שרי אאורובינדו (Sri Aurobindo Ghosh) נולד ב- 15 באוגוסט, 1871, בכלכותה, בנגל, למשפחת גוש המיוחסת. אביו נסע ללמוד באנגליה וחזר להודו כרופא בעל מוניטין. סבו מצד אמו שזכה לכינוי "הסבא של הלאומיות ההודית" היה סופר ועיתונאי במקצועו. עושרו הרוחני של אאורובינדו והצטיינותו הספרותית נזקפים לזכות מורשתו מצד אמו.
בגיל ארבע נשלח אאורובינדו ללמוד במנזר בדרג’ילינג, וקיבל חינוך יסודי בבית-ספר ציבורי אנגלי. מנהל בית-הספר הבחין בכך שמכל הבנים שחונכו על ידו במשך שלושים שנות עבודתו, לא היה נער בעל כושר אינטלקטואלי כשל אאורבינדו.
בהמשך, סיים לימודי אירופה הקלאסית בקינג’ז קולג’, קמברידג’, ועבר את הבחינות ל"משמר האזרחי ההודי" בהצטיינות יתירה. מכיוון שנכשל בלימוד רכיבה על סוסים לא התמנה לשרת בממשל ההודי, אך עם חזרתו להודו נתמנה לסגן מנהל הקולג’ בבארודה, ועד מהרה הפך הידע שלו לשם דבר בקרב חוגי המלומדים. הדור הצעיר העריץ אותו כאל וכינהו: "אחינו הגדול אאורובינדו". אאורובינדו נשא לאשה את מרינאליני דווי.
הוא השתלם בלטינית, יוונית, ולמד מעט איטלקית וגרמנית במטרה ללמוד את כתבי גֶתֶה ודָאנְטֶה בשפת המקור, ובו בזמן, התעמק בחוכמת הוודות העתיקות. הוא היה גאון בהיסטוריה ובשירה.
שהותו באנגליה ארכה ארבע עשרה שנה. אביו, ד"ר ג’וש, שלח אותו כאשר היה רק בן שבע לאנגליה בכוונה תחילה, בכדי שיאמץ תבניות תרבות מערביות, קודם שיוטבעו בו אלו של מולדתו.
כשחזר להודו בשנת 1893 עמדה משכורתו על 750 רופיות כשכיהן כסגן מנהל ביה"ס בבארודה. במשך שלוש עשרה שנה "שתה" מעומק מעיינות חכמת הספרות הסנסקריטית והבנגלית ומדעי המדינה והפילוסופיה שלה, אז התפטר ממשרתו והצטרף לקולג’ הלאומי של בנגל במשכורת נמוכה פי כמה (150 רופיות). הוא הצטרף לתנועות מהפכניות בהן בלט כדמות מרכזית.
שרי אאורובינדו ערך יומון בשפה האנגלית ופרסם כתבות אמיצות וממוקדות בנושאים שונים. בהמשך ייסד שבועון אנגלי בשם "דהארמה", בו הפיץ את המסר הקורא לשלטון עצמי ריבוני, עודד באופן גלוי את החרם על סחורות אנגליות, ערכאות אנגליות וכל דבר שהיה ’אנגלי’. הוא חזר וביקש מהעם להכין את עצמו למאבק התקוממות פאסיבי.
שרי אאורובינדו, נביא הלאומנות ההודית היה מחלוצי ההתעוררות הפוליטית בהודו ומילא תפקיד מרכזי במאבק הלאומי החל משנת 1908.
פרשת "פצצת אליפור" המפורסמת היוותה נקודת מפנה בחייו של שרי אאורובינדו, עת הוחזק במשך שנה במעצר מבודד בכלא אליפור, שם חזה את משימתו האלוקית העתידית.
שרי אאורובינדו עמד בסבל של תנאי הכלא המחמירים; האוכל הקלוקל, הביגוד הלא הולם, חוסר אור ואויר, השעמום מחד והמתח מאידך והבדידות של התא הקודר. ולא זו בלבד, אלא שניצל את תקופת המאסר לצורך לימוד ותרגול משנת הבהגוודגיטה. לבסוף זוכה מכל אשמה, לאחר משפט שלא יישכח במהרה.
