ארג’ונה, באופן טבעי, הועמד בפני פיתוי: בעת ששרי קרישנה אמר לו: "אלה הם רק חלק מהתגלויותיי שתיארתי לפניך בכדי לעזור לך: באמצעותו של חלק זעיר מעצמותי בראתי את היצירה כולה" – ארג’ונה חשב, "תן לי לראות את צורתו האמיתית". לחזות את האלוהים – זוהי מתנת אלוהים. אנחנו יצורי אנוש הקטנים איננו יכולים לקבל אותה בעת שאנו רוצים בה כי אם בעת שהוא נותן לנו. אנו יכולים לטהר את לבבנו, לפתח את מסירותנו אליו ולהכין את עצמנו ואז נצפה לחסדו. הדבר העיקרי הוא השתחררות מאנוכיות ואיננו יכולים לדעת מתי הננו חסרי אנוכיות. לכן הכשר את עצמך באמת להיות ראוי לחסדו. האדם האומר "הנני עניו" איננו כזה. יתר על כן – צבוע הוא.
איכשהו, חשב ארג’ונה את שרי קרישנה לידידו, ולכן יעשה את רצונו. והוא פונה אליו בתפילה: "אם הנך חושב שהנני מסוגל לראות, גלה נא לפני את צורתך האמיתית".
"הה, אלי, אם הנך חושב שביכולתי לחזות את הצורה הקוסמית, כי אז, הה אלוהי היוגה, הראני נאת את כבודך הבלתי-נפסד".
עינינו אינן מוכשרות לראותו. ומה יש לדבר על אלוהים כאשר עינינו אינן יכולות לראות את רגלי היתושים ואינן יכולות לראות יותר מהדברים הקרובים שלנגדנו. ושרי קרישנה העניק לארג’ונה את "העין האלוהית", שבאמצעותה היה מסוגל לראות את צורתו הקוסמית.
ארג’ונה הוכה בתדהמה מהפלאים שניתנו לו לחזות בהם. הוא ראה הכל בתוך שרי קרישנה. שרי קרישנה צדק בתארו את עצמו כשוכן בכל והכל בו. לפעמים בני אדם ובמיוחד הצעירים המלומדים המודרניים צוחקים לתיאורים של הצורה הקוסמית של אלוהים על ידי כתבי הקודש שלנו. אין ספק, שזה קשה למוח הזעיר שלנו להבין זאת. אך מה שקשה לנו להבין איננו צריכים לגנות באופן עיוור (כפי שגם איננו צריכים להאמין באופן עיוור). ננסה להבין. דומה הדבר לזמן שאנו קונים את ספרי הלימוד שלנו הראשונים עם תחילת שנת הלימודים – אנו מנסים להסתכל בהם ומגלים שהם מעל להבנתנו. איננו זורקים אותם מאתנו והלאה. הננו באים אל המורה ולומדים מפיו את תכנם של הספרים ואז, מתחילים אנו להבין. בדומה לכך, אם נתקרב אל החכם הוא ילמדנו מה שלא הבינונו בכתבי הקודש שלנו. הירחון "לייף" (Life) פרסם בשנת 1963 שורת מאמרים נפלאים על הנושא: "גוף האדם". הציורים שנלוו היו משכנעים. הגוף הוגדל במידה כזו שיכול היה להכיל בתוכו תמונות נוף, בתי חרושת וכו’, שתוארו כחלקים של אותו גוף האדם. ותמיהה הייתה בלבי: אולי בדומה לזה היה החזון שראה ארג’ונה. אך בכל זאת אל נא נתעלם מלקח זה, שהצורה הקוסמית מלמדת אותנו: שהננו כולנו חלקים של אל אחד, הננו כולנו בו – ולכן עלינו לחיות תוך אהבה ואחדות.
בראות ארג’ונה הצורה הקוסמית הזו, נבוך ונבהל. הוא פנה לקרישנה ושאל: "הה, מהות נעלה, מי אתה?"
שרי קרישנה ענה: "הנני הזמן הגדול, מחריבו של כל דבר. באתי הנה בכדי להחריב את הרשעים הללו. אני הרגתים לפי רצוני. היה מכשיר בלבד בידי. הלחם וזכה בפרסומת."
"לכן, קום והשג לך שם-עולם. נצח את אויביך והתענג על המלכות שאין דומה לה. אמן, הנני אומר לך, הם זה מזמן נהרגו; היה באופן כזה מכשיר בלבד".
