כאשר אלפי בתי ספר ליוגה צצים ברחבי העולם, רצוי לעיין באזהרתו של סְוָואטְמָארָאמָה בכתב עתיק. שנקרא הטהה יוגה פְּרָדִיפִּיקָא, הטוען שהטהה יוגה תשא פרי רק אם תישמר בסוד! כתבים מסוימים מציינים תכונות קפדניות הנדרשות מאותו אדם לו תימסר חוכמה זו. למרות שלא ברור אם קיימת סכנה בהפצה בלתי מבוקרת של היוגה, ברור עתה שהיוגה הנמסרת לידיהם של אנשים ומורים לא מוסמכים הופכת למסולפת, למעוותת ולפשטנית. אימון בהטהה יוגה הופך להתעמלות גרידא. התרחשות זו היא מצערת, אם נזכור את הערך הרוחני הרב הטמון בה.

הטהה יוגה פורסמה ברבים כדרך מדעית מושלמת להשגה בריאות, הרפיה ושלווה נפשית. היא נחשבת למערכת שעיקרה תרגול גופני, ולפיכך ניתנת למחקר מדעי ולביקורת מעבדתית. טיעונים אחדים הוכחו כנכונים, אחרים לא.

הטהה יוגה מעניקה גוף בריא ונפש בריאה, אך מטרתה נעלית מכך. לדוגמא, בטקס הנישואין בהודו מקבלת הכלה מתנות, אותן ניתן לחלק לשלוש קבוצות: פרחים, שמלות ותכשיטים. מתנת הפרחים היא היפה ביותר. הפרחים חינניים, ריחניים ומרהיבי עין, והם המושכים את תשומת לבנו יותר מכול. החברים המביאים אותם חייבים להקפיד שלא ייבלו ושסידורם לא ייפגע. אך הכלה יודעת שיקמלו במהרה, היא מתקשטת בהם בשמחה ומשליכה אותם לפח הקרוב כאשר הטקס מסתיים. את השמלות היא לוקחת לדירה ושמה בארון. אך את התכשיטים, שאינם כה בולטים כפרחים וכשמלות, היא שומרת בכספת, כיוון שהם בעלי ערך תמידי.

בדומה לכך, קיימים בנו שלושה תחומי הוויה. הראשון, הגוף הפיזי, המושך את תשומת לבנו יותר מכול. לו מייחסים אנו קסם, יופי והדר. השני, ההכרה. והשלישי, הנשמה. על הגוף צריכים לשמור ויש לטפל בו היטב, הוא חייב להיות בריא וללא מחלות. אך אם נקדיש את כל זמננו ומרצנו רק לגוף, נהיה כמי ששם את הפרחים בכספת - לתכשיטים לא יישאר מקום.

חשיבותה הרבה של הבריאות בכך שהיא מאפשרת חיים מאושרים בעולמנו זה, הצלחה במעשינו, התפתחות רוחנית וידיעת האל. התרגול הגופני של ההטהה יוגה ותרגילי הנשימה מרגיעים את העצבים ומפחיתים מתח בגוף ובנפש. הגוף דומה לפרחים וההכרה לשמלות. הם בעלי חשיבות חיונית, אך משניים בחשיבותם לתכשיט שרשרת הפנינים. אך אל לנו להסתפק בהם. אנחנו חייבים להעמיק ולהשיג את הפנינה היקרה הקיימת בתוכנו - הגשמה עצמית.

כאן אנו יכולים לרדת לעומקה ולהכיר בערכה הנפלא של ההטהה יוגה. כל אותן תנוחות גופניות הנראות פשוטות לכאורה וכן ויסות הנשימה, עוזרים באופן נפלא למדיטציה ולריכוז. אלו המתאמנים באופן קבוע בתנוחות היוגה ובתרגילי נשימה ומיד לאחר מכן מקדישים פרק זמן לריכוז ולמדיטציה, הם ורק הם יכולים להבין זאת.  

1)      טיהור על ידי ששת האימונים.
2)      חוסן על ידי אימון בתנוחות.
3)      יציבות על ידי אימון במוּדרא.
4)      אומץ וסבלנות על ידי אימון בהפנמת ההכרה והחושים.
5)      קלילות על ידי ויסות כוח החיים.
6)      הגשמה עצמית דרך מדיטציה.
7)      שחרור מכבלים על ידי חוויה ישירה של תודעה קוסמית, או סָמָאדְהִי. 

בכתובים קיימות הצהרות, לפיהן ההולך בדרך זו יכבוש זקנה ומוות. כיבוש זה אין לסלפו כאלימות גופנית ולא כהבטחה לנצחיות הנעורים. זהו הגילוי של אותה איכות שאינה נפגעת מזקנה וממוות.

ההטהה יוגה מאפשרת לגלות את הבריאות, שהיא שלמות וקדוּשה. בריאות איננה היעדר סימני מחלה, בריאות היא שלמות. זהו מצב של הוויה פנימית, שאין בו כל פילוג. שלמות משמעה איזון ואחדות ואלו אינם נוגעים לאדם בלבד, אלא ליחסו עם הכול, עם מלוא הקיום והיקום.

בריאות איננה ניתנת לתיאור, כשם ששלווה, אושר, אהבה ואלוהים אינם ניתנים לתיאור. התיאור איננו "בריאות". בריאות מחייבת גילוי והתנסות, כשם ששלווה, אהבה, אושר ואלוהים מחייבים גילוי. הטהה יוגה היא התהליך והשיטה לגילוי זה.

גילוי זה מתרחש הדדית בשני מישורים. הטהה יוגה באה לידי ביטוי בשני מישורים בעת ובעונה אחת - בגוף הפיזי ובגוף הרוחני. הגוף הפיזי הוא חומר. והגוף הרוחני הוא תשלובת של בינה ואנרגיה הנמצאות בגוף הפיזי ומחיות אותו. הגילוי ברמת הגוף הפיזי מתרחש כשהרעלים המכסים את תאי העור מורחקים. התגלית ברמה הרוחנית מגלה את הבינה המסתורית והעצומה המשתמשת בכוח החיים כדי להחיות את הגוף, ומבצעת תפקודים רבים ברמה הגופנית.

זהו אופייה של ההטהה יוגה המעורר מדענים ומיסטיקנים לרדת לעומקה. אין כל ניגוד בין המדען הטוען להישגים פסיכוסומטיים באמצעות אימון בהטהה יוגה, לבין המיסטיקן הטוען להתנסות על-חושית המושגת תוך כדי אימון בהטהה יוגה. שניהם צודקים. ייתכן שהם מתבוננים באותה תופעה ברמות שונות.

אפילו התנועה הפשוטה ביותר של הגוף, למשל הרמת הרגל תוך כדי עמידה, איננה נעשית על ידי השרירים בלבד. השרירים, כפי שידוע ליוגי מזה אלפי שנים, הם מכשירים בידי כוח החיים המכוון על ידי ההכרה. המדע המודרני מכיר בזאת כיום, אך גילויו של היוגי נמצא מעבר לכך. כשמבצעים תנועה פשוטה זו בקשב פנימי רב ותוך כדי ריכוז, ניתן מיד להיווכח בתפקידה המופלא של הבינה הקיימת בכל תא בגוף, אשר מתעוררת לחיים כדי לשמור על האיזון ומייצבת את הגוף הנשען על רגל אחת. אין אפשרות לחקות פעולה זו כששתי הרגליים ניצבות על הרצפה. לפיכך ברור שבינה זו היא מעבר ל"אני", או לתחושת האגו. ההטהה יוגה מאפשרת לנו לגלות זאת. גילוי בינה זו וההכרה הישירה בכוחה העצום וביעילותה, הם הכובשים זקנה ומוות, דאגה וחרדה. אנחנו מגיעים להכרה, שבינה זו יודעת מה לעשות ואיך, יודעת מתי לעורר חיים ומתי להפסיקם. הוכחות נוספות לכך הן התחדשות הגוף תוך כדי שינה, והפעילויות הלא-רצוניות של איברים חיוניים.

גם הממד הגופני של ההטהה יוגה תוכנן כך שיפעל על איברים חיוניים ולא רק על שרירים שטחיים. כדי לחזק את הצמח, משקים את השורשים ולא את העלים. בריאות הגוף תלויה במידה רבה ברמת הבריאות של מערכת העצבים ובלוטות המערכת ההורמונאלית. ניתן להגיע לכך כאשר מבטיחים שכוח החיים או הפְּרָאנָה ינוע דרך האיברים ללא מעצור או זירוז. אם "לחץ" הפראנה, בדומה למתח חשמלי, הוא סדיר ואחיד, אזי הגוף והנפש פועלים היטב. אם המתח "נמוך", אנו חלושים, שוטים, טיפשים - גופה נושמת. אם "המתח" גבוה, נוצר קצר וחלה התמוטטות עצבים.

