כמו שהירח (אשר איננו מאיר מעצמו) מקבל את אורו מהשמש, כך גם החיים בספירה של הירח מקבלים אנרגיה וידע מהרמות הגבוהות יותר (ספירת השמש). הידע מתקבל מניסיונם של אחרים, ולא מהניסיון של רמה זו. עד לצ'אנדרה לוקא (תחום הירח), היוגי איננו יכול לדעת בכוחות עצמו את מהותו של הטבע ושל פעילותו. כמו כן, העין השלישית האלוהית שלו איננה פקוחה עדיין. כאן, בתחום הירח, הישגיו הינם על ידי אמצעים שונים, על ידי עזרה ובאמצעות לימוד עצמי.

ספירת השמש: מעל כל יכולת, הוכחה או תפיסה, מפתח היוגי את הראיה הפנימית שלו. בעזרת החזיונות שהוא חווה באמצעות העין השלישית, הוא מסוגל להבין את הפעולה, המקור וכו' של כל הדברים — היות וכעת הוא נמצא בויג'נאנאמאיה קושה (ספירת השמש). משהגיע היוגי עד לכאן — לתחום השמש, נחלשים בו יותר ויותר האינסטינקטים של חטא ומוסר, עד אשר הוא משתחרר מהם לחלוטין. עתה היוגי יציב ואינו צריך לעשות מאמצים נוספים כדי לקלוט או לדעת. הוא משתמש בהיגיון ובהכרה טהורה ככלים לשבירת שלשלאותיו ותשוקותיו. באמצעות לכידת המאנאס באופן מוחלט, באמצעות הריכוז והכוחות אותם קיבל היוגי, הוא משנה את העצמי לאטום (סוקשמה) וכעת מתחיל להיות עד לכללי ולחוקי הטבע של היקום כולו.

בכל מצב, בשלב זה, בין אם עיניו של היוגי פקוחות לרווחה בשעת מדיטציה ובין אם הוא הולך ברחוב לאן שנושאות אותו עיניו — כאשר תהיה ביוגי כמיהה לדעת, ייחשף בפניו הידע לגבי המקור והצורה של כל חומר, יהיה אשר יהיה.

 הוא צופה ועד לטבע ולאשליה באופן שווה והוא פעיל ונוטל חלק בשניהם. הוא נמצא בעמדה חסרת מגבלות, בין השמים לשאוֹל, ונע באמצעות הרצון הקל ביותר. הוא נמצא בתחום השביעי^[2]ובארבעה עשר המעגלים (כל תחום מחולק לשני מעגלים) של היקום, ומודע לאיכויותיהם המדויקות. כל זה נמצא בסאמפרג'יאת סמאדהי, והדרך אותה כבש נקראת דרך הג'יאן. כעת הוא אינו צריך לעשות דבר, רק ויווֶק שאקטי הינה פעילה. 

ללא הכרת ידע חי, מניב פירות, אינטלקט יציב ובטוח לעולם לא יוכל להתגלות. אי לכך גם הספקות לא ייעלמו וכל עוד ישנם ספקות לא ייתכנו שלווה וחופש. לפיכך, חייבים לעבור דרך כל המעברים האלה של הסאמפראג'יאת סמאדהי, ורק אז ניתן להמשיך הלאה.

כאשר ההתבוננות הינה באמצעות הראיה הפנימית (כוחה של העין השלישית) בכל מרכיבי היקום, ההבנה מתרחשת בעזרת כוח ההיגיון של ויצ'אר בצ'יטה ושל ויווק בבודהי (אינטלקט). במהלך הראיה של כל דבר ודבר האינטלקט מתעייף, וגם כוחן של ויצ'אר וויווק מפסיק לפעול. כאשר לא נישאר יותר כוח לבצע פעולה נוספת בהתייחס ליקום הזה, מופיע מצב 'עקשני', ואז היוגי נמצא בהלם ונכנס לאסאמפראג'יאת סמאדהי באומרו: נטי נטי ('לא זה ולא זה'). מקום זה הוא בקאראן דה של טאמאגונה^[3]. הקדושים קוראים לו שיוה לוקה, וגם סוניה^[4] או מאהאסוניה^[5].

זהו המקום של ג'יאן (חוכמה), מוצאה וגם סופה נמצאים כאן. גם איכויות כמו סאטווה וראגא'ס נעזבות מאחור בסאמפראג'יאת סמאדהי. כאשר מגיעים לכאן, גם הטאמאגון נפסק וניגמר, ולאחר מכן היוגי מגיע מעבר לשלושת גונות^[6] אלו — סאטווה, ראגא'ס וטאמאס. מצב זה קורה בויג'נאנאנמאיה קושה וידוע גם כטריפוטי (העין השלישית) וכו'. זהו התיאור כולו של מצב הקאראן של הבראהמה או הנשמה. אחר זאת נמצאת מאהאקאראן^[7]אשר מגיעה בהשפעת אנאנדמיה קושה.