וארג’ונה ראה בממש את כל הקוראואס ויתר הלוחמים הנכנסים לתוך פיו הגדול של קרישנה. כאן מתגלה אמת גדולה. אין לנו כוח משלנו. איננו עושים שום דבר בכוחותינו אנו. אנו רק מקיימים את רצונו. עלינו לזכור זאת בראש וראשונה לפני הכל. וישנם בני אדם האומרים: "אין בכך כל רע, בהריגת בני אדם שאיננו אוהבים אותם, או שאנו חושבים אותם לרעים: כי גם אפילו שרי קרישנה דורש מארג’ונה להילחם ולהרוג". לא ולא. שרי קרישנה איננו תובע מארג’ונה להילחם ולהרוג. הוא רק אומר: "היה אתה המכשיר שלי. עשה רצוני". ואיך יכולים אנו לדעת את רצונו אם איננו יודעים אותו. ואיך אנו יכולים לדעת אותו, מבלי לראותו בכל ולאהוב אותו בכל. ואיך אנו יכולים לגרום רע למישהו אם אנו רואים את אלוהים בכל? העמק לחשוב על כך.
ארג’ונה שמח שזכה למחזה-שדי גדול זה. אך היה גם מדוכא מפחד איום. לאחר שהביע את תהילתו לאלוהים הוא אמר: "הנני אחוז אימה, הה אלוהים, הופע בצורתך הנאה". אחי! זהו לקח נפלא לגבינו. עלינו ללמוד מזה שיש לעזוב הכל לרצונו, יודע הוא מתי לתת לנו דבר-מה. אנו מלאי דאגה. משתוקקים אנו לכל כך הרבה דברים: ותאר לעצמך שאלוהים ברוב חסדו ממלא את בקשותינו ולעתים איננו יודעים מה לעשות עם כל זה. דבר זה קורה לעתים בחיינו. הצעירים שואפים להינשא: לאחר הנשואים הם מתחרטים. הם מתפללים לילדים: כשהם מופיעים, עובר על ההורים סבל רב. בן אדם מתפלל לעושר ואם מקבלו – הוא אינו ישן בלילות כדי לשמור עליו ולהגדילו. בכל המקרים הללו אנו רואים, כאשר המשאלה ניתנת, טבעי הוא שאנו חדלים להתפלל: ובאופן כזה, מתנותיו גורמות לכך, שאנו שוכחים אותו. עלינו להיזהר מכך. כל קדושינו הגדולים פונים אליו בתפילתם. כדי שלא ישכחוהו לעולם. הם תמיד מטילים עליו את הדאגה למען חייהם כאן והוא נותן להם מה שיש ברצונו ובזמן שרצוי לו. הם אינם מתפללים למען הדברים הללו: וכאשר ניתנים – הם רק מזכירים להם את אלוהים. זוהי חכמה נעלה. זה מתייחס גם לנסיונות רוחניים.
אם רצונך לראות את אלוהים, התפלל אליו: "הה, אלוהים, הראה אלי, אם הנך חושב, שהנני ראוי לכך ואם זהו גם רצונך." והסתפק בזה! הוא יודע מתי להרשות לך לראותו. מסור כל דבר לידיו של השופט הטוב ביותר, לאלוהים. אל תבקש שום דבר: תן לו להעניק לך מה שרצוי לו ובזמן שהוא חושב למתאים.
לאחר שאלוהים נראה לארג’ונה מחדש בדמותו הטובה של קרישנה, הוא עודדו.
לאחר שארג’ונה חזר לאיתנו גילה לו שרי קרישנה כיצד אפשר לאדם לדעת אותו. Ananya Bhakti – (אנאניה בהאקטי) – זהו הסוד. פירושו: הווה הוגה "אלוהים בלבד", אז תדעהו. השיטה היא לראות את אלוהים בכל דבר ודבר, כפי שהורה לנו זה מכבר. הוא הסביר את הדבר בקיצור. פעם נוספת: העושה את כל מעשיו למעני, המפנה את מבטו אלי, כאל המטרה העליונה, האדוק בי. החופשי מכל קשר אחר, ואינו נושא כל שנאה לשום יצור – הוא מגיע אלי".
זוהי הדרך היחידה לגבינו – להגות בו תמיד!
לעשות את רצונו למען שמו ולהגות בו תמיד – זוהי תמציתה של הגיטה. התורה הזו ניתנה מזמן. בתחילתו של הפרק הקודם (הי"א) הצהיר ארג’ונה: "דמיון-השווא שלי נעלם". עם הגיע ארג’ונה לראיית אלוהים בצורתו הקוסמית, השיג את פסגת הבהאגאואד גיטה. שבעת הפרקים הבאים, רק מבהירים את התורה. הם מכילים רמזים יעילים, שיאפשרו לנו להתאמן ביוגה זו.