האדם חי לרוב בממדים השטחיים יותר של המיינד, הקיום והגוף, אבל בתוכו קיימת
הוויה פנימית הנושאת בחובה יכולות גדולות יותר, שעליו לפקוח את עיניו לעברה – כי
כרגע יש לה עליו השפעה מאד מוגבלת, שדוחפת אותו לחיפוש מתמיד אחר יופי, הרמוניה,
כוח וידע גדולים יותר. על כן, המהלך הראשון ביוגה הוא לפרוץ את גבולות הקיום
הפנימי הזה, לחיות מתוכו החוצה, ומשם למשול בכל ההיבטים החיצוניים של החיים באמצעות
אור פנימי ועוצמה. בפעולה זו מגלה האדם בקרבו
את נשמתו האמיתית, שאיננה התערובת החיצונית של רכיבים שכליים, ממריצי חיים וגופניים,
כי אם חלק מהממשות המצויה מאחוריהם, ניצוץ מתוך האש האלוהית. עליו ללמוד לחיות בתוככי
נשמתו, ולהיטהר ולפלס את דרכו על ידי הכוח המניע שלה, לעבר האמת, משענו של הטבע. ובעקבות
זאת יוכל להיפתח צוהר אל על, ומשם ירד יסוד גבוה יותר של קיום.
*
...העיקרון ביוגה הזו, אינו מתבסס על מושלמות הטבע האנושי כמות שהוא, כי
אם על טרנספורמציה נפשית ורוחנית של כל חלקי הקיום של האדם, הנעשית על יד פעולתה
של התודעה הפנימית, ואז על ידי תודעה גבוהה יותר, אשר פועלת עליהם, מסלקת את התנודות
הישנות, או משנה אותן לכדי צורה חדשה, ובכך ממירה טבע נמוך - לגבוה.