משמעות השם Bhujanga פירושו נחש קוברה. השם הוענק לאסאנה זו בשל דמיונה לתנוחת נחש הקוברה הזוקף את ראשו.
תאור המתרחש במהלך התנוחה
החלק התחתון של הגוף מונח על הרצפה, חלקו העליון, מהטבור ומעלה, מורם באוויר ומוחזק בעיקר על ידי שרירי הגב. הלחץ על חלל הבטן מוגבר ושני שרירי הבטן הישרים נמתחים. כל חוליה, כל גיד וכל מיתר נמתחים ונאלצים לעבוד. בשעת התרגול נסחט הדם מתוך הכליות וברגע שהגוף חוזר למצבו הקודם זורם דם בעוצמה אל הכליות ושוטף את כל המשקעים. הכליות מקבלות אספקת דם בשפע ומחדשות נעוריהן.
אי אפשר לחשוב על הגוף ובמיוחד על הגב מבלי להתייחס לבלוטות יותרת הכליה שהן המייצרות האמיתיות של הקורטיזול, הגורם לפירוק מוגבר של גליקוגן בכבד ובשל כך לעליית הגלוקוז בדם.
פעילות יתר (תסמונת קושינג) של הבלוטות גורמת להצטברות שומנים, חולשת שרירים ועוד, תת פעילות (מחלת אדיסון גורמת לירידת לחץ דם, ירידת חום הגוף, התייבשות.
הגלוקוז הוא הדלק העיקרי של הגוף. כאשר אבות המזון נכנסים אל התא הם מבצעים שתי משימות, המתבצעות ברציפות ובמקביל:
א.תהליך פרוק הגלוקוז ואבות המזון האחרים תוך כדי שחרור אנרגיה ואנבוליזם.
ב. תהליך בנייה של תוצרים חדשים מאבות המזון.
שתי פעילויות אלו נקראות מטבוליזם או חילוף חומרים. אלו מהוות את סך כל האנרגיה שהגוף משחרר או עושה בה שימוש.
מולקולת הגלוקוז נכנסת ראשונה לתא. קיימים בה שישה אטומי פחמן מלווים באטומי חמצן ומימן. בתוך הקשרים של מולקולות הסוכר אצורה אנרגיה כימית והיא הדרושה לתא בכדי לבצע את עבודתו. הצעד הראשון בשחרור האנרגיה הזו הוא ביקוע של מולקולת הגלוקוז לשתי יחידות קטנות הנקראות חומצה פירובית. אלה נעות למיטוכונדריה המפרקת את החומצה הפירובית. שריפת מולקולת הגלוקוז יוצרת מולקולות ATP שבשעת הצורך נשברות בקלות ומשחררות את האנרגיה הדרושה לתא.
הגליקוגן: לאחר פעולת העיכול עולה רמת הגלוקוז בדם ומגיעה לערך הגבוה מן הדרוש לגוף. בשלב זה, הכבד- בלוטה, האבר הגדול - מעבד סוכרים לגליקוגן המשוחרר כגלוקוז. הוא סופח חומצות אמינו, מעבד אותן לחלבונים, ובונה איתם אינזימים, מאגר ויטמינים, וחומרי קרישת דם. כמו כן, הוא מפרק רעלים, תרופות ואלכוהול. כתוצאה מפעילויות הכבד משתחרר חום הקשור לשמירת טמפרטורת הגוף.
ייצור 1.5 ליטר מרה ליום ע"י פירוק שומנים בתרסריון, נכנס לפעולה, והופך את עודפי הגלוקוז לחומר בר אחסון הקרוי גליקוגן. כאשר רמת הגלוקוז יורדת הוא מבצע פעולה הפוכה.
במצב בריאותי תקין מקיימות בלוטות יותרת המוח, התריס והאדרנאל מועצה משלהן, ומתכננות את שמירת החיים. הן אף קרובות משפחה למערכת התקשורת החיונית של הגוף – מערכת העצבים הסימפטטית (כאשר אנו חשים בהתגעשות פתאומית של אנרגיה כשאנו עומדים בפני סכנה). היכן חבויה אנרגיה זו איננו יודעים אך אנו יודעים שמחסן זה נפתח בשעת חרום על ידי בלוטות האדרנאל (אדרנלין ונוראדרנלין – המספקים גירוי מיידי למערכת העצבים הסמפטטית).
בלוטות אלו קשובות למצבנו הרגשי, ותחושות כמו כעס, הלם ופחד פועלות על ידי בלוטות האדרנאל. ביצוע סדיר של תנוחת הקוברה שומר על תפקוד ובריאות בלוטות האדרנאל.
