כבר בגיל צעיר נודע שרי בראהמה גופאל בהדורי בחוכמתו הרבה וכונה "שְרוּטִי-דְהָאר", שפירושו "זה שיכול להכיל ידע ולזכור אותו לאחר ששמע אותו פעם אחת בלבד".

עוד בהיותו ילד הגיעו יוגים ואנשי רוח רבים להתייעץ עמו, ביניהם גופינאט קאוויראג' מהאשאיה[1], אשר נהג להתייעץ עם שרי בראהמה גופאל בהדורי בהיותו בן 13 בלבד.

ד"ר בראהמה גופאל נחשב לחכם וליוגי השולט ברזי הטנטרה, האיורוודה והג'יוטיש (אסטרולוגיה וודית). הוא בעל שלושה תארי דוקטור (סיטאר, פילוסופיה, איורוודה) ובעל עוד ארבעה-עשר תארים אקדמיים בנושאים שונים. כמו כן, זכה להכרה כ"קאולאצ'אר טנטרי"[2] עצום.

חייו של ד"ר בראהמה גופאל בהדורי הוקדשו לסיוע לנזקקים, והוא טיפל בבעיותיהם של אנשים מכל השכבות והכתות בעזרת איורוודה, טנטרה ואסטרולוגיה. בדומה ליוגים גדולים אחרים, התנגד אף הוא לשיטת הכתות היוצרת הפרדה ונבדלות בין האנשים, ודגל בשוויון בין כל האנשים מכל המעמדות. שרי בראהמה גופאל בהדורי החליט כי הגיע הזמן המתאים להפצת הידע הטמון בבריגהו-שאנגיטה, לאחר שהועבר בסודיות ממורה לתלמיד במשך מאות שנים. לפיכך רתם את תלמידיו לתרגום הידע הצפון ב-75,000 כתבי הקלף, שנאספו ברובם על ידי אביו ובהמשך גם על ידו. העתיקים שבכתבים מקורם לפני יותר מאלף שנים.

שרי בראהמה גופאל בהדורי, שנודע בכינויו "גורוג'י", תפקד כבעל משפחה מושלם, והווה בחייו דוגמה כיצד ניתן להגשים את היוגה מבלי להזניח את החובות הארציים כהורה, כבן זוג וכסבא. גורוג'י הציג את מטרתה של היוגה באופן בהיר ביותר: "אימון היוגה מטרתו לחזק את כוחותינו הפנימיים ולפתח את יכולת הנתינה שלנו, על מנת שבסופו של דבר נוכל לעזור למסכנים ולנזקקים." 

על מנת להפיץ את הידע וללמדו במערב, חיפש שרי בראהמה גופאל בהדורי את האדם המתאים לכך, והתלמיד בו בחר הוא שיוו שאנקאר טריפאטי (שיבוג'י).

שיבוג'י פגש את גורוג'י באמצע שנות השבעים. באותה העת עסק שיבוג'י בחיפוש אחר ספר נדיר של שרי טאילאנג סוואמי שנקרא טטווה-בהוד. הספר נכתב בשפה הבנגולית ובחיפושיו אחר הספר, נדד שיבוג'י עד כלכתא. יום אחד סיפר לו בעל חנות ספרים על אדם בשם בהדוריג'י, החי בוואראנסי, ואשר ברשותו אוסף עצום של ספרים ישנים, חלקם בשפה הבנגולית. בדרכו לבהדוריג'י נזכר שיבוג'י, שחמש שנים קודם לכן, כאשר נסע ברכבת, משך את תשומת לבו אדם אשר לאורך כל הנסיעה לא פסק מלזמר לעצמו. למרות השנים שחלפו, שבה דמותו ועלתה בזיכרונו ותחושה מוזרה אם כי וודאית עלתה בו, כי הוא עומד לפגוש אותו כעת. לתדהמתו קיבל את פניו אותו האדם, והפעם היה לבוש בקורטא והופעתו מרשימה ומלכותית. אדם זה היה בהדוריג'י, אשר קיבל את שיבוג'י בשמחה ואירח אותו בחמימות לא צפויה.

