן הגיע במחקרו המעמיק לגבי מצב העולם והאדם, ביקש גורדייף מתלמידיו שלא להיאחז יתר על המידה בחלקים התיאורטיים, ובמהלך השנים הפכו התרגילים הריתמיים והריקודים המקודשים למרכז עבודתו.
 
 
הריקודים המקודשים 'התנועות'

פאריס, 1922בשנים הראשונות לחיפושיו ומחקריו גר גורדייף במנזרים בלתי-ידועים ובמקדשים שונים בחלקים רחוקים של מרכז-אסיה. שם ראה כיצד מתבצעים ריקודים וטקסים. כשחקר את העקרונות המהותיים של אלה, הגיע לידי הבנה, שניתן להשתמש בריקוד לא רק בלשון המבטאת ידע אוניברסלי, אלא גם כבאמצעי המשמש את האדם ללמוד להכיר את עצמו. מכאן והלאה נעשו 'התנועות' חלק חשוב בעבודתו ובתורתו.  
בעבודה על התנועות, נכללו מחולות מקודשים, תרגילים וטקסים של מסדרי דרווישים ומחולות מזרחיים הידועים רק במעט.
גורדייף ראה כי אופיין של התנועות והתנוחות בכל תקופה ובכל גזע, קשור קשר בל יינתק בצורות מסוימות של מחשבה ושל רגש. אדם אינו יכול לשנות את צורת מחשבתו או את רגשותיו עד אשר ישנה את רפרטואר התנוחות והתנועות שלו. 
 
"..אשליה היא לומר כי תנועותינו רצוניות. כל תנועותינו הן אוטומטיות. מחשבותינו ורגשותינו אוטומטיים הם באותה המידה.." ('חיפוש אחר המופלא', שוקן)
 
"האדם הרגיל... הינו עבד לגופו. אין הוא עבד רק לפעילות המובחנת של גופו, אלא עבד לפעילויות הבלתי מובחנות והנסתרות של גופו, ובדיוק אלו הן השולטות בו. לכן כשמחליט אדם להיאבק למען שחרורו. עליו להיאבק קודם כל בגופו שלו." (שם)

 
#גורדייףעבודתו של גורדייף ומחקריו הוסיפו להתרחב לאחר מותו בהנחייתם של תלמידיו, וביניהם הסופר והאינטלקטואל פ.ד. אוספנסקי, אשר ספרו "חיפוש אחר המופלא", מביא את תורתו של גורדייף באופן מלא, ואף פורסם באישורו, המוזיקאי דה הרטמן ומישל דה זלצמן, אותה מינה גורדייף כממשיכת דרכו. כמו-כן באמצעות עמותות וקבוצות אשר הוקמו ופועלות עד היום בהשראת תורתו. ניתן לומר כי תורתו של גורדייף זכתה להכרה כאחת התורות הרוחניות המעמיקות ביותר של העת המודרנית. גורדייף המשיך את עבודתו ומסעותיו לאורך כל השנים עד למותו בפריז בשנת 1949 והוא בן 72.

 
"..כאשר אדם חושב באופן יסודי, אין זה משנה באיזו דרך יבחר בכדי לפתור את בעיותיו.
באופן בלתי נמנע יהיה על אותו אדם להגיע בחזרה אל עצמו, ולהתחיל את דרכו בפתרון השאלה מי הוא עצמו ומה מקומו בעולם הסובב אותו.." (שם)

 
לצפייה ברצף הסרטים: 
 
 
מקורות
1. ג. א. גורדייף (1987). פגישות עם אנשים מיוחדים. תורגם מאנגלית בידי חברי החוג לחקר משנתו של גורדייף. תל אביב; דפוס א.י.ל. הוצאת שוקן.
2. פ.ד. אוספנסקי (1982). חיפוש אחר המופלא. תורגם מאנגלית בידי חברי החוג לחקר משנתו של גורדייף. תל אביב; דפוס א.י.ל. הוצאת שוקן.
3. שי טובלי (2003). בוקר טוב עולם. תל אביב: ידיעות אחרונות-ספרי חמד.
4. פ.ד. אוספנסקי (תשכ"ג).  הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם. תרגם מאנגלית – ש.ה. ברגמן, הוצאת ספרים ירושלים.
תגיות: