ה"בהגוואד גיטה", מכתבי הקודש החשובים ביותר, נתגלתה לפני 5000 שנה בשדה הקרב. פירושה הוא "שירה אלוהית". ההתייחסות אליה אומרת כי אלוהים באחת מהתגלמויותיו (קרישנה) הורה אותה לאדם. היא מהווה דו – שיח בין שרי קרישנה וארג’ונה הלוחם, והמקום שנבחר לכך הוא שדה הקרב.
ה"בהגוואד גיטה" מכילה שיעורים נפלאים הבאים להנחותנו במאבקינו היומיומיים. המצבים המתוארים ב’גיטה’ מתרחשים פעמים רבות במהלך חיינו, והגיטה מייעצת כיצד לפעול במצבים אלו. הגיטה מתייחסת לפנימיות ואינה מצריכה המרת אמונה.
ה"בהגוואד גיטה" היא חלק מאפוס ה"מהאבהראטה". ה"מהאבהראטה" הוא אפוס שירי-סיפרותי המתאר את החוקים השולטים בעולם וכיצד הוא מתקיים (דהארמה). ה’גיטה’ מספרת כיצד נברא העולם וכיצד הוא מתנהל תחת השגחתו של אלוהים. הסיפור מוגש לנו על ידי תיאור של מלחמה בין הטוב והרע, ונצחונו המוחלט של הטוב.
סיפור המעשה
מסופר על שתי משפחות יריבות - בני פנדו ובני קורו. הפאנדו הם הטובים והקורו הם הרעים. בני קורו כובשים את מדינת בני פאנדו ומשעבדים אותם. בני פאנדו היו סובלניים, ישרים ואוהבי שלום. הם מנסים להחזיר את מדינתם באמצעי שלום אך ללא הצלחה.
הוכרזה מלחמה וכל אחד מנסה לגייס לצידו את אלוהים. קרישנה הוא בלתי מפלגתי ונותן להם אפשרות בחירה:
א. בעצותיו
ב. בחילו הרב
דוריודהאנה, שהיה האח הבכור של בני קורו, בוחר בנשקו של קרישנה ואילו ארג’ונה בוחר בקרישנה שיהיה הרַכָּב שלו.
לבסוף בני קורו נוצחו – הם בחרו בכמות ולא באכות.
הלקח – אם אלוהים לא איתנו, גם אם כל העולם יעמוד לצידנו - ניכשל.
ה"מהאבהראטה" מספרת איך קרישנה עזר בדרכים שונות לבני הפאנדו אך לא נלחם אף פעם. עזרתו הגדולה ביותר היתה בהענקת ה"בהגוואד גיטה", דרכה השרה על ארג’ונה אומץ רוח במאבקו הקשה.
רוח זו מחזקת אותנו עד היום במאבקינו היום יומיים.
מאורעות הבהגוואד גיטה
א. לפני תחילת המלחמה הציע הסבא ויאזה – לדריטאראשטרה (אבי הקורו) ראייה זמנית כדי שיוכל לחזות במאבק. הוא סרב מכיוון שלא אבה לראות את ההרס כבר מהרגע הראשון.
ב. בראש בני קורו ניצב בהישמה הבלתי מנוצח, בעל היכולת למות מתי שירצה. דריטאראשטרה האמין כי בהישמה יביס את בני פנדו בתוך זמן קצר. זוהי אמונה עיוורת, האומרת כי למרות עשיית מעשים לא צודקים, האדם ינצח בזכות כוחו. ביום העשירי למלחמה נוצח בהישמה ותבוסתו היתה תבוסתם של בני קורו.
ג. כאשר הגיעה הידיעה על כך לדריטאראשטרה, חזרה אליו ראייתו הפנימית. הוא שאל את סאנזאיה ’מה עשו בניי ובני פאנדו שהתאספו בשדה הקרב ורצונם להילחם?’ ולמעשה סאנזאיה הוא זה שמסר את ה"בהגוואד גיטה" לדריטאראשטרה ולנו (הוא בורך על ידי ויאזה ביכולת ראיה על טבעית).
ד. סאנזאיה החל לספר כי בתחילת המאבק הלך דוריודהאנה למורו ורבו דארונה, וביקש ממנו לשמור על המפקד הראשי בהישמה.
ה. בהישמה הרים קול תרועה כהצהרת מוכנות לקרב. ארג’ונה ביקש מקרישנה להעביר את רכבו בין שני הצבאות הנצים. קרישנה בחר להעמידו מול בהישמה ודארונה, להם רחש ארג’ונה כבוד רב. "איך אוכל להרגם?" שואל ארג’ונה, "למרות היותם רעים לא צריך להרגם. במקום לשמוח במותם ועל החזרת המדינה לידיי, מוטב ואבקש על חיי".
לאחר מחשבה מעמיקה הוא כורע לפני קרישנה ואומר לו "אינני יודע מה לעשות, אני תלמידך, הוריני מה לעשות."
שרי קרישנה מלמד אותו את תורת היוגה והפלוסופיה הגלומה ב-700 חרוזים.
ובעיקר הוא אמר: "הבן כי זהו רצוני ואתה הנך רק הכלי. לשווא אתה אומר ’אני לוחם’, ’איני רוצה להילחם’. התמסר לי בשלמות, שווני לנגדך תמיד, עשה את כל המוטל עליך כשירות למעני ואז לא תחטא. לא תיוולד מחדש ותישאר איתי לעד".
כתוצאה מלימודו של קרישנה התחזק ארג’ונה והחל להאבק. אותה תורה שנתנה בשדה הקרב בקורוקשטרה, מאירה עד היום לאלפי אנשים במאבקיהם היום יומיים.
ה"בהגוואד גיטה" עוסקת בחמישה נושאים יסודיים
באישוורה ובג’יווה - באלוהים בישויות החיים שאינן חופשיות
בפרקריטי - הטבע החומרי
בזמן - משך קיום הטבע החומרי
ובקרמה - בפעילויות
לכן עלינו ללמוד מהו אלוהים, מה הן ישויות החיים, מה היא פרקריטי, מה היא ההתגלות הקוסמית וכיצד היא נשלטת על ידי הזמן, ומה הן הפעילויות של הג’יווה.