ח. האם יש תועלת בנדירת שתיקה?
מ. ה"שקט הפנימי" פירושו כניעה לעצמי, כלומר: לחיות ללא תחושה של אגו.
ח. האם ה-SANNYASIN (המתנזר) זקוק ליחידות?
מ. היחידות היא הכרתו של האדם. אדם יכול להימצא בתוך מערבולת החיים, ובכל זאת לשמור על שקט ושלוות הכרתו (לסוגיה). אדם כזה נמצא תמיד ביחידות. אדם אחר, יכול לשהות ביער ולמרות זאת ללא שליטה בהכרתו. אי אפשר לומר על אדם כזה שהוא שרוי ביחידות. יחידות היא התייחסות ההכרה אל דברים. אדם שנצמד אל דברים שהחיים מציעים לו, אינו יכול להשיג יחידות ואין זה חשוב היכן הוא נמצא. אדם היודע להתנתק, נמצא תמיד ביחידות.
ח. מה פירושה של MAUNA?
מ. אותו מצב שהוא מעבר לדיבור ולמחשבה, הוא MAUNA. כלומר, מדיטציה ללא פעולה שכלית. שליטה על ההכרה (לסוגיה) היא מדיטציה. מדיטציה עמוקה היא דיבור נצחי. ה"שקט הגדול" פירושו דיבור תמידי - זרימה נצחית של "שפת הדיבור האמיתי" - היא נפסקת על-ידי דיבור. מילים מפסיקות את ה"דיבור האילם".
הרצאות יכולות לבדר אנשים מסוימים למשך שעות, בלי לשפר בהם דבר. מצד שני, ה"שקט הגדול" הוא תמידי ומביא תועלת לאנושות כולה. ה"שקט הגדול, הוא דיבור צח וטהור. שיעורים הנמסרים בשפה המדוברת, אינם כה צחים וטהורים כמו אלו הנמסרים דרך ה"שתיקה הגדולה" "השתיקה הגדולה, היא טוהר וצחות בלתי פוסקים … זוהי השפה הטובה ביותר. קיים מצב שבו מילים פוסקות, וה"שקט הגדול" משתרר.
ח. אם כן, כיצד נעביר את מחשבותינו מהאחד לשני?
מ. דבר זה נחוץ רק אם תחושת הכפילות (של אתה ואני) מתקיימת …
ח. מדוע באגאוואן אינו יוצא אל העולם, ואינו מטיף את תורתו ברבים?
מ. מנין לך שאיני עושה זאת? וכי הטפה מסתכמת בכך שאדם עולה על דוכן המרצים ומנסה לשכנע את שומעיו בדבריו. הטפה היא פשוט העברת ה"מידע הגדול" וניתן לעשות זאת ביעילות, רק מתוך שתיקה . מה דעתך על אדם שהקשיב לדרשה במשך שעה, ולאחר מכן עזב את המקום בלי שישתנה דבר בתוכו ובחייו? השווה אותו עם אחר שיושב במחיצתו של אדם קדוש, והולך משם לאחר זמן, כשהשקפת עולמו שונה לחלוטין מזו שהוא בא עימה. מה טוב יותר, להטיף בקול רם ללא תוצאות, או לשבת בשקט ולהקרין את ה"כוח הפנימי הגדול"?
בנוסף לכך, כיצד נוצר הדיבור? קיים הידע המופשט שממנו נולד האגו. האגו עצמו מוליד את המחשבה, המחשבה מולידה את המילה המדוברת, כך שהמילה היא הנין (בן הנכד) של המקור הראשוני. אם המילה משפיעה? שפוט בעצמך עד מה גדולה יותר עוצמתה של הטפת ה"שקט הגדול"! אך בני אדם אינם מבינים אמת עירומה זו, הם אינם מבינים את ה"אמת הגדולה והתמידית" של הוויתם הנצחית והיומיומית. אמת זו היא האמת של העצמי. האם קיים מישהו שאינו מודע לעצמי שלו, לעובדת היותו הוא הוא? אנשים אינם אוהבים לשמוע על אמת גדולה זו, ובאותה עת תאוים הם לדעת על דברים שמעבר לחיים, בשמים, בגיהנום ובגלגול הנשמות, מפני שהם אוהבים את הרז ואת הסוד, ולא את ה"אמת הגדולה". הדתות מזינות אותם במזון שיובילם לבסוף לקרבת העצמי.
כל אמצעי שתבחר להשתמש בו, יובילך בסופו של דבר אל העצמי, אם כן מדוע לא תישאר בעצמי מיד, כאן ועכשיו? כדי לראות את העולם האחר, או כדי לחשוב עליו וליצור סביבו תיאוריות, אתה זקוק לעצמי. גם הנבער וחסר-הדעת, כשהוא רואה את האובייקטים סביבו, רואה רק את העצמי.