וכך מתאר שיבוג'י את הקורות אותו:

"כאשר הגעתי ראיתי חדר מוזנח, חלקי כיסאות פזורים ומיטות שבורות. הצגתי את עצמי בשמי המלא, שאנקאר טיווארי (מאוחר יותר שונה שמו לשיוו שאנקאר טריפאטי), דיברתי כהרגלי בשפה האנגלית, אך הוא לא נתן דעתו לכך והשיב בשפה הבנגולית. "כן, כן, ראיתי את הספר, ספר קטן בן 170 עמודים". שמחתי מאוד והרגשתי סיפוק עצום מכך שחיפושיי הסתיימו. הייתי מוכן אפילו להעתיק את הספר אם יהיה בכך צורך. "בבקשה, חזור בערב לקחת אותו". חיכיתי בקוצר רוח לערב וכשחזרתי לבית גיליתי שאין בו איש. חזרתי למחרת בבוקר. בהדוריג'י קיבל אותי בלבביות יוצאת דופן והתנצל עמוקות על שנעדר מן הבית ביום האתמול. שאלתי אותו באשר לספר. "אני מתנצל, אך לא היה לי זמן לחפש אותו. אנא בוא הערב". בערב חזר הסיפור על עצמו. לא קיבלתי את הספר ונתבקשתי לשוב למחרת בבוקר.

"כאשר באתי למחרת הופתעתי לגלות שבהדוריג'י מוקף בהרבה מאוד אנשים ולא יכולתי לגשת אליו כלל. כולם קראו לו גורוג'י. צפיתי בו בזמן שנתן ייעוצים אסטרולוגיים, והייתה זו חוויה יוצאת דופן במיוחד. מי שבא לייעוץ התיישב לפניו על כיסא. גורוג'י כתב מראש בכתב קטן מאוד את התשובות. לאחר מכן נתן לאדם דף כדי שיכתוב את שאלותיו. תשובותיו ענו בדיוק רב על שאלותיהם של האנשים. באותו היום הוא קיבל כעשרים איש לייעוץ. כולם הופתעו מאוד מכך שהתשובות נכתבו מראש. ראיתי בכך פלא אך לא נמשכתי לכך. המשרד היה צפוף, אליי הוא לא התייחס כלל ולבסוף עזבתי את המקום מאוכזב על שלא יכולתי לדבר עמו.

"שבתי בערב וראיתי בבית אוכלוסייה של אנשי רוח, מהידועים ביותר בווראנסי. הם ניהלו דיון אינטלקטואלי והתווכחו על פילוסופיות גבוהות ביותר אך בהדוריג'י לא נטל כל חלק בשיחה. הם ניהלו שיחות על הוודות ועל הסוטרות של הגיטה. לעתים הוא נשאל אך לא הגיב. לעתים היו מתווכחים בקולי קולות והוא ישן שנת ישרים ונחר בעוצמה. לא הבנתי איך מישהו יכול לישון בסיטואציה כזו. המשכתי לבקר בבית בעקביות ואט אט שכחתי מהספר שבעקבותיו הגעתי. באותה תקופה שימשה קומתו התחתונה של הבית כבית ספר. כל הזמן שהו בו בין 20 ל-30 איש. הדלתות היו פתוחות לרווחה, לא היו מנעולים והמקום נראה כמו בית מלון גדול. כל אחד בא והלך כרצונו.