פראנה היא חיים, זהו הכוח המצוי בנשימת החיים. היא מתייחסת לעצבים ולגוף, כשם שזרם חשמלי מתייחס לחוט החשמל. אין אפשרות לראות את הזרם ואין אפשרות לראות את הפראנה, אך ניתן לראות את פעילות החשמל באורות ובמאוורר, ברדיו ובטלוויזיה. ניתן לראות את תפקוד הפראנה ביכולתנו הרבה ובתפקידים הרבים מהם אנו נהנים בחיינו.

הפראנה עדינה אף יותר מן החשמל העובר בחוטים. הפראנה זורמת דרך ה"נָאדִים". ה"נאדים" אינם דומים לחוטי החשמל, הם דומים לגלים. זוהי משמעות המילה. הפראנה היא תוכן הגלים.

אם הפראנה זורמת בחופשיות, אנחנו מלאי מרץ, חן, שמחה, שלווה, אופטימיות ומסירות. אנחנו מצפים לאתגרי החיים בתקווה בהתלהבות. וָלא, אנחנו נעשים חסרי שמחה וחסרי מנוחה ומפיצים זאת סביבנו.

הפראנה וההורמונים אינם יכולים להישמר בבקבוקים ובפחים! החיים הם רכושם של יצורים חיים. ואינם יכולים לעבור פירוק בבתי חרושת או במעבדות. הוויטמינים וההורמונים הסינטטיים מביאים רווח לבתי החרושת המפיקים אותם, אך לא לגופו של האדם החי. החומר הגולמי חייב להיטמע בגוף האדם, והחיים הקיימים בחומר הם שייצרו ויטמינים והורמונים. חמצן המוחדר לנחיריה של גוויה לא יעורר אותה לנשום. אך כל עוד האדם בחיים, הגוף דורש חמצן לצורך קיומו. הבלוטות מייצרות הורמונים, ורק הן יכולות לעשות זאת. אנו יכולים לספק את החומר הגולמי, אך לא את ההורמונים עצמם! אם נשמור את הבלוטות במצב בריא אזי הן (הבינה וחסד אלוהים שבהן) לא יבגדו בנו. גוף נהדר בעל ממדים נאים אך ללא בריאות פנימית דומה לפסל, אך גרוע מכך, כיוון שהגוף נרקב מהר יותר מפסל!

התרבות הגופנית של היוגה משקה את שורשי הבריאות הפנימית. ייתכן ומבנה גופו של היוגי לא יהיה כזה של "מר עולם", אך עובדה ודאית היא שהיוגי נהנה מיתר בריאות. אין זה אומר שהיוגי לא ילקה בהצטננות או לא יזקין, למרות שכוח התנגדותו וסבלו גבוהים משל אחרים. הוא נהנה מתחושה פנימית של שמחת קיום. אם הוא חולה, אין הוא נופל למשכב אלא קיימת בו מחלה. הוא מתכסה במחלתו, כשם שאנחנו לובשים מעיל, ואין המחלה משפיעה על פנימיותו. גם כאשר גופו מזקין, נשמתו נשארת צעירה. אף על משכב מותו הוא יתבונן קדימה, אחורה ופנימה באושר רב ובשמחת חיים. זוהי מטרת התרבות הגופנית של היוגה. מערכת זו מאפשרת לנו להימנע ממחלות בצעירותנו ולהתעלות עליהן בזקנה.

לכן התרבות הגופנית של היוגה מתרכזת בהורמונים ובעצבים, איך ניתן לחזק את העצבים? בחיזוק מקורם ־ המוח וחוט השדרה שממנו הם מסתעפים. ההורמונים והעצבים מתמיינים לשלוש קבוצות: הורמונים, מוח וחוט שדרה. אלו מושכים את שימת לבנו ביותר, אם כי שימת לב מסוימת ניתנת לקרביים, במיוחד לאלה הקשורים בעיכול.

למרות זאת יתעקש הטהה יוגי רציני להדגיש שאין לו כל עניין בהורמונים, בעצבים ובמערכת העיכול, וכי אין לו עניין בחיזוקם. תשומת לבו נתונה לנאדים ולצַ'קרוֹת, שאותם מקשר האדם לרוב עם עצבים והורמונים, וכן למקלעת השמש או לאש העיכול. מטרתו לטהר את הנאדים. במצבם הטהור, הנאדים חזקים ומלאי כוח, יעילים וקורנים.

באדיבות פרייה הרט והוצאת תמר