את דרכו ביוגה החל בשנת 1904. הוא לא נעזר לצורך לימוד היוגה באיש, עד שפגש את לֶלֶה, יוגי מהאראשטרי, בבארודה, וזאת לפרק זמן קצרצר. לאחר שלושה ימי מדיטציות בלבד המשיך אאוריבנדו לנהוג בהתאם להוראותיו בנוגע להשקטת ההכרה ושחרורה מכל מחשבה, בתרגול עצמי עקבי. שרי אאורובינדו העיד על עצמו כי בשנב 1908 הגיע ליסודות הסדהאנה. בתחילה התרגול היה מחוייב לתרגול עקבי של פראניאמה בן שש שעות ויותר ביום. שרי אאורובינדו תרגל ומדט ברוח הבהגוודגיטה והאופנישדות.
בשנת 1910 הגיע שרי אאורובינדו לפונדיצ’רי (Pondicherry) ושם החל לצמוח סביבו אשראם המשכן כיום מאות אנשים. האשראם מתפקד כקהילה המספקת את צרכיה בעצמה, כאשר פעילות חבריה מהווה חלק מהסדהאנה שלהם. באשראם קיים גם בית ספר משלו לגילאי 14 עד 18.
בשנת 1920 הצטרפה לאשראם מירה, אשת-איש צרפתייה, ונהייתה לאם ולדמות הדומיננטית באשראם.
חסידי האשראם אינם סניאסים כמו גם שרי אאורובינדו שהיה רישי. האשראם הינו בעל אופי קוסמופוליטי, ומשרת בני דתות רבות וכתות שונות.
האשראם ייסד בטאון רוחני בשפה האנגלית שנקרא "Arya" תחת ניהולם של ’האם’ מירה, ובעלה, פול-רישאר, בטאון שהתפרסם במשך שש שנים וחצי בהן שימש במה לשיעוריו החשובים ביותר של שרי אאורובינדו.
הפילוסופיה של שרי אאורובינדו מעשית מאוד ומבוססת על עובדות, התנסות, הבנות אישיות וחזיונות שחווה כאדם מואר, "Rishi". הוא התאפיין בכך שהרוחניות וההגיון היו מאוחדים אצלו.
המטרה, כפי שראה אותה: שילוב של שחרור הפרט מהשלשלאות הכובלות (קבלת השראה "בעולם של מטה") והורדת הטבע האלוקי, חסד עליון מלמעלה, לחיי האנושות בכל הרבדים שלהם (הפיזיים והרוחניים). זאת כדי שהאדם ישכיל לגדול אל "התבנית" של צלם אלוקים, לשכון באלוקי, ולהיות ערוץ לשמחת האל, מכשיר לפעולותיו. עלינו לפעול בעולם כמצברים של החשמל האלוקי ולשלוח גלים רוטטים לאנושות, כך שהיכן שאחד מאיתנו עומד, יתמלאו מאות אנשים הסובבים אותו באור, כח, ברכת אלוה.
התיאולוגים והפילוסופים לא הצליחו, לדעתו, להציל את האנושות מהסבל, בגלל הליכתם בנתיב האינטלקטואלי במקום בנתיב היחידי לו זקוקה האנושות: גיוס תעצומות הרוח הגלומות בנשמת האדם, וטיהורה.
שרי אאורובינדו השאיר חומר ספרותי רב הנוגע לגיטה, לאופנישדות ועוד, המספק השראה והדרכה לאלפי אנשים בעולם כולו.
שרי אאורובינדו הלך לעולמו ב- 5 בדצמבר, 1950, בפונדיצ’רי, בהיותו בן 78, לאחר מחלת כליות בת שבועיים.
שרי אאורבנידו היה החריף שבאינטלקטואלים, האמיץ שבפטריוטים, המעודן והעמוק שבחכמים. אישיות דגולה בקנה מידה בינלאומי שיצירותיו בנושאי דת הן בנות אלמוות.
שרי אאורובינדו הוכיח לעולם שהודו האמיתית, זו של החכמים הוודים, מסוגלת לשרוד ולהטמיע תרבויות זרות. בידיו האמונות של זה היודע את "סוד ההרכבה הנכונה", יכולות תרבויות מזרח ומערב להגיע למרקם שופע אושר במקום להתנגדות פנימית וניכור הדדי. זו גדולתו ולוואי ואורו יאיר.