פעילות מוגברת של בלוטת התריס: בלוטת התריס מפרישה את ההורמונים תירוקסין ותירוסין האחראים על חילוף החומרים. קלציטונין – מפחית שחרור סידן מהעצם לדם, ומופרש עם עליית רמת הסידן בדם. ביחד עם הפרשת הורמון (יציבות זרחן וסידן בפלסמה) שהשפעתו הפוכה, מווסתת רמת הסידן בדם.
אסאנה זו שומרת את עמוד השדרה גמיש, התנועה של הכפיפה לאחור מפעילה את השרירים זוקפי הגב. התנוחה מחדשת את העצבים והשרירים. היא מכווננת את העצבים ושרירי הלב ביחד עם אלו של הבטן והגב. שרירי החזה מתפתחים היטב כתוצאה מאסאנה זו. האסאנה משיבה נעורים לעצבי האגן ולשרירים.
די לזכור כי שלושים ואחד זוגות עצבים מסתעפים מעמוד השדרה ושני החבלים העיקריים של המערכת הסמפטטית משוקעים בשרירים משני צידי עמוד השדרה, בכדי להבין את חשיבותה של האסאנה. בריאות השרירים ותנועת החוליות הכרחיים לשמירת תפקוד העצבים, כי אם מאבדות החוליות את איכות התנועה הן מתחילות ללחוץ אחת על השניה ועל קצות העצבים, ואם מאבדים השרירים מגמישותם ונעשים נוקשים הם יעכבו לא רק את תפעול עצבי עמוד השדרה אלא אף את תפעולם של כלי דם חיוניים.
התנוחה מפעילה את בית החזה, הצוואר, הפנים והראש, כמו כן היא מגבירה את היופי של הפנים.
תיאור התרגיל
כניסה לתנוחה: יש לשכב על הבטן, מצח על הרצפה, עקבים צמודים, גב כף הרגל על הרצפה, כפות הידיים על הרצפה, המרפקים כפופים וצמודים לגוף.
לנשוף, להביט לכיוון הבטן, ובנשימת יוגי מלאה יש לשפשף אף וסנטר קלות על הרצפה ולהביט לפנים.
להמשיך לשאוף, להרים את הראש ובית החזה כאשר הטבור נוגע ברצפה. (עיקר ההתרוממות היא מאמצע הגב ועד חלקו העליון). יש להתרכז תוך כדי העליה בעמוד השדרה.
שהייה בתנוחה קומבהאק – עצירת נשימה. עיקר המאמץ מוטל על שרירי הגב.
יציאה מהתנוחה חזרה לתנוחת המוצא בנשיפה איטית.
ריכוז צ’קרה 2-3, איזור הכליות.
נשימה בעת העליה נשימת יוגי מלאה.
השפעות התנוחה
נוקשות בעמוד השדרה נעלמת וכן דפורמציות כלשהן.
מניעת אבנים בכליות.
ריפוי הפרעות פונקציונליות של בלוטת התריס.
סיוע להגברת ביטחון עצמי ועזרה לאנשים הסובלים מרגשי נחיתות.
ריפוי בעיות במחזור החודשי וזיבה.
הרחבת בית החזה.
הפעלת כל אזור הבטן ועידוד פעילות הלבלב, הכבד ואיברים נוספים של מערכת העיכול.
אחת התנוחות הטובות ביותר לריפוי עצירות, הפרעות בעיכול, בעיות של עודף גזים וכאבים בקיבה.
מגבלות בביצוע גידול יתר בבלוטת התריס, בקע, לחץ דם גבוה, כאבים בגב תחתון.
ביבליוגרפיה
1. דיווננדה, ס, ו.(1980). ספר היוגה השלם. ישראל: רשפים
2. יסודיאן, ס. הייך, א. (1953 ) יוגה ובריאות. ירושלים: מרכוס
3. שיבננדה (1999). יוגה המדריך השלם. תל אביב: מודן
4. שיבוג’י, (1996). הרצאות, ישראל
5. Iyengar, BKS, (1992). Light on Yoga, Calcutta: Indus
Ramacharka, Y. Hatha Yoga. London: L.N Fowler & Co.LTD .6
Satyananda, S, S.(1996). Asana Pranayama Mudra Bandha Bihar: Bihar Yoga Bharati .7
Sivananda, S.(1996),Yoga Asanas: A Divine Life Society Publication .8