מאת: קלייטמן שרון M.D

בכתבים העתיקים לא מוצאים כלל אזכור לתנוחות כמו סרואנגאסנה או סירשאסנה ונשאלת השאלה אם כן, האם תנוחות אלו הן תולדה של מדע ההאתא יוגה המודרני או שמא ביודעין ובמתכוון לא הוזכרו אותן האסנות בכתבים העתיקים. בהאתא יוגה פרדיפיקה וגם בגרנדה סמהיטה מוזכרת המודרה ויפריטה-קארני הידועה בפי כל כחצי נר. ויפריטה-הפוכה, קארני-פעולה. ברגע שמבצעים אותה לאורך זמן היא הופכת למודרה. הכתבים תארו בקצרה את התנוחה ההפוכה ככזו, שבה הסדהאקה מניח את ראשו וזרועותיו על הקרקע ואת חלק גופו העליון והרגליים מעל הראש. חוסר הפירוט המכוון והבנת האופן בו מועבר ידע לפי המסורות היוגיות העתיקות מאפשר לנו להסיק כי התנוחות ההפוכות, ככל הנראה, הועברו בעל פה ממורה לתלמיד באופן אישי. כפי שיובהר בהמשך, תנוחות אלו ידועות בהקניית הטבות רבות וחשובות לסדהאקה וקשה לדמיין שהן לא נלמדו גם בעבר. באופן כללי ניתן לחלק את התנוחות ההפוכות, חמש במספר, כדלקמן:
 
1. סירשאסנה - עמידת הראש, השפעה ניכרת ביותר על המוח, מערכת העצבים, מערכת ההפרשה הפנימית: היפותלמוס-היפופיזה ומכאן כל הגוף.
2. סרואנגאסנה - עמידת הכתפיים-הנר, השפעה ניכרת על אזור הצוואר והעורף וכל המבנים הנכללים באזור זה, בהם בלוטת התריס.
3. ויפריטה קראני – חצי הנר, השפעה משותפת על אזור הצוואר והראש.
 
באופן אינטואיטיבי מבינים כי התנוחות ההפוכות, מעצם היותן הפוכות, גורמות לשינוי בתנועה של הדם ובזרימה שלו ומכך ההשפעה הניכרת ביותר שלהם היא על המערכת הקרדיו-ווסקולרית ואתה בעצם על כל הגוף כולו. השפעה נוספת עיקרית היא ההשפעה שישנה לביצוע תנוחות הפוכות על תהליך שחלוף הגזים המתרחש בריאות ועל החמצון של האיברים והרקמות השונות בגוף. תהליך הנשימה מושפע באופן ישיר מזרימת הדם, כך שדם שנאגר במערכת הוורידית ברגליים מתחיל לעשות את דרכו לכיוון הריאות, שם בתהליך הנשימה נפלט פחמן דו חמצני ונשאף חמצן, כך שיותר דם מועשר בחמצן מגיע אל מבנים חשובים בגוף בכלל ובחלק העליון בפרט. המשתמע מכך הוא שהתפקוד המוחי - על כל מישוריו - עבודת הלב, לחץ הדם, תצרוכת החמצן של הרקמות השונות ועבודת הנשימה מושפעים לטובה מביצוע קבוע ומתמיד של אסנות אלו. כמו כן, גם החוליות המותניות הרגילות בנשיאת משקל הגוף מקבלות את זמן המנוחה שלהן. תנוחת הסרוואנגאסנה פועלת בעיקר על אזור הצוואר והעורף, ובמידה פחותה יותר, אך עדיין משמעותית, על אזור הראש והפנים. לעומתה עיקר פעולתה של הסירשאסנה היא על המוח והמבנים בתוך הגולגולת ומעט פחות על האזורים של הצוואר והעורף, מכך ניתן להבין כי שתי האסנות משלימות אחת את השניה והשפעתן המקסימלית נובעת מביצוע יומיומי של שתיהן.
 
