הבודהיזם הטנטרי נדד והחל להשתרש בטיבט לראשונה בשנת 747 כאשר הוזמן המאסטר הטנטרי פַּאדְמַסַמְבְּהָאָוָוה על ידי מלך טיבט, להפיץ את בודהיזם "מרכבת היהלום" בטיבט ובבהוטן. פַּאדְמַסַמְבְּהָאָוָוה הדגיש בלימודיו את ההיבטים הטנטרים של "דרך היהלום" והפכם לנגישים בתמיכתו של מלך טיבט אשר ציווה על תרגום התכנים החשובים לשפה הטיבטית. לימודים ותכנים ראשוניים אלו הפכו לבסיס המעגן את שושלת ה"נְיִינְגְמָה" (המסורת העתיקה), אחד הזרמים העיקריים של הבודהיזם הטיבטי.

במהלך המאה ה-11 נדד "מַארפָּה המתרגם" להודו והביא לטיבט את תורתו של המורה הבודהיסטי נָארוֹפָּה. במרכז תורה זו עומדת מערכת של טכניקות טנטריות בודהיסטיות, הנקראת "שש היוגות של נָארוֹפָּה". תלמידיו של מַארפָּה, בראשם מילָארֶפָּה, ביססו את שושלת ה"קַאג'יוּ", שנסמכת עד היום על מערכת "שש היוגות של נָארוֹפָּה" הכוללת את יוגת החלום.

בתורות ההינדואיסטיות והבודהיסטיות שולט עקרון יסודי הגורס כי החיים הינם חלום יציר כפינו, הקרוי "מאיה". היצמדות למציאות חלום זה, היא בעצם תפיסה מוטעית, הגורמת לסבל. המניע העיקרי של כל אדם המתרגל יוגה הוא הרצון להשתחרר מאשליה זו ולהתעורר מהחלום.  

לפי המורים הנוכחיים של ה"דזוֹגצֵ'ן", המציאות התפיסתית ועולם התופעות הינם בבסיסם אשליה (מאיה), סוג של חלום, חזיון תעתועים או צורת מחשבה. באמצעות תרגול הסאדהנה, ניתן לראות כי "חלום החיים" וחלומות הלילה הרגילים, אינם נבדלים במהות ולמעשה הם זהים בטבעם הבסיסי. ההבדל, הלא מהותי, הקיים בין חוויית החלימה לחוויית המציאות הערה הוא שהאחרונה היא בדרך כלל יותר מוצקה ועל כן שלובה בהיצמדויות (attachments). באמצעות תרגול יוגת החלום, המציאות הופכת לחלום והחלום הופך למציאות.

המטרה והעיקרון העומדים בבסיס תרגול יוגת החלום הם פיתוח מודעות לעובדה שאנו אכן חולמים בעת החלום. ברגע שמודעות גבוהה זו מושגת ומתקיימת למעשה חלימה מודעת, האפשרויות הנפתחות בפני המתרגל הן בלתי מוגבלות. הוא יכול במהלך החלימה להימצא במקומות ומציאויות לפי בחירתו, לתרגל סאדהנה ולקבל חניכה ומסרים ממורים וישויות רוחניות.

תרגול הסאדהנה תוך חלימה מודעת, מקבל העצמה חזקה ביותר ומביא לתובנות עמוקות לגבי טבע החלום (אשליה) הגלום בחיי היומיום. זהו כלי חשוב על מנת לשחרר היצמדויות, שכן, הן מבוססות על אמונה חזקה, שהאובייקטים הנתפסים בחיי היומיום הם אמיתיים ועל כן חשובים.

שוגצ'אנג סוקר את ארבעת השלבים העיקריים של תרגול החלימה על סמך ה"סִיטְרוֹ" (כתבים עתיקים חשובים של שושלות ה

המורים הטיבטיים מַארפָּה ומילָארֶפָּה לימדו את יוגת החלום, והטמיעו אותה כשיטת תרגול בעלת שישה שלבים מעשיים. בשלב הראשון, נדרש החולם לתרגל חלימה מודעת ולהבין שהוא למעשה חולם. בשלב השני, החולם נדרש להבנה כי אין דבר בחלום שעלול לפגוע בו. למשל, הוא יכול לתרגל חלימה בה הוא מכבה להבת אש גדולה בכפות ידיו, ובכך חווה את אי פגיעותו. בשלב השלישי, החולם נדרש להרהר בכך, שכל התופעות שבחלום וגם אלו שבמציאות, משתנות באופן תמידי ועל כן במהותן הן אשלייתיות. בשלב הרביעי חווה החולם את יכולתו להמיר אובייקטים בחלום, כגון הפיכת חפצים גדולים לקטנים, כבדים לקלים וכד'. בשלב החמישי נדרש החולם להבין כי גופו שלו הוא למעשה חסר ממשות ככל שאר האובייקטים בחלום. לשם כך הוא יכול לשנות את צורת גופו ואף להעלימו כליל. בשלב השישי נדרש המתרגל לרכז את הכרתו, תוך כדי חלימה מודעת, בדמויות קדושות (כגון בודהות ובּוּדְהִיסָטְווֹת) המהוות לפי האמונה הבודהיסטית דלתות מַעֲבָר למצבי תודעה מיסטיים גבוהים.

אחד השימושים החשובים של יוגת החלום הוא קבלת מסרים ממורים עתיקים, אשר מופיעים בחלום, מעבירים מסרים ומלמדים. כתוצאה מכך עשוי המתרגל, במהלך חלום של מספר שעות, ללמוד כמויות נרחבות של ידע, השווה בערכו לשיעורים האורכים חודשים במציאות היומיומית. ישנם אף מתרגלים אשר חוו הארה במהלך תרגול יוגת החלום.     

לאסופת סרטי וידאו על יוגת החלום 

לצפיה ברצף הסרטים:

1. Tibetan Yoga and Secret Doctrines, Evans-Wentz (London: Oxford University Press, 1935)

2. A Modern Commentary on Karma Lingpa's Zhi-Khro,Shugchang et al. (2000)

3. Yuthok, Choedak (1997) Lamdre: Dawn of Enlightenment

4.Joseph Dillard, (Deep listening publishing 2003) Dream yoga 

מקורות אינטרנט

1. http://www.dreamyoga.com/

2. http://en.wikipedia.org/wiki/Dream_yoga