"לעתים כאשר הוויכוחים התלהטו, היה גורוג'י מסכם אותם בשניים, שלושה משפטים. ואז אמרו הפילוסופים, שהיו מבוגרים ממנו: "זו הסיבה גופאלג'י שאנו צריכים אותך". כולם קראו לו גופאלג'י, ואני קראתי לו גורוג'י. מדי פעם היה חוזר ומתנצל על שאינו מוצא את הספר כיוון שצריך לחפשו בין הרבה ספרים. כן הוסיף ואמר שימשיך לחפש אותו, וגם אם לא אבוא עוד, ישמור לי עליו. באחד הימים, כשרציתי כבר מאוד לדבר אתו, הגעתי לביתו והוא ישן שנת ישרים. לאחר זמן התעורר וכאילו קרא את מחשבותיי, פנה אליי ואמר לי: "היום אדבר עמך". דמיינתי שנלך למקום שקט, אך הוא לקח אותי לשתות צ'אי בכיכר גודוליה הסואנת. הוא ביקש שאספר לו את כל קורותיי, חשתי שהוא רואה את הפנים והחוץ שלי. לסיום שאל אותי מה אני מחפש ואמר: "אם אבקש ממך לעשות משהו, האם תעשה?" "אנסה", השבתי. הוא נתן לי תרגול מסוים וביקש ממני לא לחזור לביתו עד שאשלים חצי שנה של תרגול. בבוקר הראשון לאחר תקופת התרגול הלכתי לביתו השכם בבוקר והוא חיכה לי מחוץ לדלת... הוא תמיד דיבר אליי כאח, כאב, כחבר, ולעולם לא כגורו. הוא נימק זאת בכך שבין גורו לתלמיד יש מרחק ויחסים רשמיים, אך בין אחים או בין בן לאב אין כל מרחק ורשמיות."

(מתוך דבריו של שרי שיו שאנקאר טריפאטי (שיבוג'י)).

בשנת 1994 שלח שרי בראהמה גופאל בהדורי את תלמידו שיו שאנקאר טריפאטי (שיבוג'י) לישראל. שיבוג'י החל ללמד אותנו בסבלנות ובאהבה אין-סופיים את הידע המעשי והתיאורטי של הבריגהו יוגה. חומר הלימוד נלמד כמו פאזל, שהלך ונבנה בסגנון הלימוד המיוחד למזרח. בהתחלה יוצרים איים בודדים שהקשר ביניהם אינו ברור. בהמשך נבנים הגשרים בין האיים ואז נדמה כי מבינים את הקשר ביניהם. לבסוף מבינים שגם לאיים וגם לגשרים יש משמעות בזכות מי שיצר אותם.

לאחר חמש שנות תרגול ולימוד בהדרכתו של שיבוג'י, הרגיש המאסטר שנבנה בסיס ראוי ולקח אותנו לראשונה, כקבוצה, ללמוד תחת הדרכתו של מורו שרי בראהמה גופאל בהדורי.

להלן משפטים אחדים המביעים את גישתו של גורוג'י בפתיחת אחת מסדנאות הלימוד שנערכו בהדרכתו בוואראנאסי: 

"אם ארגיש, או אנו נרגיש שאנו שונים בגלל הדת, המקום, האווירה והשפה, לא תהיה בינינו כל אחווה. בואו ננסה להרגיש כי כולנו זהים וכי כולנו חלק מאותו כוח עליון שברא אותנו. בין שאנו מכנים אותו אלוהים ובין שאנו מכנים אותו בשם אחר, עדיין כולנו שווים. העניין המרכזי הוא שאדם מסוים נקרא דגול או בכיר, כביכול, רק מכיוון שהתעוררו בו הידע והנשמה. לכן מהיום עלינו לנהוג כאדם אחד ואנו נדבר, ננוע ונרגיש כי איננו שונים איש מרעהו. בדרך זו תתפתח האחווה.

"המטרה העיקרית לעבודה זו היא שאחרי קבלת הידע, עלינו להשתמש בו על מנת לעזור לאחרים, ללמד אחרים ולעשות משהו הומאני למען האנושות. זו הדרך בה מתבטאת האחווה. אתם באים מישראל ואני נקרא הודי. אך זכרו שישראל והודו הן מדינות באותו עולם. למעשה, רק כאשר אתם חשים מוגבלים, אתם נקראים אנשים מארץ אחרת. הרגישו כי הנכם אנשי העולם. הרגשה זו הכרחית ליוגה. המשמעות של המילה 'יוגה' היא 'לחבר', וכאשר רוחניות וגשמיות מתחברות זוהי יוגה."

גורוג'י, ואראנאסי, ספטמבר 1999