לפי התפיסה היוגית כאשר אדם מתחיל לבצע באופן קבוע אסנות הפוכות הוא מתחיל להתעורר מבחינה רוחנית. בנוסף, ניתן למצוא עדויות להטבות נוספות, כגון סובלימציה של אנרגיה מינית לאנרגיה רוחנית שמתרחשת בעת ביצוע תנוחות כמו סרוואנגאסנה בפרקטיקה היומיומית, כאשר עובדים עם אוכלוסיות מיוחדות ורגילות. היוגים רואים בביצוע קבוע של סרוואנגאסנה חשיבות עליונה, וזאת מתוך ההבנה כי יש לאסנה זו השפעה על הוישודהי צ’קרה שהיא המרכז האנרגטי המאזן בין צרכי הגוף הפיזי ומביא להרמוניה פנימית. אישושים לכך ניתן למצוא בספרות. כיום ידוע כי ביצוע באופן קבוע של אסנה זו מביא לאיזון ברמת ההורמונים שמופרשים מבלוטת התריס (T3 ו- T4), וגם ההורמונים המשפיעים על הפעילות התקינה של הבלוטה (TSH ,TRH). ידוע כי מצבים של יתר או תת פעילות תת-קליניים של הבלוטה sub-clinical hypo / hyperthyroidism (ערכי T3 ו- T4 נורמליים וערכי TSH מעל או מתחת לנורמה במעט, ללא הסתמנות קלינית) יכולים לגרום לירידה קוגניטיבית, עצבנות, עייפות, השמנה, דיכאון, מאניה וחרדה. גם מצבים אלו יכולים להימנע בביצוע יומיומי של סרוואנגאסנה. בנוסף, הוישודהי צ’קרה אחראית על חוש הזמן בגוף, ולפי הראיה היוגית היא אחראית על מהירות  הדופק (Heart Rate), זמני יציאות, קצב המטבוליזם, הדיבור והנשימה. ביצוע קבוע של תנוחה זו מוביל למשקל גוף מאוזן ולאיזון מטבולי.
בלוטה עיקרית המושפעת באופן ישיר וניכר ביותר מהסרוואנגאסנה היא בלוטת התריס, מעצם פעולתה הפיזיולוגית שמתבצעת ע"י הפרשת הורמוני התריס ה- T3 וה- T4, אשר בתורם משפיעים על כל תא מתאי הגוף ואף תורמים באופן סינרגיסטי לפעולתם של הורמונים אחרים כמו אדרנלין וקורטיזול. ניתן להבין מדוע קראו החכמים היוגים העתיקים לאסנה זו בשמה - שפירושה הוא תנוחת כל הגוף, או התנוחה המערבת את כל הגוף. ניתן לחלק את ההשפעות המיטיבות של תנוחה זו לישירות על מבנים באזור הצוואר, ביניהם בלוטת התריס - האחראית על קצב המטבוליזם ומשקל הגוף, בלוטת יותרת התריס - האחראית על משק הסידן בגוף, מערכת השלד, בלוטות הלימפה כחלק מהמערך החיסוני, מיתרי הקול והלוע, קולטני לחץ הדם (carotid sinuses), שרירים באזור הצוואר והעורף, החוליות הצוואריות ומקלעת העצבים הצווארית. כמו כן, ידועות ההשפעות העקיפות על שאר הגוף, ביניהן מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת העצבים ותהליכים קוגניטיביים-פסיכיאטריים ומבנים חשובים בפנים (עיניים, אוזניים).
עקב ההשפעה החיובית של הסרוואנגאסנה על מערכת השלד כתוצאה מאיזון בהפרשת הורמוני הפארא-תירואיד והקלציטונין האחראים על משק הסידן בגוף, תנוחה זו מומלצת בתקופת הילדות בה מתבצעים תהליכי גדילה מסיביים. השפעה חיובית נוספת היא יכולתה למנוע מצבים של דילול עצם (אוסטאופורוזיס) והסתיידויות, השכיחים בנשים בגילאים מאוחרים יותר.
 

 

מקורות
1. Textbook of medical physiology 11th edition; Arthur C. Guyton, John E. Hall, 2006, USA.
Anatomy of hatha yoga; H.David Coulter, 2001, USA. .2
  Frey A, Lampert A, Dietz K, Striebich S, Locher C, Fedorenko O, Möhle R, Gallinat J, Lang F, Lang UE: Thyrotropin serum concentrations in healthy volunteers are associated with depression-related personality traits. Neuropsychobiology. 2007:56(2-3):123-6. Epub 2008 Jan 10. .3
Teixeira Pde F, Reuters VS, Almeida CP, Ferreira MM, Wagman MB, Reis FA, Costa AJ, Vaisman M: Evaluation of clinical and psychiatric symptoms in sub clinical hypothyroidism. Rev Assoc Med Bras. 2006 Jul-Aug:52(4):222-8. .4
Health Benefits of Inverted Asanas; Swami Satyananda, Bihar School Of Yoga, Bihar, 1983, India. .5
6. יוגה ובריאות: ס. יסודיאן, א. הייך, 1994, חמד ירושלים, ישראל.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: